"בלפור" הוא לא עוד כתובת סתמית, אלא שם נרדף לסמל שלטון. זהו המקום ששוכן בו המעון הרשמי של ראש הממשלה בישראל, ובשנים האחרונות, בנימין נתניהו. הבית ששמו הרשמי הוא "בית אגיון", נבנה על ידי אדוארד אגיון, יהודי אמיד ממצרים שהחליט לבנות לעצמו בית רחב ידיים.

"אדוארד אגיון הוא איש עסקים שעיקר ההון שלו נמצא במצרים, בבנק, אבל הוא גם פעיל בארץ", סיפרו לנו בנקודה הראשונה ב"מסע בלפור", מרתף הארכיון של ההסתדרות הציונית העולמית. "הוא מקים את חברת 'מגדל' ושותף בחברת 'וולקן' וכיוצא בזה, אבל מרגע שהבית נוסד, הוא משמש המון לפעילות ציבורית". דנית אגיון, נכדתו של אדוארד, מספרת: "הבית הזה היה בית פתוח לכולם, היו שם הרבה מסיבות, כל מי שרצה היה יכול לבוא לשם. המסיבות היו פתוחות לכולם".

איך הפך הבית ברחוב בלפור לסמל השלטון בישראל? (צילום: N12)
איך הפך הבית ברחוב בלפור לסמל השלטון בישראל? | צילום: N12

הבנייה של הבית הושלמה בשנת 1938. עם קום המדינה, נכסיו של אגיון מוחרמים במצרים והוא נאלץ למכור את הבית בשל עלויות האחזקה הגבוהות. ד"ר יגאל סתרי, מנהל הארכיון הציוני בהסתדרות הציונית העולמית, סיפר: "הבניין הזה נרכש ב-1952 על ידי המדינה, והמדינה מחליטה להעביר את מוסדות הציבור שלה לירושלים. בין השאר עובר גם משרד החוץ לירושלים והמדינה מחפשת משכן לשר החוץ".

איך נשתלט על כל המרחבים וכיצד ננצלם מבלי ללכת בתוכם לאיבוד?

מחירו של הבית ששטחו כ-460 מטרים בנויים על מגרש של 3.5 דונם, היה באותה התקופה כ-130,000 לירות, מחיר שווה ערך לכ-2,642,000 שקלים, קרוב כיום למחירה של דירת שלושה חדרים בשכונה. הבית שנמכר למדינה, הפך לביתו הרשמי של שר החוץ דאז, משה שרת, לא לפני שניתן האישור של רעייתו ציפורה שהבית נאה בעיניה. "ציפורה שרת באה לבקר בבית ולחוות דעה", אמר ד"ר סתרי, ובכתבי שרת נטען: 'לאחר קבלת חוות דעתה נוכל להחליט בדבר קניית הבית'".

בשנת 1953, אחרי חודשים ספורים של מגורים בבלפור, כתב שרת ביומנו על חוויית המגורים במקום: "הבית עצום ורב, נפשי עודנה סולדת בו. איך נשתלט על כל המרחבים וכיצד ננצלם מבלי ללכת בתוכם לאיבוד? כל פרשת בחירתו של הבית הזה הייתה מלאה בעיות כרימון, אך בלית בררה נפל הפור".

כשני עשורים לאחר מכן, ואחרי ששימש את שרי החוץ גולדה מאיר שסגרה את הבריכה בפטיו, ואת אבא אבן, הבית הפך בשנת 1974 למעון ראש הממשלה. "שמיר, בכל יום באחת בצוהריים בא למנוחה", סיפר שכן שגר סמוך לבית בבלפור. "מכונית אחת, ניידת לפניו. בלי סירנות, בלי רעש, בלי בלגן. לא שטח סטרילי, לא שום דבר".

