בנייה בהיקפים משמעותיים בירושלים בירת ישראל, העברת תקציב במהרה - והגבלת כהונת ראש הממשלה: בתום משא ומתן קואליציוני מורכב וממושך, הגיעו היום (שני) כלל המפלגות בגוש השינוי להסכמות על קווי היסוד של הממשלה. הצדדים הסכימו על קווי יסוד בנושאים שונים, אך מעניין לא פחות לבחון מה לא נמצא בהסכם הסופי, שמחייב את כל מפלגות הקואליציה - מרע"ם ועד ימינה.
לקריאת מסמך קווי היסוד המלא, לחצו כאן
בפתח מסמך קווי היסוד, נכתב כי הממשלה הבאה תתמקד בתחום האזרחי והכלכלי במדינת ישראל, ותביא לאישורו של תקציב מדינה לשנים הקרובות "תוך זמן קצר". בהקשר החברתי, נפתח ההסכם בהדגשת התפקיד המרכזי של הממשלה ב"איחוי השסעים בין רכיביה השונים של החברה הישראלית, חיזוק יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וברוח מגילת העצמאות".
בין הסעיפים בקווי היסוד, עליהם הסכימו כלל המפלגות, ניתן למצוא חוק המגביל את כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים או שתי קדנציות, אך לא את החוק שיאסור על נאשם בפלילים לכהן כראש הממשלה או להתמודד על התפקיד. סעיף זה היה חלק מהטיוטות המוקדמות של מסמך קווי היסוד, אך ירד בנוסח הסופי.
בנושא המדיני, הסכימו המפלגות "לפעול לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ולשמירת ביטחונם של אזרחי המדינה, זאת לצד חתירה מתמדת לשלום". בנוסח הסופי של ההסכם לא ניתן למצוא את ההסכמה "להימנע ממהלכים חד-צדדיים" - סעיף שהיה כתוב במפורש בטיוטות המוקדמות של קווי היסוד.
בנושא דת ומדינה, הסכימו המפלגות לחוקק את חוק הגיוס בהתאם למתווה משרד הביטחון, שכבר אושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20. עם זאת, אין התייחסות בקווי היסוד לנושאי דת ומדינה מרכזיים כמו גיור, מתווה הכותל, מערך הכשרות, תחבורה ציבורית בשבת ופתיחת מרכולים בשבת. נושאים אלו הופיעו בטיוטות המוקדמות של קווי היסוד, אך לא העפילו לנוסח הסופי.
אלו הסעיפים המרכזיים הקיימים בקווי היסוד של הממשלה:
פוליטי-משטרי
- יוקם צוות היגוי בהשתתפות כל סיעות הקואליציה לבחינת שינויים בשיטת הבחירות: מעבר לשיטת בחירות אזורית, פריימריז ביום הבחירות והצבעת ישראלים בחו"ל. ייבחנו גם תיקוני חקיקה בחוק דרכי התעמולה.
- הממשלה תקדם חוק להגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות או 8 שנים (הארוך מביניהם).
- לא נמצא בהסכם: חוק שיאסור על נאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה או להתמודד על התפקיד.
כלכלה
- הממשלה תאשר תקציב מדינה לשנים הקרובות בתוך זמן קצר מיום כינונה.
- הממשלה תעודד צמיחה על בסיס עקרונות של כלכלה הוגנת המנתבת את ההשקעה התקציבית למעמד הביניים.
- הפחתת רגולציה, הסרת חסמים ביורוקרטיים ודיגיטציה ממשלתית.
- הממשלה תפעל לחיזוק המגזר הפרטי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים. בהסכם הקואליציוני נכתב כי הממשלה תעניק רשת ביטחון לעצמאים.
- העלאת מספר העובדים בהייטק ל-15% מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026.
- סבסוד הכשרות והסבות מקצועיות.
- בניית שני בתי חולים (בנגב ובגליל), שדה תעופה נוסף (בטיוטות קודמות צוין - שדה תעופה בנבטים, אך זה ירד בהסכם הסופי), בניית רכבת מטרו, רכבות קליע וקידום פריסת סיבים אופטיים בפריפריה ובמגזר הערבי.
- הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים, כך שהכנסתו של קשיש תהיה בגובה 70% משכר המינימום.
מדיני
- בנייה בהיקפים משמעותיים בירושלים בירת ישראל.
- "הממשלה תפעל לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ולשמירת ביטחונם של כלל אזרחי ישראל, זאת לצד חתירה מתמדת לשלום". במסמך הסופי לא מופיעה הסכמה להימנע ממהלכים חד-צדדיים, על אף שהנושא הופיע בטיוטות המוקדמות.
- הממשלה תפעל לחיזוק משרד החוץ "כגורם המתכלל את יחסי החוץ של מדינת ישראל".
