ממשלת נתניהו השישית שתושבע היום (חמישי) שואפת לבצע רצף רפורמות במערכת המשפט בכנסת הנוכחית. אחת מהן היא שינוי אופן בחירת השופטים, כזה שיעניק רוב גדול לפוליטיקאים בוועדה שבוחרת אותם על פני השופטים ועורכי הדין – מה שעשוי לשנות באופן יסודי את אופיו של בית המשפט העליון. "כרגע התחושה היא סוג של מכירת חיסול. הבה נקלקלה, הבה נשמידה כל דבר טוב", אמר שופט העליון בדימוס יורם דנציגר.

"דילים, ככה זה עובד בפוליטיקה", אומרת מאידך שרת המשפטים ויושבת ראש הוועדה לבחירת שופטים היוצאת איילת שקד, לקראת המהפכה בבחירת השופטים שצפויה להנהיג הממשלה. "זה פוליטיקה במיטבה. מגיעים להסכמות לפני: 'אני אתמוך במועמד שלך ואתה תתמוך במועמד שלי'". בתפקידה היא שינתה את מאזן הכוחות בוועדה, הצביעה בתיאום עם יושב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, והצליחה לגרום למינויים של שופטים שמרנים יותר בבית המשפט העליון, כאלה שנוטים להימנע מלהתערב בהחלטות הממשלה שמגיעות לפתחן במסגרת עתירות לבג"ץ.

יורם דנציגר (צילום: החדשות 12)
שופט העליון בדימוס יורם דנציגר | צילום: החדשות 12

"אצלנו הרבה שנים השיקולים הפוליטיים היו מתחת לשולחן", אמרה שקד. "שופט שמרן הוא לא פחות טוב משופט ליברל. הוא חושב שבית המשפט צריך להתערב פחות או להתערב במקרה קיצון. הוא נותן יותר מקום לכנסת, אני מאוד בעד זה".

נכון להיום יושבים בוועדה לבחירת שופטים 4 פוליטיקאים, 3 שופטי עליון ו-2 חברים מלשכת עורכי הדין. בעבר היו צריכים רוב של 5 כדי למנות שופטים בכל הערכאות, ונמתחה ביקורת על הברית ה"מקצועית" בין עורכי הדין לשופטים שהצביעו לרוב באופן מתואם. ב-2008 הועבר חוק שקבע ששופטי עליון יש למנות ברוב של 7 מתוך 9, כך שגם הפוליטיקאים יוכלו להטיל וטו על מועמדים מסוימים. בשינויים שמתכוונים לערוך בהרכב הוועדה רוצים להוסיף עוד פוליטיקאים על חשבון השופטים ועורכי הדין.

עו"ד אביעד בקשי (צילום: החדשות 12)
עו"ד אביעד בקשי | צילום: החדשות 12

דנציגר, אחד השופטים היחידים שהגיעו לבית המשפט העליון מהמגזר הפרטי, לא נוהג להתראיין. הוא היה שופט במשך 11 שנים, היה חבר בוועדה שמינתה מאות שופטים - והוא מאוד לא אוהב את היוזמות לשינוי את ההרכב שלה. "הסכמתי להתראיין משום שאני חושב שאנחנו הולכים בכיוון רע ומסוכן למדינה. וגם לפרט", אמר השופט בדימוס. "הרעיונות שפוקדים אותנו לאחרונה על הצורך לשנות את הוועדה לבחירת שופטים - ישנו את בית המשפט".

"כאשר אנחנו עוסקים בסך הכול בתפקיד מאוד מקצועי אז יש יתרון מסוים בבחירה שנעשית על ידי אנשים שמגיעים מהמקצוע, שופטים ועורכי דין", טען השופט בדימוס דנציגר. "מאיפה הפוליטיקאים יודעים את הדברים האלה? הרע בכל הרעיונות האלה הוא הרצון להפוך את בית המשפט לעושה דברו של השלטון".

