המפלגות שהתחלפו, הרשימה שהתחזקה - והשינוי במפת הגושים: הסקר שערכו מנו גבע ומכון מדגם ופרסמנו אתמול (שישי) ב"אולפן שישי" מציג מציאות פוליטית שונה מזו שהתקבלה בתוצאות האמת לפני חודש בלבד, ועשוי לשפוך אור על החשש בציבור מפני ההשלכות של המהפכה המשפטית על הכלכלה.
ביום ראשון, הממשלה ציינה חודש בדיוק להקמתה. כעת, לראשונה מאז הבחירות, בחנו את מפת הגושים, ושאלנו את הנסקרים למי היו מצביעים במידה והבחירות היו נערכות היום. מפלגת הליכוד נחלשת בשני מנדטים לעומת תוצאות האמת - כאשר בסקר שלנו היא זוכה ל-30 מנדטים לעומת 32. יו"ר האופוזיציה לפיד שומר על כוחו עם 24 מנדטים, כאשר יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מתחזק בשני מנדטים וזוכה ל-14 - על חשבון הגוש הנגדי.
רשימת הציונות הדתית - עוצמה יהודית שומרת על כוחה עם 14 מנדטים, ש"ס עם 11 מנדטים, יהדות התורה נותרת יציבה עם 7, ישראל ביתנו זוכה ב-6 מנדטים, חד"ש תע"ל נשארת סטטית עם 5 מנדטים, וגם רע"ם בראשות מנסור עבאס מקבלת בסקר שערכנו 5 מנדטים, כפי שקיבלה בבחירות.
משחק הכיסאות של מפלגות השמאל
לו הבחירות היו נערכות היום מרצ והעבודה היו מחליפות מקומות. רשימת מרצ הייתה עוברת את אחוז החסימה ונכנסת לכנסת עם 4 מנדטים, ואילו מפלגת העבודה הייתה נשארת בחוץ. רשימת בל"ד, שהתקרבה מאוד לאחוז החסימה בבחירות אך לא נכנסה לבסוף לכנסת, לא תעבור אותו גם אילו הבחירות היו נערכות היום.
בעוד שהיום יש לממשלת נתניהו 64 מנדטים, בסקר שלנו מפלגות הגוש של נתניהו מקבלות יחד 62 -
וזה כששתי מפלגות בגוש הנגדי (העבודה ובל"ד) לא עוברות את אחוז החסימה.
כרבע מתומכי נתניהו חוששים מפגיעה אפשרית של הרפורמה המשפטית בכלכלה
שאלנו את הנבדקים האם הם חוששים שהרפורמה המשפטית תפגע בכלכלה הישראלית? יותר ממחצית - 54% העידו כי הם חוששים, ו-36% אמרו שאינם. גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, אחד מ-4 מתומכי נתניהו חושש מפגיעה אפשרית בכלכלה.
כ-51% אמרו כי גם לו הייתה להם האפשרות להעביר את כספם לחו"ל - לא היו עושים זאת, בעוד 30% העידו שכן. בקרב מצביעי האופוזיציה, כמעט חצי - 49%, היו שוקלים להעביר כספים לחו"ל אם היו יכולים.
12% בלבד תומכים בסגירת תאגיד השידור הציבורי כאן
61% מהנבדקים מתנגדים לסגירת תאגיד השידור הציבורי כאן, כאשר למהלך שמקדם שר התקשורת קרעי, והוקפא בינתיים, ישנם רק 12% תמיכה מבין הנבדקים. גם בקרב גוש מצביעי נתניהו 41% מתנגדים לסגירת התאגיד, לעומת 18% שתומכים. הנתונים הללו, שבאו לידי ביטוי גם במחאה הציבורית שקמה בעקבות המהלך, עשויים אולי להסביר את ההחלטה של קרעי להתקפל.