איך הפך הבית ברחוב בלפור לסמל השלטון בישראל? (צילום: מתוך דף הפייסבוק של מושיק גלמין, עיצוב ויעוץ)
הבית ברחוב בלפור, מתוך דף הפייסבוק של מושיק גלאמין | צילום: מתוך דף הפייסבוק של מושיק גלמין, עיצוב ויעוץ

דליה רבין, בתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל סיפרה: "כל המתחם בכלל היה פתוח. זה לא היה יעד מבוצר כמו היום. וכל המושג של בלפור היה בית, בית של ראש הממשלה. לא היו גדרות, והרחובות היו פתוחים מסביב". עד רצח רבין, דימוי המבצר לא ממש היה. מלבד בוטקה בכניסה, שומר ואולי שוטר, אם לא ידעתם שראש הממשלה גר שם, ייתכן שהייתם חולפים על פני המבנה מבלי להבחין אפילו בסידורי האבטחה.

מאז עברה תקופה ובית ראש הממשלה קיבל דימוי של ארמון, בין אם בשל האבטחה הגדולה סביבו או בשל אורח החיים והסיפורים על הנעשה בו, לפי חלק מהעדויות של הדרים והעובדים שבו. למרות המבנה המאוד מרשים והמרווח, בסך הכול מדובר בבית די ישן, רחוק מאוד מהתדמית שדבקה בו. על הסיבות עוד אפשר לדון, אבל אין ספק שמשפחת נתניהו עשתה הכול כדי לנסות לשכנע את הציבור שזה לא מה שהוא חושב, ולרבים זכורים סרטונים מתוך הבית שניסו לחשוף חלק ממנו לציבור.

בין השאר, הבית הוצג לציבור על-ידי מושיק גלאמין: "אפשר להגיד שהדלת לא נפתחת בקלות לחדר העגול, היא צריכה עזרה", טען גלאמין בסרטון, ולו שרה נתניהו השיבה: "יש אחת שבורה שכמעט נופלת".

איך הפך הבית ברחוב בלפור לסמל השלטון בישראל? (צילום: N12)
הכניסה המבוצרת למתחם הבית בבלפור | צילום: N12

"לאט-לאט המקום הזה, וההתנהלות בו, הפך להיות מעין ממלכה מיוחדת", טען אביב בושינסקי, לשעבר יועצו של בנימין נתניהו. "אני חושב שתמיד תהיה מחלוקת מי דחף להאדרה הזאת, או לסמי-האדרה הזאת. מי העצים את כל נושא המעון והשירותים במעון".

הבית הזה שאנחנו נמצאים בו, זה דבר זמני

בשנים האחרונות הפך המעון הרשמי למתחם שלם. רחובות שלמים מבוצרים ומסוגרים. השיא היה השנה, כשברקע, גל המחאות – וילונות, מחסומים, כמעט שאין יוצא ואין בא. שלמה הר נוי, לשעבר מפקד היחידה לאבטחת אישים בשב"כ טוען כי לראש הממשלה אין אמירה בנושא האבטחה: "מי שקובע את רמת המיגון התקינה ומה צריך לעשות זה שירות ביטחון כללי, היחידה הממלכתית לאבטחת אישים".

"במצב הנוכחי צריך למגן נגד יותר משלושים סוגי איומים", טוען הר נוי. "מחויב המציאות לחסום את הרחובות, לסגור את קשר העין. גם ירי מרחוק, גם רכב תופת, המון אלים. תצפית לתוך הבית". ובינתיים, האבטחה הכבדה בשילוב עם המחאות שמילאו את השכונה – הפכו את המציאות עבור השכנים לבלתי-נסבלת: "כל הרחוב הפך לאזור סגור. אי אפשר לעבור. סטרילי. פה יש שלוש מצלמות. פה יש עוד אחת, מעבר לרחוב יש שלוש", סיפר תושב השכונה. "כל האזור הזה מרושת, הכול מצולם. הם רואים הכול".

וכעת, כשהתחלף ראש הממשלה וכשכל-כך הרבה משקל נלווה למגורים בבית בבלפור, אפשר בהחלט להבין את ההחלטה של ראש הממשלה בנט, לפיה משפחתו לא צפויה לעבור למעון הרשמי. נתניהו עצמו טען בעבר כי תמיד אמר לבנו יאיר: "הבית הזה שאנחנו נמצאים בו, זה דבר זמני".