נשים מפגינות נגד ההגבלות על הפלה בלודז', פולין (צילום: רויטרס)
נשים מפגינות נגד ההגבלות על הפלה בפולין, ארכיון | צילום: רויטרס

המתנגדים לשינוי בהרכב הוועדה טוענים שהיא מאוזנת כיום, כי נציגי הקואליציה ונציגי השופטים מחויבים להגיע להסכמות, ועל כל מינוי של שופט ליברל ממנים שופט שמרן. מי שתומך בשינוי ההרכב טוען שהיא לא שקופה מספיק עם דילים דווקא של הגורמים המקצועיים בוועדה, שנסגרים הרחק מעיני הציבור.

"בית המשפט אמור להיות המקום שאליו האזרחים פונים כדי לקבל סעד על כל העוולות והאי-צדק שהשלטון עם הכוח הגדול, לעומת האדם הקטן, פוגעים בו", אמרה ח"כ אפרת רייטן, עו"ד וחברת הוועדה למינוי שופטים מטעם מפלגת העבודה. "בית משפט שמרני זה בית משפט שהוא חלש, וכשהוא חלש הוא לא יעזור לאזרחים".

אפרת רייטן (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
חברת הכנסת אפרת רייטן | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מנגד, עו"ד אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת טוען כי פוליטיזציה של הליך בחירת השופטים לעליון בישראל הוא הכרח: "כשאנחנו מסתכלים למדינות העולם המערבי אנחנו רואים שפשוט לא עולה על הדעת אחרת. לא בגלל שבית המשפט הופך להיות פוליטי, אבל בית המשפט העליון נבחר בצורה כזאת שמשקפת את ערכי הציבור".

"יש בסך הכול 2 מדינות מ-36 מדינות ה-OECD חוץ מישראל שבהן יש גם סמכות לפסול חוקים וגם שיטת מינוי שופטים שנותנת סמכות וטו לשופטים - וזה טורקיה ויוון. לא בתוך שאלו הן החברותא הכי טובה שלנו", אמר עו"ד בקשי.

השופט בדימוס דנציגר מבקש להדגיש את ההבדל בין ישראל למדינות האחרות: "בכל המדינות יש חוקה כתובה. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה את רוב חוקי היסוד ניתן לשנות בהחלטה מקרית, ברוב רגיל במליאה בכנסת, נניח 16 מול 15 - ומבטלים חוק יסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אמר דנציגר.

המפגינים נגד איסור ההפלות בארה"ב (צילום: חדשות 12)
המפגינים נגד איסור ההפלות בארה"ב, ארכיון | צילום: חדשות 12

"עלה איזשהו רעיון שלפיו אולי כדאי להוריד את גיל הפנסיה כדי לגרום לפרישה של הנשיאה חיות ושל השופטת ברון", נימק דנציגר. "לעשות את זה כמו שעשו במדינות המקולקלות הונגריה ופולין, שהרסו מערכת שפיטה כדי להכניס את אנשי שלומם למערכת המשפט - זה נורא".

בארה"ב, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, הנשיא ממנה שופטים בעצמו באישור הסנאט ויכול להשפיע על סוגיות עקרוניות שחשובות לו. השנה, לאחר שטראמפ מינה שופטים שמרניים, הם ביטלו פסק דין היסטורי שהתיר הפלות ברחבי ארה"ב ועוררו סערה. "אני לא רוצה לחיות במדינה שתאסור הפלות", מודה השרה שקד, "אבל אני לא חושבת שזה יקרה פה".

ניל הנדל (צילום: החדשות 12)
ניל הנדל, שופט העליון ומשנה לנשיאת בית המשפט בדימוס | צילום: החדשות 12

אך גם המבנה של ארה"ב שונה מאוד משלנו. לא רק שיש שם חוקה שלא מאפשרת לבטל זכויות יסוד, ישנה גם הפרדה בין הנשיא, בית הנבחרים והסנאט - איזונים ובלמים על כוחו של הרוב. אצלנו הסכנה היא שהקואליציה תבחר את השופטים בפועל - והפרדת הרשויות תקרוס.

גם ניל הנדל, שופט העליון ומשנה לנשיאת בית המשפט בדימוס, חושש מהמצב הזה: "דמוקרטיה היא דבר מאוד שביר. אם משנים אותה יותר מדי לכיוון מסוים זה יכול לפגוע במרקם המאוד עדין שיש בחברה שלנו - ומי שבסוף ישלם את המחיר זה יהיה האזרח".