- יישום החלטת הממשלה והעברת כלל משרדי הממשלה ויחידותיה הארציות לירושלים.
דיור
- שר השיכון יביא לממשלה תוכנית שיווק של 300 אלף יחידות דיור.
- קידום דיור בר השגה ותוכניות להתחדשות עירונית.
- הקצאת דירות להשכרה בפרויקטים חדשים.
ביטחון הפנים
- חיזוק המשטרה והוספת תקני כוח אדם.
- הפעלת תוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית שתכלול החמרת ענישה והקמת יחידות ייעודיות במשטרה למיגור הפשיעה במרחב הכפרי והחברה הערבית. מהנוסח הסופי ירד הסעיף המפורש שמתייחס להחמרת ענישה על החזקת נשק בלתי חוקי.
משפט
- המפלגות הסכימו לקדם "הליך דה-פליליזציה" וכן רפורמה לחיזוק זכויות האזרח בחקירה ובמשפט.
- הקמת מסגרות ייעודיות לשפיטה בעבירות מין.
- תוקם ועדה בראשות שר המשפטים "מתוך מטרה לחוקק את 'חוק יסוד החקיקה'".
- בקווי היסוד אין איזכור מפורש ליוזמות לחקיקת פסקת התגברות ופיצול תפקיד היועמ"ש.
דת ומדינה
- בסעיף נכתב: "הצדדים מסכימים, כי יש לפעול על מנת לקדם סוגיות בנושאי דת ומדינה לגביהן יש הסכמה ציבורית רחבה". בנוסח הסופי ירדה כל התייחסות לנושא הגיור, מתווה הכותל, מערך הכשרות, הסדרה בהסכמה של תחבורה ציבורית בשבת, פתרון המעמד לזוגות ופתיחת מרכולים בשבת.
- המפלגות התחייבו לתמוך בחקיקת "חוק גיוס" במתווה משרד הביטחון, כפי שקידם שר הביטחון לשעבר ליברמן ואושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20. תיקון החקיקה יכלול הוראת שעה לתקופת המעבר, כך שגיל הפטור מגיוס יעמוד על 21.
- ראש הממשלה ושר הביטחון יבחנו מודל חדש בתחום השירות הלאומי-אזרחי ל"אוכלוסיות מסוימות". לצורך כך תוקם ועדה שתציג את מסקנותיה לממשלה בתוך 90 יום.
חינוך
- העברת האחריות על הגיל הרך למשרד החינוך.
- הגדרת "יעד לאומי" בלימוד לימודי יסוד (לימודי ליבה) לכל התלמידים בישראל, "מתוך הכרה כי שילובם בשוק העבודה הכרחי לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל". לפי קווי היסוד, סעיף זה יבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לפי החלטת משרד החינוך.
- הגדלת תקציב למוסדות החינוך הבלתי פורמלי: תנועות הנוער והבוגרים, ארגוני הנוער, מתנדבי שנת השירות, תלמידי המכינות הצבאיות, מכלל הזרמים.
- הקמה ותקצוב אוניברסיטה בגליל.
- הממשלה "תשאף" לאפשר תואר ראשון "בחינם" במקצועות נדרשים.
איכות הסביבה
- יוצבו יעדים לצמצום הפליטה הפחמנית בישראל במסגרת "חוק אקלים".
- הקמת מנגנון לתמחור פחמן.
- פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה.
- קידום אנרגיות מתחדשות וקידום צעדים להפחתת התלות בדלקים מזהמים, בכלל זה קידום תכנית אב למשק האנרגיה.
אלימות במשפחה ועבירות מין
- אימוץ מסקנות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות נגד נשים ואלימות במשפחה.
- הקמת מערך חירום לנשים בשעת משבר.
- הוספת חדרים אקוטיים בבתי חולים.
- איזוק אלקטרוני לחשודים בעבירות אלימות.
- ביטול חוק ההתיישנות על עבירות מין ואלימות בקטינים, ועבירות מין בבגירים.
- הקמת מחלקות יעודיות לעבירות מין במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט.
- "הממשלה תפעל ליצירת שוויון חברתי מלא בין גברים לנשים".
בריאות
- יתוקן המקדם הדמוגרפי של סל הבריאות כך שישקף את הזדקנות האוכלוסייה.
- תוספת שנתית קבועה בשיעור של 1.65% מעלות סל שירותי הבריאות לצורך הוספת תרופות, מכשור וטכנולוגיות רפואיות חדשות לסל שירותי הבריאות.
- יעודכן מדד יוקר הבריאות כך שיכלול מדד מחיר יום אשפוז.
- יקובעו התקנים לצוותי הרפואה שניתנו בתקופת הקורונה.