מסיר את הכפפות: הגרסה החדשה של בנט תצליח לחלץ אותו מהבור?

המצוקה הפוליטית של ראש הממשלה בנט הביאה אותו להסיר את הכפפות ולשחק קצת פחות ממלכתי ממה שהתרגל לעשות בחודשים האחרונים. מספיק היה להסתכל על הנאום שלו אתמול בכנסת כדי להבין שמשהו חדש התחיל. בנט הגיע עם נאום כתוב מראש, אבל בשלב מסוים נטש אותו, ודיבר בעל פה. אחר כך הוא גם אמר לאנשי האופוזיציה – "אני מאוד נהנה מהמעמד".

הדרמה הפוליטית - סיקור נרחב ב-N12:

• יום טוב כלפון: זה מה שאמר לי בנט בשיחת ההדחה
• הולכים לבחירות? עושים סדר בפלונטר הפוליטי
• ההדחה של כלפון הייתה מסר מאיים למישהי אחרת | עמית סגל
• פרישת מאיר חושפת את הדרך החדשה אליה יוצא בנט | דפנה ליאל

ספק אם בנט אכן נהנה לראות את אנשי האופוזיציה מקניטים אותו ומטיחים בו האשמות. ובכל זאת, נראה שהמבט המפוחד שהיה לו בתחילת כהונתו התחלף במבט קצת יותר מורגל למצב. בנט לא היסס לחזור על טענות שידע שיקפיצו את ספסלי האופוזיציה. כמו למשל הטענה הזו, שנתניהו השאיר לו מורשת גרועה בכל הקשור לאיראן. במידה מסוימת, הוא הכניס את עצמו לתוך הבוקה ומבולקה שבליכוד מנסים לייצר במליאה.

הסיבה שבנט גירש את סילמן מחדר הישיבות

אבל מבט על הנאום של בנט אתמול יספר תמונה חלקית של המציאות. כי בשבוע האחרון בנט עשה שני מהלכים פוליטיים שאפשר להגדיר אותם אפילו אכזריים. אחרי שבשבוע שעבר חיבק את סילמן ואמר שהיא עברה את אחת התקיפות הכי קשות שעבר לפוליטיקאי מקום המדינה, אתמול כבר אבדה לו הסבלנות.

כשסילמן נכנסה לחדר ישיבות הסיעה כאילו כלום לא קרה, בנט רתח מזעם. הוא ניסה להסתיר את ארשת פניו, אך לבסוף כששאל אם היא מתכוונת להצביע בעד המינוי מחדש של מתן כהנא לשר הדתות בכנסת, והיא התחמקה מתשובה, לנפתלי "קפץ הבנט" והוא הראה לה את הדרך החוצה.

בנט ידע שזה ידלוף, אולי רצה בכך. מדובר בניסיון שלו לקבע מנהיגות בתוך הבית, אבל גם לטאטא את הרושם שסילמן משחקת בו והוא נתון לחסדיה.

המהלך הדרמטי ביותר – ההדחה של כלפון

המהלך השני שבנט נקט, והוא הדרמטי יותר, נוגע להדחה של יום טוב כלפון מהכנסת. בנט נפגש איתו ביום חמישי שעבר ובלי למצמץ אמר לו שהוא בחוץ. זה מהלך שסביבת בנט חשבו עליו כמה ימים אחרי שזיהו התנהגות מוזרה, לתפיסתם, של כלפון.

למרות שלא היה להם שום מידע ממשי על כוונה שלו לערוק, הם החליטו לא לקחת סיכונים. בנט שלפני סילמן לא היה עושה את זה, אבל הטראומה של לקום ב-06:00 בבוקר ולגלות יחד עם יועציו שסילמן ערקה, לא יכולה לחזור שנית.

שינוי משמעותי גם בלשכת בנט

גם עזיבתה של שמרית מאיר את הלשכה, הדמות הכי מקורבת לבנט בשנה האחרונה, הוא לא עניין של מה בכך. גם זה מעיד במובן מסוים על בנט הפוליטיקאי מול בנט המדינאי. לא בכדי כולם במערכת הפוליטית נדהמו מהבחירה של בנט שלא להיענות לדרישות מאיר, ולהיפטר מחלק מאנשי הלשכה שלתפיסתה תדרכו נגדה ללא הרף.

כשמוסיפים לעניין את העובדה שמאיר הייתה יד ימינו של בנט בשלל התחומים, האירוע שבו בנט מאפשר לה ללכת הוא לא פחות ממדהים, גם אם הפוליטיקה שיחקה את התפקיד המשמעותי. מאיר אותתה שהיא רוצה ללכת, התעקשה שכך היא לא רוצה להמשיך.

בנט בהתחלה חשש, אבל אז החליט להסתכל על העניין כעל הזדמנות לבחור בצד הפוליטי בלשכה שאחראי לתחזק את ניר אורבך, ולדאוג שכל המצב הפוליטי מוחזק. בנט בחר להתמקד בימינה, ולא באסטרטגיה של מרכזה שאפיינה אותו בשנה האחרונה. ואחרי כל המעשים האלה נשאלת השאלה האם זה יספיק. האם המהלכים האחרונים של בנט יצליחו לתחזק עבורו את הקואליציה, ולאפשר לו עוד שנה ויותר בכהונה בראשות הממשלה. גם בנט יודע שזה לא בטוח.

אתמול בכנסת זה הורגש באופן מובהק, השותפים של בנט לקואליציה מתחילים לדבר עם ה"בייס", רובם ככולם כבר מתחילים לחפש הישגים פוליטיים. כך שעם כל הכבוד להוצאה של סילמן, לדחיקה של כלפון החוצה ולסידור הלשכה מחדש – כל אלו הם רק צעדים שנועדו ללחוץ על הברקס ברכב שדוהר אל הקיר בעוצמה רבה.