מליאת הכנסת התכנסה היום (ראשון) כדי לדון בשורה של תיקוני חקיקה שמבקשת הקואליציה הבאה לקדם לפני השבעת הממשלה העתידית בראשות נתניהו, ובהם "חוק דרעי", שנועד להכשיר את יו"ר ש"ס כשר – על אף הרשעתו בעבירות מס. המליאה תמשיך לדון גם מחר בשורת התיקונים על רקע השינויים המסתמנים. שופטים לשעבר הסבירו בשיחה עם N12 מה עומד מאחורי המהלך ואיך זה צפוי לשנות את כללי המשחק.

סיקור נרחב ב-N12

עו"ד מייק בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הסביר כי "כיום חוק יסוד: הממשלה קובע שמי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר - לא יתמנה לשר במשך 7 שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו, או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר שבהם. אבל אפשר לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט עמית, שרשאי לקבוע שאם אין בעבירה קלון - אז אותו אדם יכול להתמנות לשר. דרעי הורשע בעבירות ונידון למאסר על תנאי, ולא למאסר בפועל, ולכן - התעוררה שאלה אם העובדה שהורשע במאסר על תנאי מאפשרת לו, מכיוון שהחוק מדבר על מאסר ולא על מאסר על תנאי".

"מכיוון שלא רצו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שיכריע אם יש קלון או אין בעבירה, אמרו 'בואו נתקן את החוק ונבהיר – שפסול אדם להיות שר רק אם נידון למאסר בפועל' ואז נוסיף מילה. לאחר המילה 'מאסר' נוסיף את המילה 'בפועל', שיהיה ברור שמדברים רק על מי שנידון למאסר בפועל, וכך הוא יהיה שר", הוא הוסיף.

בנימין נתניהו, אריה דרעי (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו, אריה דרעי | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

"לעומת זאת, האנשים שהיום מחוקקים אומרים כי הם מוכנים להסתפק ברמה יותר נמוכה של טוהר מידות ולהתעלם ממי שנידונו רק 'למאסר על תנאי'. אלה יכולים להיות שרים. ככה המחוקק מפרש את תוצאות הבחירות ובעיניי עצוב שזה הרף המוסרי שאנחנו שמים לשרים במדינת ישראל", המשיך עו"ד בלס.

 "אני מוכן להניח שזו לא סוגיה שבית המשפט צריך לעסוק בה, אלא סוגיה שחברי הכנסת צריכים לעסוק בה והרוב הקואליציוני אומר 'אנחנו מוכנים להוריד את הרף'", טען. "לכן, מאוד חשוב להם לעשות את זה לפני השבעת הממשלה שתהיה בימים הקרובים כדי שהוא יושבע יחד עם כולם ולא מאוחר יותר. מכאן הלחץ".

איך זה צפוי להשפיע על כללי המשחק?

"אנחנו משנים את כללי המשחק אחרי שהתחיל המשחק או תוך כדי. אנחנו הרוב, אנחנו זכינו, העם רצה אותו כשר – לא העם כולו אלא מי שהצביע לו, כך הם אומרים. זה מותה של הדמוקרטיה, אין ספק שיכול להיות שיהיו לזה השלכות גדולות שאנחנו לא רואים אותן כרגע או רק יכולים לדמיין אותן. אני לא יודע אם נתניהו רוצה הסדר טיעון או הכרעת דין".

השופט בדימוס הרן פיינשטיין, לשעבר שופט בית משפט השלום ברחובות, טען כי "אנשים שלא רוצים את דרעי מבחינה פוליטית אומרים שמאסר גם כולל מאסר על תנאי, אבל אני סבור שלא, כי לא מרצים מאסר על תנאי. אין דבר כזה, וגם אין שליש על מאסר על תנאי. אני 60 שנה במקצוע וטרם שמעתי על דבר כזה, ובשום פסק דין שקראתי עד היום, אלפים – לא נתקלתי בדבר הזה".

בנימין נתניהו, יצחק גולדקנופף (צילום: פלאש 90/דוברות הכנסת)
בנימין נתניהו, יצחק גולדקנופף | צילום: פלאש 90/דוברות הכנסת

"לו המחוקק רצה שאדם לא יוכל להיות שר גם במאסר על תנאי, הוא היה צריך להגיד את זה במפורש", הדגיש פיינשטיין. "אני לא פוליטיקאי, אבל אנשים שאינם דורשי טובתו ורוצים למנוע את מינויו כשר אומרים 'מי שגמר לרצות את עונש המאסר – צריך לחכות 7 שנים ליום פסק הדין האחרון שניתן לפני חצי שנה שבו יש הודעה בעבירות כלליות והוא נידון על מאסר על תנאי וקנס'. הפעם לא חלפו 7 שנים, אלא חלפו 7 חודשים".

