החלטת ראשי הקואליציה הבאה כי קצבת האברכים הלומדים ב"כוללים" תוכפל עוררה סערה ציבורית. להחלטה הזאת צפויה להיות השפעה מרחיקת לכת על הכלכלה הישראלית ועל שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה.
קצבאות האברכים תמיד ידעו עליות ומורדות: 900 שקלים בחודש לפני כעשור כשהחרדים היו בקואליציה, ירידה לשפל של 441 שקלים כשעברו לאופוזיציה, ואז שוב עלייה ל-864 שקלים, שוב ירידה - וכעת הולכת לשבור שיא. על פי הסיכום בין נתניהו והמפלגות החרדיות - כל גבר חרדי נשוי שיישאר ללמוד ב"כולל" יקבל קצבה של 1,315 שקלים מדי חודש.
עד כה עלות התקציב הייתה כ-1.2 מיליארד שקלים בשנה. אם נוספו אברכים, כל אחד קיבל נתח קצת יותר קטן. אך ההסכם החדש בין החרדים לנתניהו אומר שהעוגה תגדל בהתאם לגידול באברכים, ללא הגבלה. ההערכה היא שהעלות השנתית תגיע לפחות לכ-2.5 מיליארד שקלים.
המהפך של נתניהו
עלות הקצבאות היא לא הסיפור המרכזי, אלא השאלה מה זה יעשה ליציאת חרדים לעבודה בטווח הארוך. שיעור הגברים החרדים העובדים הגיע לשפל של 37% בשנת 2003 – אך אז הייתה נקודת מפנה: שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הוביל תוכנית כלכלית שחתכה את הקצבאות לרוחב ודחקה עוד ועוד גברים חרדים לצאת ולעבוד. בשנים האחרונות שיעור הגברים החרדים התייצב על קצת יותר מ-50%.
"דמיינו אדם ששוקל 45 קילו שסוחב על הגב שלו אדם ששוקל 55 קילו. זה ששוקל 55 קילו כל שנה מוסיף עוד קילוגרמים. הוא מתרחב וזה שלמטה, שנאנק לסחוב אותו, הוא מתכווץ", הסביר נתניהו ב-2003 את גישתו הכלכלית. "הרזה צריך לסחוב את השמן וכשהמשקל כבד מנשוא הוא פשוט קורס".
ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר: "ההשלכות של זה, גם על החברה החרדית, על בעצם הישארות במצב של עוני, אבל לא פחות מזה על כלל החברה הישראלית כי התוצר למשק עומד לרדת. זה אומר פחות מיסים, זה אומר פחות ארנונה, פחות ביטוח לאומי, פחות מס בריאות. כל הדברים האלה בסופו של דבר - תהיה להם השפעת מקרו על המשק".
איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, מציע לחשוב לעומק על ההשלכות של העלאת הקצבאות. לדבריו, "החרדים הם כבר לא איזו קבוצת מיעוט קטנה שאומרת: 'טוב אני דואג רק לאינטרסים שלי'. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה - האם הדבר הזה יכול להמשיך להתקיים עם חברה כל כך גדולה, החברה החרדית, שמצד אחד ברמה כלכלית כל כך נמוכה ומצד שני קצב גידול כל כך גדול? האם הדבר הזה אפשרי? האם הוא אפשרי לחרדים? האם הוא אפשרי לכלכלה הישראלית?".
החברה החרדית צומחת בקצב המהיר בישראל. מבחינה כלכלית הסוגייה היא לא רק כמה חרדים יוצאים לעבוד, אלא גם כמה הם מרוויחים. בדרך כלל הרבה פחות מגברים לא חרדים, בין השאר בגלל המחסור בלימודי ליבה.
גם הסוגייה הזאת תעלה בהסכם הקואליציוני, רק מהכיוון ההפוך: המימון למוסדות חינוך חרדים יעלה - אבל הם יהיו פטורים מחובת לימודי מתמטיקה ואנגלית.