חבר הכנסת משה סולומון נשא לפני כחודש את נאום הבכורה שלו במליאת הכנסת, שבו דיבר על "הילד שהיה רועה צאן בעיר שירה שבמחוז תיגראי באתיופיה והמתין שלוש שנים כפליט בסודן עד להגעה המיוחלת לארץ". הילד הזה שכיום הוא כבר חבר כנסת מן המניין, בן 47, נושא ב-3 כובעים במשכן – סגן יו"ר הכנסת, חבר בוועדת החוץ והביטחון וחבר בוועדת הכספים.
הוא מביא לשם את שאיפותיו ומנסה להצטייר כממלכתי, אלא שהרב סולומון מביא עימו גם דעות שנויות במחלוקת, כמו האמירה "היחידות המעורבות פוגעות בביטחון ישראל". ובכל זאת, בריאיון ל-N12 הוא מדבר מעומק ליבו על הצורך לפעול למען תושבי הפריפריה וטוען כי סעיף הנכד הוא אתגר ש"צריך למצוא לו פתרון".
תן עובדה שהציבור לא יודע עליך
"אני תושב קריית גת, אבא ל-6 ילדים מקסימים ועוסק הרבה מאוד בתחום החברתי והקהילתי. אני פועל לקידום הפריפריה באפיקים רחבים מאוד – בתחום הכלכלי, הקהילתי וגם בבריאות ובדיור".
מילה טובה לחבר כנסת מהאופוזיציה העתידית?
י"ש המון חבר'ה מהאופוזיציה שאני יכול להגיד עליהם מילה טובה. מיכאל ביטון וחילי טרופר הם אנשים שאני מכיר הרבה מאוד שנים. גנץ היה מפקד שלי ואני מאוד מעריך את גדי איזנקוט".
כמה זמן לדעתך הממשלה שהולכת לקום תחזיק מעמד?
"אני חושב ששנים רבות לא זכינו לגוש ימין יציב וברור כל כך. אני מקווה שברגע שנצליח לסיים את כל התהליכים של הקמת הממשלה, היא תחזיק מעמד לפחות 4 שנים ואולי יותר".
ומה 3 המשימות הראשונות שאתה מתכוון למלא כחבר כנסת?
" אני שליח של 3 קהלים מאוד מרכזיים - העולים, אני חלק מיוצאי אתיופיה, הקהל השני הוא של הפריפריה, בעיקר בנגב והקהל השלישי הוא מועצת הקהילות והקבוצות המשימתיות. אני חושב שהתפקידים שקיבלתי יאפשרו לי לייצר את הכלים".
איזה כלים אתה מתכוון לייצר?
"לייצר מדיניות שרואה את הפריפריה כמרכז ולא רואה בהם עוד איזשהו סרח. זה בסוף השקעה של משאבים - גם כלכליים-כספיים וגם השקעות שהן יותר חומריות של תעשייה ועבודה".
אתה מרגיש שהממשלה היוצאת לא ראתה מספיק את תושבי הפריפריה?
"לפיד וגם הממשלה עצמה עסקה המון בשרידות יום-יומית וכדי לייצר אנטגוניזם כלפי חברות שלמות ובעיניי זו גם הסיבה שהם נכשלו ונפלו. אני רוצה לעסוק בעיקר במה שנעשה עכשיו בשותפות רחבה ואני חושב שזה אפשרי".
"אני מגיע משירות מאוד משמעותי בצבא, הייתי סגן אלוף ועד לפני שנה וחצי – סיימתי תפקיד של מג"ד במיל' ואני בשירות מילואים מאוד פעיל. הסוגיה של ביטחון ישראל מאוד מעסיקה אותי", הוא מדגיש. אבל כשהוא נשאל על מכתב הרבנים – עמדתו ברורה גם אם הוא מנסה להישמע זהיר.
"צריך לאפשר לכל אדם שרוצה לשרת בצבא הגנת לישראל לשרת ולהיות חלק מביטחונה של ישראל", מכריז חה"כ סולומון. "מצד שני, אנחנו מבינים שהסוגיה הזו של יחידות מעורבות פוגעת דווקא בביטחון ישראל".
למה זה פוגע בביטחון ישראל? נשים לא יכולות להחזיק נשק?
"אני לא אומר שלא, אבל יש כאן חוט דק בין היכולת לשמור על הצבא שלנו כצבא העם שמשרת את המדינה ואת ביטחון ישראל לבין הרצון שלנו לייצר כאן שוויון מגדרי. יש פה מתח. מצד אחד, אני אומר שכל אחד יכול לשרת ולתת, אבל ברגע שערך מוסף אחד פוגע בערך מוסף אחר – יש כאן בעיה. אנחנו צריכים למצוא את הנוסחה הנכונה".
אנחנו רואים הרבה חיילות מהגנת הגבולות שמסכלות כל שבוע הברחות, יש הרבה טייסות ונווטות שעושות עבודה מצוינת. מאיזו בחינה נשים לא צריכות להיות במקומות האלה לדעתך?
"מישהי שרוצה להיות – שתהיה שם. אבל אנחנו מדברים על שני צירים – ציר של בנות-דתיות שיש להן אפשרות לשרת בשירות לאומי ולשמור על רמה דתית ועל צניעות. יש גם בנות דתיות שמתגייסות ועושות שירות משמעותי הרבה פעמים, אבל צריך להבין – לוחם שנמצא כרגע במגע עם מישהי, זה פוגע ביכולת שלו לשמור על הצביון הדתי שלו וביכולות המבצעיות שלו כדי ליצור את התנאים שאיתם הוא יוכל להגן על המדינה".
אז איפה נשים צריכות לשרת?
