שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון החליטה הבוקר (חמישי) שלא להעניק את פרס ישראל בתחום המתמטיקה וחקר מדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך - זאת עקב חתימתו על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל. ההחלטה של שאשא-ביטון התקבלה בהמשך לפסיקת בג"ץ שביטלה את החלטת שר החינוך הקודם יואב גלנט לפסול הענקת הפרס פרופ' גולדרייך.
"מטרתו העיקרית של פרס ישראל היא לעודד יצירה ישראלית, מצוינות ומחקר", כתבה שרת החינוך בהחלטתה. "קריאה לחרם על מוסדות אקדמיים בישראל, חותרת תחת מטרה זו, שכן היא מבקשת לגדוע את היצירה, המגוון וחופש הדעות".
עוד הוסיפה השרה כי "חתימתו של פרופ' גולדרייך על העצומה הקוראת להחרים את מוסד אקדמי ישראלי בראשית שנת 2021, מהווה לשיטתה מקרה חריג המצדיק את הבחירה שלא להעניק למועמד את הפרס, על אף הישגיו המקצועיים הבולטים והמרשימים בתחום מחקרו".
"כשרת החינוך ויו"ר המל"ג, אינני יכולה להעניק את פרס ישראל על הישגים אקדמיים, מרשימים ככל שיהיו, למי שקורא לחרם על מוסד אקדמי ישראלי", אמרה שאשא-ביטון.
ועדת פרס ישראל המליצה על פרופ' גולדרייך לפרס בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב, אולם בחודש יוני שר החינוך דאז יואב גלנט החליט לפסול את המועמדות לאחר שגילה כי גולדרייך חתום על פנייה לפרלמנט הגרמני הקוראת לבטל את ההכרה בתנועת החרם על ישראל (BDS) כתנועה אנטישמית. עוד נטען שגולדרייך הגדיר את חיילי צה"ל כפושעי מלחמה.
בהמשך הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטתו של גלנט. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב לבג"ץ כי אין תשתית ראייתית מספקת ביחס לפעולותיו של פרופ' גולדרייך המצדיקה את ההחלטה לשלול ממנו את פרס ישראל. על כן הבהיר כי דין העתירה נגד החלטה זו להתקבל. בחוות דעתו מנדלבליט אומנם קובע כי קריאה לחרם על ישראל או מוסדותיה יכולה לשמש כשיקול רלוונטי ולגיטימי במסגרת קבלת ההחלטה ביחס להענקת הפרס - אולם רק במקרים קיצוניים וחריגים מטעמים של פגיעה בחופש הביטוי.
בתחילת אוגוסט בג"ץ ביטל פה אחד את החלטת גלנט לבטל את הענקת הפרס לפרופ' גולדרייך. עם זאת, השופטים נעם סולברג ויעל וילנר החליטו, בניגוד לדעתו החולקת של השופט יצחק עמית, להשיב את בחינתה של המלצת הוועדה אל שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון על מנת שתכריע אם לאשר המלצה זו.