ומה דעתך?

"מבחינה פוליטית אני חושב שהוא צריך לשבת בבית אחרי עברו, למרות שעל פי הדין העברי מותר לו לכהן. הדין העברי אוסר על אדם שישב בבית הסוהר לעשות רק עבודה אחת – להיות ראש ישיבה ומורה. פה הוא לא מורה – הוא שר. לא רוצים שהוא יהיה שר ואומרים לא חלפו 7 שנים מהיום שסיימת את המאסר על תנאי שלך. אבל מבחינה משפטית מאסר זה כלא".

נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר דוד חשין אמר כי "אדם עבר עבירה, הוטל עליו מאסר על תנאי והוטבע בו סוג של קלון, אבל לא מלא. עובדה שבית המשפט לא שלח אותו למאסר בפועל. מנגד, עצם ההרשעה והמאסר על תנאי מספיקות כדי למנוע ממנו לכהן כשר. העניין פשוט מאוד – במקרה הרגיל, יותר נכון שבית המשפט עצמו יקבע אם בעבירה הזו יש קלון או לא".

לדברי חשין "יש בעייתיות עם חקיקה פרסונלית. במדינה דמוקרטית החקיקה היא כללית, שוויונית וחלה על כל בן אדם. כל אחד לפי ההתנהלות שלו או לפי מה שהחוק קובע לגבי כל אזרח במדינה. יש בעיה כשמתכנסת הכנסת ויוצרת חוק לאדם מסוים. במדינת ישראל ככלל – נמנעו מלחוקק חוקים פרסונליים".

בנימין נתניהו, יריב לוין (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בנימין נתניהו, יריב לוין | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

״אנחנו רואים נרמול של ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי על חקיקת יסוד", אמר עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת. "בית המשפט פועל על פניו מכוח חוק יסוד השפיטה, אבל אין לו שום כלי משפטי לבוא ולדון בחוק יסוד. אין אף מדינה דמוקרטית במערב שבה בית המשפט דן בתוקפו של סעיף חוקה״.

״עצם הנרמול של הדבר הזה הוא עדות לכך שמה שהיה בבחינת משפט שלא יעלה על דעת, הופך מהר מאוד לעניין של יום ביומו״, הוסיף עו״ד פטר. ״לבוא ולהגיד שזה אסון משפטי או פגום משפטית זה דילוג וזה לחפור בזה כדי להשיג הישג פוליטי - אין לזה בסיס״.

עו"ד דוד פטר - חוקר בפורום קהלת
עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת דורית בייניש, התייחסה בשבוע שעבר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בירושלים, למשמעות הרפורמה המוצעת במערכת המשפט ואמרה כי "בחמש מערכות בחירות כל המפלגות הסכימו על צורך ברפורמה. זו מילה מכובסת לרפורמה משטרית. זה לא תיקון מערכת המשפט. המבנה הבסיסי שלנו הוא מאז קום המדינה הערכאות של בית המשפט, שנקבעו מאז קום המדינה, יכול להיות שיש מקום לחשוב אחרת, יש שיטות שיש בהן מבנים שונים".

ביניש הוסיפה בכנס: "קמנו כדמוקרטיה ליברלית המורכבת משלוש רשויות. אי אפשר להעתיק משיטת משפט אחת את בחירת השופטים ומאחרת את פסקת ההתגברות. לכל מדינה יש את התרבות המשפטית שלה, ואצלנו מדובר רק בדבר אחד: לשנות מערכת, למנוע, לפגוע בעצמאותה ובעצם לפגוע באזרחי המדינה".

נשיאת העליון לשעבר, דורית בייניש (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
נשיאת העליון לשעבר, דורית בייניש | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר התייחסה גם לביטול שיטת הסניוריטי על פיה נקבעת זהות נשיא בית המשפט העליון: "הסניוריטי בעיניי הוא חלק מההבטחה הברורה של עצמאות המערכת השיפוטית. אנשים הגיעו לתפקיד, כולם שווים במעמדם, הם לא מתחרים על קבלת קידום, הרעיון שיישבו אנשים שירצו להיות נשיא ויהיו תלויים בפוליטיקאים – חשבו מה זה יעשה לעצמאות בית המשפט! זה נראה לי מסוכן ביותר".