כמעט שבועיים עברו מאז ששר המשפטים יריב לוין הכריז על "השלב הראשון" של הרפורמה במערכת המשפט ורה"מ בנימין נתניהו הדגיש כי קיבל "מנדט ברור לבצע את השינויים הנדרשים כדי להחזיר את האיזון הנכון", אלא שגם בקרב הישראלים שבחרו בבחירות האחרונות מחל או הצביעו למפלגות האחרות המרכיבות את הקואליציה – יש מי שמתנגד לתוכנית במתכונתה הנוכחית. בריאיון ל-N12, מסבירים הישראלים שתומכים בקואליציה למה הם לא תומכים ברפורמה כפי שהיא ומצביעים על השינויים שלדבריהם הכרחיים כדי שהיא תשיג את מטרתה.
"הבעיה שמצביעים עליה קיימת, צריך להכיר בזה שמערכת המשפט הישראלית חולה", ציין מאיר כהן, בן 27 מירושלים שהצביע לליכוד. "אבל להבנתי, התוכנית של יריב לוין היא יותר מדי קיצונית בסופו של דבר. היא נותנת יותר מדי כוח לקואליציה ופסקת ההתגברות מאפשרת לקואליציה אצבע קלה מדי על ההדק כדי לבטל חוקים. זה יהיה תיקון קשה מדי, אבל עדיין אני חושב שמה שמוצע כרגע זה פתרון רע".
מה לדעתך צריך לעשות?
"אני חושב שאם מתקנים את המצב הבעייתי, צריך שפסילת חוקים תהיה רק ברוב של שני שליש מבין שופטי העליון, ואז הכנסת תוכל להתגבר על זה. עם 70 חברי כנסת למשל ושיעור מסוים מהאופוזיציה".
"אני חושב שצריך להוריד את האווירה של הגעוואלד, לנסות להבין את הבעייתיות ואת הטענות שהושמעו לא מאתמול, אלא עוד מלפני נתניהו. זו ביקורת שצריך לתת לה מענה", הדגיש כהן.
נועם גרבי, בן 23 ממעלה אדומים, הוסיף כי "ברפורמה יש כוונה לקדם פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת וזה קצת מאבד מהפרדת רשויות, מהבלמים ומהאיזונים. אני באמת חושב שצריכה להיות פסקת התגברות אבל לא ברוב שהוא קטן מדי, זה לא צריך להיות ככה. צריכים לפחות 70 חברי כנסת שזה בר השגה, אבל לא זמין כל הזמן".
למה אתה מתעקש על זה?
"אחרי הכול הדמוקרטיה קיימת – חשוב שתהיה הפרדת רשויות שבולמות ומאוזנות אחת את השנייה. אני מתנגד לזה שהשופטים מתמנים בידי שופטים אחרים. אם פסקת ההתגברות תעבור ברוב של 61, יהיו מחאות וכנראה גם גל של ירידה מהארץ וזו בעיה".
"לקחו את זה קיצוני מדי, אני בעד שיעשו איזושהי הידברות עם בתי המשפט וכמובן גם עם סיעות האופוזיציה - המחנה הממלכתי ויש עתיד", אמר גרבי. "המטרה היא להגיע להסכמות כלשהן ולעשות מעין רפורמה בינונית".
המהפכה המשפטית - סיקור N12
- הנשיא הרצוג עונה למפגינים: "פועל כדי לייצר דיאלוג ושיח רחב"
- גורמים בליכוד: מסתמן ריכוך במהפכה המשפטית
- נתניהו מתייחס לסערת המפכה המשפטית: "קיבלנו על כך מנדט ברור"
- התנגשות חזיתית: "רטוריקה של להבעיר את הרחובות"; "ריסוק מערכת המשפט"
קים מידה, בן 27 מירושלים, טען כי יש להוביל רפורמה נוקשה יותר במערכת המשפט. "הרעיון של הרפורמה הזו זה להגביל את מערכת המשפט וגם את הרשות המחוקקת, אבל מבחינתי התיקון שצריך לעשות פה וההצעה של חוק: יסוד החקיקה לא מגביל מספיק את הפרשנות של בית המשפט לחוקי היסוד. זו לדעתי תהיה ירייה ברגל אם ימשיכו באותן פרקטיקות".
"צריך לדעתי להוסיף בסעיף שמדבר על פסילת חוקים שלעניין זה חוקי יסוד יפורשו בהיצמדות ללשון שלהם ולא פרשנות מרחיבה", הוא ציין. "היום קמות עמותות וארגונים שמביאים איזשהו נושא לסדר היום כדי שבית המשפט ידון בו ויחליט על מדיניות", הוסיף מידה. "אני חושב שצריך שיהיה מצב שאם יש מישהו נפגע - הוא יכול לעתור, אבל לא שכל אחד יכול לעתור בשם מי ומה שהוא רוצה. זה הביא אותנו למצב שיש ארגונים שמגישים עתירות כדי שהנושא יגיע לפתחו של בית המשפט גם אם אין פגיעה ממשית".
ומה אתה חושב על שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים?
"השר לוין הציע להוציא מהוועדה את הנציגים של לשכת עורכי הדין, אבל בעיניי זה לא צעד נכון כי עורכי הדין מכירים הרבה פעמים את השופטים בערכאות הנמוכות היטב. הם מופיעים אצלם ויודעים איך הם מתנהלים מבחינת אתיקה, ניהול אולם וניהול המשפט. אני חושב שזה גורם ושיקולים מאוד חשובים בהחלטה למינוי שופטים במחוזי ובעליון".
"כמי שהצביע לאחת ממפלגות הקואליציה - אני יודע שיכול להיות שאתעורר במערכת הבחירות הבאה ואני בתור ימני אהיה במיעוט"
עומר אבטא, בן 27 משדרות, תומך ברוב הרפורמה של לוין, אך מתנגד לפסקת ההתגברות. "פסקת ההתגברות לא נכונה, היא נותנת כוח חזק מדי לרוב, ובדמוקרטיה צריך לדעת לכבד את המיעוט", אמר. "כש-61 יכולים לעשות הרבה דברים ואין בית משפט שמגן עליהם, המיעוט עלול מאוד להיפגע וגם הוא יכול להשתנות. זה מפר את האיזונים.
"כמי שהצביע לאחת ממפלגות הקואליציה, אני יודע שיכול להיות שאתעורר במערכת הבחירות הבאה ואני בתור ימני אהיה במיעוט. אני באמת רוצה שכולם ירגישו טוב ופסקת ההתגברות גורמת פשוט להרגיש חלק, כי כל שניה הרוב יכול לעשות המון דברים נגד המיעוט. במדינה דמוקרטית בית המשפט אמור להגן כדי שלא תהיה עריצות הרוב".