סוף דרכו של הפוליטיקאי, הסופר והשגריר לשעבר: שבח וייס הלך אתמול (שישי) לעולמו בגיל 87. וייס, שנחשב לאחד ממקורביו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, צפוי להיות מובא למנוחות בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, מתוקף תפקידו בעבר כיו"ר הכנסת. הוא כיהן בכנסת ברציפות במשך 18 שנה מטעם המערך (ומפלגת העבודה) וגם כשגריר בפולין ויו"ר מועצת יד ושם. הוא הותיר אחריו שני ילדים מאשתו אסתי, שהלכה לעולמה ב-2005.
וייס נולד ב-5 ביולי 1935 בבוריסלב שבפולין: ברבות הימים סיפר וייס כי הוא ומשפחתו שרדו את השואה כאשר הוחבאו על ידי פולנים ואוקראינים - שקיבלו את אותות חסידי אומות העולם. הוא עלה לארץ ב-1947: בצבא שירת כסמל בחיל הנדסה ועוזר קצין חינוך פיקוד. בשנות ה-50' החל בקריירה אקדמית ארוכה: הוא סיים תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, בה המשיך גם לתואר שני במדעי המדינה ויהדות בת זמננו. כסטודנט עבד כחידונאי, בין היתר בקול ישראל.
בשנות ה-60' הוא סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים בתל אביב, ולאחר מכן השלים דוקטורט בתחום מדעי המדינה באוניברסיטה העברית. בשנת 1975 החל לכהן כפרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה והקים את המחלקה לתקשורת בלימודי חוץ באוניברסיטה, והשתתף גם בקורס מנהיגים ואינטלקטואלים במכון ברוקינגס בוושינגטון. במקביל לקריירה האקדמית היה וייס מעורב מאוד בעיריית חיפה ומוסדות העיר: הוא שימש כחבר הנהלת עיריית חיפה והנהלת התיאטרון וחבר מועצת העיר בין 1969 ל-1981.
וייס נבחר לכנסת לראשונה ב-1981 מטעם מפלגת המערך: ב-18 שנות כהונתו בכנסת הוא שימש במגוון תפקידים משמעותיים, ובראשם יו"ר הכנסת בין השנים 1992 ל-1996 וגם משקיף הכנסת במועצת אירופה. כמו כן הוא שימש כחבר בועדת החוץ והביטחון, ועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט. בכנסת ה-12 (1988-1992) שימש כסגן יו"ר הכנסת.
מקורבו של רבין - וחוקר שואה מוערך
לאחר ניצחונו של רבין בבחירות 1992, נבחר וייס ליו"ר הכנסת. וייס נחשב למקורב מאוד לרבין המנוח, והיה מאנשי סודו. לאחר ניצחון הליכוד ב-1996 חזר וייס לשמש כסגן יו"ר הכנסת ומשקיף הכנסת במועצת אירופה. בבחירות שנערכו בשנת 1999 שובץ וייס במקום ה-40 ברשימת "ישראל אחת" ולא נבחר לכנסת.
עם סיום כהונתו בכנסת, מונה וייס לשגריר בפולין ושב לארץ ממנה עלה לישראל יותר מ-50 שנה קודם לכן: הוא כיהן כשגריר עד לשנת 2004. במקביל הוא שימש כיו"ר מועצת יד ושם, וכהונתו במוסד להנצחת השואה הסתיימה ב-2006. כמו כן הוא ייסד באותן שנים את הקתדרה ללימודי ישראל באוניברסיטת וורשה.
וייס זכה בפרסים רבים במהלך פעולתו הציבורית: יקיר התנועה לארץ ישראל היפה, "פרס אמיתי" לאיכות השלטון, פרס על מחקר במדיניות מוניציפאלית מטעם המרכז השלטון המקומי, פרס "האב אלברט" מטעם ממשלת פולין, פרס העמותה לאיכות השלטון, פרס סובלנות מטעם ממשלת פולין, אות הכבוד "הנשר הלבן" מטעם נשיא פולין ותואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת וורוצלב.
במהלך השנים פרסם וייס 16 ספרים לילדים ולנוער, לצד 34 ספרים מקצועיים בתחום מדע המדינה ו-7 ספרים על המערכת הפוליטית - הכנסת והשלטון המקומי. גם בפולנית פרסם חמישה ספרים שעוסקים בשואה, ובעברית פורסמו עשרות מחקרים בנושא.