הסערה הפוליטית נמשכת, אבל מה עמדתם של מומחים משפטיים על קרן הארנונה שהממשלה מקדמת במסגרת חוק ההסדרים, כשברקע קריאות לעתור נגדו אם יעבור סופית? גם הבוקר (שלישי) הכריז ראש העיר רמת גן כי אם החוק יעבור, עירו לא תעביר את הכסף ומבחינתו אם לא תהיה ברירה הוא יגיע גם לבית המשפט. שני המומחים שעמם שוחחנו מסכימים כי באופן עקרוני החוק הוא רצוי וטוב, אך גם שניהם מביעים התנגדות להצעה שגובשה ומדגישים כי היא לא תביא לתוצאה המיוחלת, ולמעשה עלולה לפגוע ברשויות שבאמת צריכות עזרה. עם זאת, השניים מעריכים שאם יעבור סופית - בג"ץ לא יתערב בו. 

קרן הארנונה - סיקור שוטף ב-N12:

פרופסור ישי בלנק, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב אומר בשיחה עם N12 שהוא מבין את הסיבה לעשות חלוקה מסוימת בעושר מכספי הארנונה באמצעות הקמת "קופה", אך שההצעה הנוכחית תעזור בהכרח ליישובים שמעבר לקו הירוק, שלא יעבירו כספים לקרן אלא רק יקבלו ממנה, וליישובים החרדיים.

"באופן עקרוני יש בהצעה שני עקרונות רצויים: זה נכון לעשות חלוקה מסוימת של העושר הנצבר מכספי הארנונה לעסקים, כיוון שהרבה פעמים ארנונה לעסקים אינה תלוי ברצון או ביוזמה של הרשות המקומית, אלא היא משקפת מיקום מרכזי, וכמובן את קיומן של עתודות קרקע, שאפשר לתרגם לארנונה לעסקים וכיוצא בזה", מסביר פרופסור בלנק, "יש רשויות שיש להן "נחיתות מובנית" הן ממוקמות בפריפריה וסובלות מחולשה סוציו-אקונומית, ולכן נכון לעשות חלוקה של העושר, צדק חלוקתי - כלומר לעשות קופה שתחלק את העושר, לפחות את חלקו, גם לרשויות שיש להן חיסרון מובנה. כמי שמאמין בצדק חלוקתי, נכון לעשות זאת".

דיון קרן הארנונה, ועדת הכספים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
מתנגד להקמת הקרן - והשבית את השלטון המקומי: יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"הדבר השני הוא שמבנה הארנונה מתמרץ רשויות מקומיות להעדיף לתת היתרי בנייה לעסקים ולא למגורים. זאת, מפני שארנונה למגורים נמוכה בהרבה מהארנונה המשולמת עבור שימושים עסקיים, ונוסף על כך, מגורים עולים לרשות המקומית הרבה כסף כי הם מייצרים עבורה הוצאות של חינוך ורווחה ועוד. לפיכך, רשויות מקומיות מעדיפות באופן סיסטמטי לתת היתרים לשימושי מסחר ועסקים ולא למגורים, ובכך יש לטפל. ההצעה הממשלתית מנסה לכאורה לקשר בין השניים: ליצור קרן שאליה יועברו עודפי ארנונה לעסקים מרשויות שבהן יש שטחי מסחר ועסקים רבים, ולהעביר ממנה כספים לרשויות שיוציאו היתרי בנייה למגורים. אולם הבעיה שההצעה הזאת עושה את זה בצורה כזו שגם לא תשיג את המטרות שלה וגם תפגע בשוויון ותעדיף מגזרים שונים בצורה לא ראויה, וכן תפגע בעצמאות הפיסקלית של הרשויות המקומיות. פגיעה זו תקרה מכיוון שהסכום שבו מתמרצים היתרים לבנייה למגורים הוא נמוך יחסית, ולכן רשות שמתלבטת בין דיור למסחר – במיוחד אם מדובר בשטחי ביקוש – ככל הנראה לא תחליט לתעדף דיור רק בגלל המענק מקרן הארנונה. צריך גם להגיד את זה: ההצעה נעשית בחופזה וקשה לעשות סימולציות מדויקות שיראו  לנו את התוצאות שלה, ולכן ההדבקה לחוק ההסדרים והבהילות היא בעייתית מאוד".

פרופסור בלנק גם מסביר שהקרן במתכונתה הנוכחית תיטיב בהכרח עם רשויות שממילא מעדיפות דיור על פני עסקים - יישובים חרדיים והתנחלויות: " ההצעה הזאת לא תיצור עוד בניה למגורים באזורי ביקוש, אלא תעביר כספים לרשויות שממילא בונות בעיקר למגורים, קרי בעיקר רשויות חרדיות או מעבר לקו הירוק. הללו יקבלו תגמול, למרות שגם כך הן בונות למגורים, לרוב בעידוד הממשלה. בנוסף, באופן שערורייתי, נקבע בהצעת החוק שרשויות באיו"ש יכולות ליהנות מהעברות מקרן הארנונה אך הן לא יעבירו אליה כספים. גם בכך מתגלה הרצון לעשות שימוש בכלי, שמתהדר בהיותו לכאורה כלי לצדק חלוקתי, לצרכים פוליטיים של העדפת מגזרים המיוצגים על ידי הקואליציה. במקום ליצור מנגנון שייטיב עם רשויות חלשות או שמתמרץ בנייה באזורי ביקוש, מתגמלים את מי שממילא בונה למגורים בלבד".

