חוק שירות ביטחון - תלמידי ישיבה הונח הבוקר (רביעי) על שולחן הכנסת וקובע את הסנקציות, היעדים ואת שיעור המתגייסים לצבא מקרב התלמידים. החוק קובע מכסות שייכנסו לתוקפן החל מעוד שנתיים וכן קיצוץ בתקציב הישיבות בכל שנה שבה לא יעמדו ביעדים שהוצבו.
הממשלה מבקשת שהחוק ייכנס לתוקף לאחר "תקופת הסתגלות" שתימשך כשנתיים, וקובעת יעדי גיוס לכל שנה - לשירות סדיר בצבא, לשירות לאומי-אזרחי וכן יעדים כוללים שעולים בהדרגה מדי שנה - מ-2,123 מהשנה הנוכחית ועד 9,105 בשנת 2036.
בחוק הוסבר גם הקיצוץ בתקציבי תלמידי הישיבות: אם בשנת גיוס מסוימת החל מעוד שנתיים הישיבות לא יעמדו ב-95% מהיעד - יופחת סכום התמיכה כך שלא יעלה ב-80% מסכום הבסיס. אם אי-העמידה נמשכת במשך יותר משנה אחת ברציפות - יופחות סכום התמיכה ב-20% בכל שנה.
בנוסף לקיצוץ האפשרי, אי-עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה תצמצם את סמכותו של שר הביטחון - שיוכל לדחות את שירותם של בני המגזר החרדי עד גיל 21 בלבד. לאחר גיל זה הוא יהיה רשאי לדחות את גיוסם של שאר דחויי השירות מקרב בני הציבור החרדי "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה".
ביהדות התורה הודיעו על התנגדות נחרצת לחוק: "מדובר בחוק רע הקובע יעדים תוך איומים בסנקציות נגד לומדי התורה, בניגוד מוחלט למה שנקבע בישראל לאורך השנים אין ולא תהיה אפשרות להגביל את לומדי התורה, וכל מי שירצה לעסוק בתורה יש לאפשר לו זאת ללא מכסות והגבלות בני הישיבות שתורתם אומנתם הם חברת העילית של עולם התורה השומרים ומגינים על עם ישראל לאורך כל הדורות".
ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה הוסיף: "זהו חוק החותר לעקור את תלמידי הישיבות ולומדי התורה מלימודם על ידי סנקציות כלכליות ופליליות - לצערינו הם עושים את זה בניכור ובכוחניות לצרכים פוליטיים למרות שאין בכך שום תועלת - הצבא עצמו אינו מחפש את הכמות המספרית של חייליו וצועד לקראת צבא מקצועי".