חוק האזרחות נפל - מה עכשיו?

למרות שחלק ניכר מחבריה לקחו חלק בממשלות עבר שהאריכו את הוראת השעה שהחלה אי שם ב-2003, האופוזיציה יכולה לסמן לעצמה ניצחון בכך שהביכה את הקואליציה. הבוקר (שלישי) כינוס ארוך של 15 שעות במליאת הכנסת נחתם עם תיקו 59 - ובכך נפלה הצעת הפשרה להאריך את תוקף הצו בחצי שנה במקום בשנה.

מדובר אמנם בהפסד צורב לקואליציה, שהמשיכה במגעים עד הרגע האחרון בניסיון להשיג את הרוב, אבל זה הפסד שעיקרו תודעתי. האם כעת תוענק אזרחות ישראלית לפלסטינים שהם בני זוג של ישראלים? עו"ד לילה מרגלית, חוקרת בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה בשיחה עם N12 את המשמעויות.

הדרמה בכנסת: סיקור שוטף ב-N12

• מהו חוק איסור איחוד משפחות והכניסה לישראל שבמוקד המחלוקת? ההסבר המלא• הקרב על האזרחות | "אחד ביום"

עו"ד מרגלית הדגישה כי למרות ההתפתחות הזאת - לא יהיה הליך של אזרוח של המוני פלסטינים, וזאת משום שהאינטרס הביטחוני של ישראל עדיין מהווה חלק משמעותי במערך השיקולים. "בקשות מצד אזרחים ישראלים למתן מעמד לבני זוגם הפלסטינים, יצטרכו להיבחן לפי הקריטריונים המקובלים בתחום זה, המעניקים משקל משמעותי לזכותו של אזרח ישראלי לקיים חיי משפחה בישראל, אך גם לשיקולים נוספים ובכללם בהחלט ביטחוניים".

עוד לדבריה, למרות אי הארכת הוראת השעה - משרד הפנים עדיין לא נדרש, ולא יידרש, להעניק מעמד אוטומטי לכל בן זוג פלסטיני של אזרח ישראלי: "חשוב להבין שנישואין עם אזרח ישראלי אינם מקנים בכל מקרה זכות אוטומטית לקבל מעמד בישראל".

"לפי הנוהל הרגיל של משרד הפנים, בני זוג זרים שאינם זכאים לעלות ארצה מכוח חוק השבות צריכים לעבור תהליך ממושך במסגרתו נבדקת כנות קשר הנישואין וקיומה של מניעה ביטחונית או פלילית להשתקעותם בישראל, ורק לאחר סיומו של תהליך זה, האורך מספר שנים, ניתנת אזרחות ישראלית", הוסיפה.

"שרת הפנים מוסמכת בהחלט להפעיל שיקול דעת פרטני, ואולם שיקול דעת זה לא יוכל להיות שרירותי או מפלה, ויצטרך להעניק משקל ראוי לזכות בן הזוג הישראלי לחיות את חייו עם משפחתו במדינתו", סיכמה עו"ד מרגלית. "ברור לגמרי שמשרד הפנים רשאי ואף חייב לשקול במהלך הבדיקה שיקולים ביטחוניים אינדיווידואליים".