המהפכה המשפטית הגיעה היום (שני) לרגע הדרמטי ביותר מאז ששר המשפטים יריב לוין הציג אותה בכנסת. אחרי שוועדת החוקה אישרה את התיקון בחוק יסוד השפיטה, שלפיו ישונה הרכב חברי הוועדה לבחירת שופטים - היום חברי הכנסת הצביעו על התיקון בקריאה ראשונה. ההצבעה בקריאה ראשונה מגיעה על רקע ניסיונות הפשרה של הנשיא, וקריאתו לעצור את החקיקה עבור ניסיון הידברות. בממשלה סירבו להקפיא את ההצבעה בקריאה ראשונה והחליטו קודם להצביע, ואז לדבר.
עושים סדר - מה זה חוק יסוד: השפיטה ומה השינוי שיחול בו
הוועדה לבחירת שופטים
כיום הוועדה לבחירת שופטים כוללת 9 נציגים: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטי עליון נוספים, שני שרים, בהם שר המשפטים שמשמש כיושב ראש הוועדה, שני חברי הכנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. "מינוי של שופטים לבית המשפט העליון דורש הסכמה של הצדדים", הסביר פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי מבית ספר הארי רדזינר למשפטים שבאוניברסיטת רייכמן. "לפוליטיקאים ולשופטים יש זכות וטו בעניין הזה וזה מחייב אותם להגיע להסכמה במינויים. לעומת זאת, במינויים לערכאות נמוכות אין וטו, מספיק רוב רגיל - אך הפוליטיקאים אינם יכולים לקבוע לבדם את המינוי. הם זקוקים לגורם מקצועי כמו לשכת עורכי הדין".
הוועדה לבחירת שופטים ביום שאחרי
על פי הצעת החוק, מספר החברים בוועדה לבחירת שופטים יישאר 9, אך בהרכב שונה. הוועדה תכלול 3 נציגי ממשלה, 3 נציגי כנסת ו-3 שופטים. נציגי הרשות השופטת יהיו נשיא בית משפט העליון ושני שופטים בדימוס, ששר המשפטים יחליט על המינוי שלהם - בכפוף להסכמת נשיא בית המשפט העליון. הממשלה תבחר את השרים שייצגו אותה בוועדה ונציגי הכנסת יהיו - יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חברי כנסת נוספים - אחד מהקואליציה ואחר מהאופוזיציה.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
מה המשמעות?
"לקואליציה יהיה רוב של 5 חברים מתוך הוועדה הזו ויש גם הוראה שקובעת שדרישת הקוורום (מניין חברים) היא 5", הסביר פרופ' רוזנאי. כלומר, אם הנשיאה לא תרצה להגיע - הוועדה תוכל להתכנס בלעדיה והפוליטיקאים לבדם ימנו את השופטים".
פרופ' רוזנאי הזהיר מפני ההשלכות של שינוי כזה: "המשמעות האופרטיבית היא פוליטיזציה מוחלטת של הליך בחירת השופטים - לא רק לבית המשפט העליון אלא גם לבתי משפט השלום ולמחוזי". הוא הוסיף: "אנחנו נקבל שופטים באיכות פחות טובה, נקבל שופטים שירצו לרצות את הפוליטיקאים וזה מייצר שחיתות. גם אמון הציבור במערכת המשפט ייפגע דרמטית. צריך לזכור שאמון הציבור בפוליטיקאים ובגופים הפוליטיים הוא נמוך בהרבה - יותר ממחצית מאמון הציבור במערכת המשפט. פוליטיזציה של מערכת המשפט לא תשפר את אמון הציבור במערכת המשפט אלא פשוט הפוך".
איך זה ישפיע עלינו?
"כל אחד מאיתנו שילך לבית המשפט ירגיש את זה", אמר פרופ' רוזנאי. "אם אנחנו יודעים או אפילו נחשוב שהמינוי של אותו שופט נובע מקרבתו לפוליטיקאי - איך אנחנו נתפוס את הדין? יש לזה גם גיבוי מחקרית - מחקרים שבדקו את האמון הציבורי במערכות שהמינויים שם פוליטיים, מראים שהציבור תופס את כל מערכת המשפט כפוליטית ולכן לא מביע בה אמון גבוה".
"במקום שיהיה לנו בית משפט עצמאי ומקצועי - יהיה לנו בית משפט פוליטי", טען פרופ' רוזנאי. "זה נכון שבבתי משפט חוקתיים מסוימים - הפוליטיקאים הם אלו שבוחרים או עליונים, אבל אצלנו בית המשפט העליון הוא לא ערכאה חוקתית רגילה. רוב הדברים שהוא עוסק בהם הם ערעורים אזרחיים ופליליים, העניין החוקתי הוא משני, ולכן יש חשיבות למקצועיות ולמומחיות".
מניעת הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד
הצעת החוק קובעת בנוסף כי לא תחול ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שנחקקו בכנסת. פרופ' רוזנאי חושב שמדובר בניסיון למנוע מבית המשפט העליון לדון בפרטי התיקונים שיעברו בחקיקה. "יהיו עתירות נגד התיקון ל'חוק יסוד: השפיטה', אבל אם קובעים שאין ביקורת - איך הוא יכול לדון בתיקון הזה?", הזהיר. "יש פה ניסיון למנוע מבית המשפט אפילו לדון בכך, אבל אני חושב שאין בעיה אמיתית ובית המשפט ידון בדבר הזה למרות ההוראה והמורכבות".
מה המשמעות?
בישראל אין הליך חקיקה מיוחד בכדי לשנות או לחוקק חוקי יסוד חדשים. בכנסת, באמצעות רוב רגיל, ניתן לחוקק חוק יסוד ללא מגבלות. "הממשלות בישראל כבר הוכיחו שהן לא מהססות לשנות את חוקי היסוד חדשות לבקרים, לטובת אינטרסים פוליטיים קצרים כמו שינויים בתקציב המדינה, שינויים של סגן שר במעמד שר, כשירות לכהונה של שר כפי שנעשה אצל דרעי", הסביר רוזנאי. "אפילו לגבי יציאה למלחמה עשו שינוי, במאי 2018, כמעט בלי דיון ציבורי ומבלי לשקול את ההשלכות".
לאחר אישור החוק, ניתן יהיה לחוקק כל חוק כ"חוק יסוד" - ואז להגן עליו מפני ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון.
מהן ההשלכות למהלך?
"זה עלול לאפשר פגיעה מאוד קשה בזכויות, פגיעה קשה בעקרונות יסוד או במבנה החוקתי שלנו", טען פרופ' רוזנאי. "תחשבו על חוק יסוד הגירה לישראל, חוק יסוד לימוד תורה – כל חוק שתהיה בו פגיעה בזכויות, פשוט יחוקקו אותו תחת הכותרת - חוק יסוד".
איך יראה המשך הליך החקיקה?
"זה תלוי אם הולכים למהלך של הידברות או לא, אבל באופן תיאורטי - זה יכול להיות מאוד מהיר", ציין פרופ' רוזנאי. "אחרי שהצעת החוק תעבור קריאה ראשונה, אפשר לקיים דיונים בוועדת החוקה ולהכין את זה לקריאה שנייה ושלישית. מבחינה משפטית אין מגבלה פרוצדורלית".