"יש את מערכי המודיעין והסייבר שנחשבים למשפיעים, במערכים של העורף. ועיקר הקושי שאני רואה זה ביחידות הקרביות ששם המגע והערבות ההדדית והקשר הוא מאוד הדוק – גם במובן הנפשי וגם הפיזי. ואז אתה אומר אני רוצה להגדיל את כמות הלוחמים ולהכניס גם בנות, אבל מצד שני – אתה פוגע באיכות של החבר'ה שיכולים להיות לוחמים הרבה יותר טובים".
על רקע הסערה סביב חוק השבות, הוא נזכר כי למרות היותו יהודי – "בתחילת הדרך היה רצון לעשות גיור לחומרה. לעשות איזושהי השבה ליהדות, זה לא גיור מלא. עם הזמן הבינו שזו קהילה יהודית-דתית לכל דבר ועניין, אז הרבנות חזרה בה מכל דרישה".
חווית גזענות בתחילת הדרך?
"תמיד הנושא של צבע עור ואמירות גזעניות נכחו במרחב. למשל, חוסר ציפייה מהיכולות שלך. אתה מתקבל לעבודה או ללימודים ופתאום באותו רגע מוציאים לך את הרוח מהמפרשים כי אתה לא יודע ולא מסוגל. אמרו: 'תחזרו לאיפה שבאתם' או 'פרימיטיביים'. אפילו בבחירות הקודמות שלי – התמודדתי לכנסת ב-2015 והיו שם אנשים שאמרו לי 'תחזור לדלות מים מהבאר', 'חבל שהביאו אותך'".
ומה אתה חושב על הכוונה לשנות את סעיף הנכד? אותם ישראלים שעלו לארץ מתוקף זה אומרים שהם מרגישים סוג ב'
"יש לנו אתגר. היום יש כחצי מיליון אזרחים שהם לא יהודים, שעלו ארצה בעיקר מחבר העמים ומכל מיני מדינות, הם אזרחים כאן ולא עונים להגדרה יהודים. אם מסתכלים קדימה - יש לנו 18 מיליון עולים פוטנציאליים שמתוכם 8 מיליון לא עונים להגדרה ההלכתית של חוק השבות בלי סעיף הנכד".
"אנחנו צריכים למצוא פתרון", הוא אומר. האם צריך לאפשר לכל אדם שחפץ להגיע לארץ? אנחנו צריכים לשמור על זהותה היהודית של מדינת ישראל. חייתי בגלות ושמרתי באדיקות על הזהות היהודית שלי, וויתרתי על הרבה דברים בשביל זה. אני רוצה שהבן או הבת שלי יוכלו להתחתן עם כל אזרח כאן מבלי שאצטרך לחשוב אם הוא יהודי או לא".
המנהל האזרחי הולך לעבור לידיו של סמוטריץ' ונתניהו התחייב בפניו להחיל ריבונות ביהודה ושומרון. מבחינת הקהילה הבין-לאומית זה קו אדום וזה עלול לשנות את כללי המשחק.
"יש היום כחצי מיליון אזרחים שנמצאים מעבר לקו הירוק בשטחי C שלא מקבלים את התנאים כאזרחים שווי זכויות. הם מלח הארץ, נמצאים בהתיישבות ועושים את זה מתוך האידיאולוגיה. המצב הנתון כרגע שלמרות שזה באחריות שלנו – יש כאן שטחים רבים שהולכים ונעלמים לנו. האזרחים לא מקבלים את התנאים כדי להתפתח ולחיות בתנאים נעלמים".
מה אתה חושב על המדיניות של שר הביטחון היוצא בני גנץ?
"הייתה מדיניות רופסת שלא ביטאה את השליטה ואת המשילות שלנו במרחב מול האויב, בעיקר בשטחים. כשאתה מגיע מנקודה של לנסות שלכולם יהיה בסדר, אנחנו מקבלים פיגועים ומדיניות שלא משליטה סדר אלא מייצרת אנרכיה. בשנתיים האלה הייתה מדיניות שעשתה איפה ואיפה ולא נתנה את מה שהמתיישבים או היהודים היו זקוקים לו כביטחון".
בסוף אתה רואה בממשלה אנשים שנויים במחלוקת כמו אבי מעוז שיוצא נגד מצעדי הגאווה. הוא ראוי להיות בממשלה?
"אני בא ואומר שצריך להכיל את מגוון האוכלוסיות והצרכים של האזרחים במדינת ישראל על כל המתרס. במרחב הציבורי אנחנו צריכים לשמור על הצביון היהודי ועל היותנו מדינה דמוקרטית ויהודית. אני לא אומר שזה פוגע, תשאלי את אבי מעוז. יש לנו כאן אדם שהלך איתנו לבחירות ונבחר בידי הציבור".
מה אתה חושב על הכוח שבן גביר הולך לקבל בוועדת השרים לחקיקה?
"בן גביר נבחר ברוב וזה מעיד על זה שהרצון למשילות ביחס לשדה האזרחי היום-יומי הוא מאוד משמעותי. צריך להקשיב לבקשת העם והאזרח, ללא רק למה שנוח לנו. בן גביר הבטיח במערכת הבחירות שלו לייצר תנאים כדי שתהיה כאן משילות ושהמציאות המאוד לא פשוטה שתושבי הנגב שאני חלק מהם – לא תקרה. בואו ניתן לו את ההזדמנות וחובת ההוכחה עליו".
ואתה מאמין שחוק עונש מוות למחבלים ייצר הרתעה?
"אני אישית לא יודע להגיד, אבל אם יגלו שעונש מוות למחבלים זה גורם הרתעה – יכול להיות שזה נכון. אנחנו צריכים למצוא מנגנונים של הרתעה כדי שאותו מפגע שבא לפגע ביהודים - ידע שדמו בראשו ושיש תג מחיר מאוד כבד למעשים שלו".