 

"מי שהכי נזקקות לעזרה, קרי הרשויות המקומיות החלשות ביותר שהן הרשויות הערביות, כמעט שלא ייהנו מהעברות, מכיוון שאין להן עתודות קרקע והן מתקשות מאוד להוציא היתרי בניה למגורים. גם רשויות אחרות, כגון ערי פיתוח שונות בפריפריה, שסוף סוף נהנות ממאמציהן לפתח אזורי תעשיה ומסחר ישלמו מחיר שכן הן ייאלצו להעביר כספים לקרן הארנונה. ולמרות שבהן דווקא ראוי לתמרץ בנייה לעסקים – באה התכנית הממשלתית ו"קונסת" אותן על הצלחתן", מסכם פרופסור בלנק, "זאת הצעה גסה במובן הזה שהיא לא מסתכלת באופן מתוחכם על המצב, אלא באמצעי גורף מיטיבה עם מי שהממשלה רוצה להיטיב עמו".

גם עו"ד גלעד ברנע, מומחה למשפט ציבורי, מסכים עם הטענות שמעלה פרופסור בלנק. גם הוא סבור שכעיקרון צריך לבצע חלוקה בהכנסות, אבל שההצעה הזו של שר האוצר כוללת עיוותים שבפועל - יגרמו לכך שלא בטוח שדווקא הרשויות העניות יקבלו את התמריץ שהן זקוקות לו כדי שבאמת יקבלו את תנופת הבנייה הנדרשת.

"החוק הזה באופן כללי הוא חוק רצוי וטוב במובן הזה שהוא עושה חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות שיש להן הכנסות גבוהות לבין רשויות מקומיות שיש להן בעיות הכנסה מארנונה, בעיקר בגלל שהן לא כוללות ארנונה מעסקים ותעשייה", אומר עו"ד ברנע, "עכשיו, הבעיה היא שהחוק בעצם עלול ליצור כל מיני עיוותים במובן הזה שהחלוקה מהרשויות העשירות לרשויות העניות לא תיעשה בצורה נכונה, זאת אומרת שהכסף לא יגיע ליעדו. זו בעיה אחת. בעיה שנייה היא שיש פה סוג של התערבות ממשלתית בעצמאות של הרשויות המקומיות, דבר שלעצמו הוא לא דבר רצוי".

"מעבר לזה, נראה שיש פוטנציאל גם לאפליה במובן הזה של רשויות ערביות לא יקבלו כאן כמעט אף אחד מהמענקים האלה והדבר הזה הוא כמובן בעייתי", הוא מוסיף, "אני לא חושב שעצם חקיקת החוק היא דבר פסול או לא רצוי - אלא צריך לעשות אותה בצורה נכונה ומושכלת. אני מעריך, בזהירות המתבקשת, שהפגמים שאנחנו מדברים עליהם - בין אם זה ברמת מניעים, כמו נקמה ברשויות או בראשי רשויות ספציפיים, ובין אם זה חלוקה שהיא לא בדיוק על פי עקרונות ברורים ומדויקים - לא יביאו לפסילת החוק. להערכתי, אם החוק יחוקק הוא יעבור, יש פה שאלה אחרת פוליטית. האם הממשלה והעומד בראשה בכלל ירצו לאתגר את זה וללכת ולעימות חזיתי עם שורה של רשויות חזקות, חלקן כאלה שבראשה עומדים ראשי עיר מהליכוד, אבל ברמה המשפטית אני לא רואה שבית המשפט יתערב בחוק אם הוא יעבור".

יחד עם זאת, עו"ד ברנע דווקא סבור שאין בעיה עם ההתנחלויות בהקשר הזה של קרן הארנונה, משום שהיא דווקא מבחינה ומבדילה בין יישובים מעבר לקו הירוק: "אני לא חושב שיש כאן בעיה מהסיבה הפשוטה שדווקא הבחנה והבדלה בין מדינת ישראל לבין השטח הכבוש היא נכונה מתבקשת ומתחייבת. מדינת ישראל לא סיפחה את השטח, היא לא צריכה לעשות הזרמת כספים לא מצד הזה של הקו הירוק ולא מהצד הזה".

עו"ד ברנע מסכם בטענה שקרן הארנונה היא למעשה מהלך נוסף של הממשלה שנועד להיטיב עם החרדים: "הבעיה האמיתית הדרמטית היא מה שאישרה אתמול ממשלת ישראל - וזה העברה של כספים קואליציוניים בהיקף שלא ידענו כמותו. לא הבעיה היא ההיקף, אלא הבעיה היא שבעצם יש פה פגיעה אנושה במערכת הממלכתית. קודם כל יצירת אפליה שבה למעשה המערכת החינוך החרדי שאיננה מקיימת תוכנית ליבה, או בכלל לא או באופן מאוד מאוד נמוך, מקבלת כספים, ללא דרישה לקיום תכנית הליבה. הדבר הזה הוא גם מפלה והוא גם יפגע בעתידה של מדינת ישראל לשנות דור. את הדבר הזה, צריך למנוע ולבטל אותו לאלתר".