בעקבות עתירות שונות שהוגשו ולאחר בחינת החוק שדחה את אישור התקציב - בג"ץ הוציא היום (שלישי) צו על תנאי, ודרש מהכנסת ומהממשלה תשובה בתוך 3 שבועות, בשאלת חוקיותו של החוק. העותרים מצידם, טענו כי לאור דחיית אישור התקציב הממשלה עוקפת את הכנסת, וקובעת סדרי עדיפויות תקציביים ללא פיקוח פרלמנטרי כנדרש.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפני שלושה חודשים, בסוף חודש אוגוסט, אישרה הכנסת את "פשרת האוזר-הנדל", שאפשרה את דחיית אישור תקציב המדינה ב-120 יום – מה שסייע לפתרון המשבר הפוליטי העמוק בין כחול לבן לליכוד והוריד את איום הבחירות מעל הפרק, לפחות אז.
3 עתירות הוגשו מאז בנושא החוק לדחיית התקציב, והערב בג"ץ הוציא צו על תנאי, בו דרש מהמדינה תשובות ונימוקים. העותרים, בהם ח"כ לשעבר סתיו שפיר, התנועה למען איכות השלטון וח"כ לשעבר יעל כהן-פארן, טענו כי הממשלה עוקפת את הכנסת באמצעות דחיית התקציב – וכך למעשה מונעת את הפיקוח הפרלמנטרי הדרוש בכל הקשור לקביעת סדר העדיפויות התקציבי.
בצו שהוציא בג"ץ נשמעת ביקורת על דחיית התקציב, והוא דורש מהממשלה והכנסת להגיש נימוק מדוע החוק לדחיית אישורו הוא חוקי. את תשובתה תצטרך המדינה להגיש בתוך 3 שבועות, עד ה-15 לדצמבר. המשמעות היא שהדיון בחוק יערך אחרי ה-23 לדצמבר. כלומר, אם הכנסת לא תתפזר, ובג"ץ יפסול את פשרת האוזר-הנדל – נראה כי הכנסת תפוזר אוטומטית, לאור העובדה שההסדר לא יחשב כחוקי.
ככל הנראה, נדמה כי מבחינה פוליטית לא תהיה לצו של בג"ץ משמעות אופרטיבית אמיתית. משמעותו של הצו על תנאי אומר שהעותרים שכנעו את בג"ץ (לכאורה) שיש בעיה משפטית עם פשרת האוזר-הנדל שעברה באוגוסט, שכן למעשה הכנסת האריכה את ימיה בהעברת דחייה למועד העברת התקציב - ולא העבירה תקציב.
אפשר ללמוד על כך מעצם העובדה שבבג"ץ הרחיבו את ההרכב לתשעה שופטים. עם זאת, המדינה נדרשה לתת תשובה עד אמצע דצמבר, כלומר הדיון יתרחש בסוף דצמבר או בתחילת ינואר. באותו המועד, יהיה תקציב או לחילופין בחירות. כך או כך, גם אם בג"ץ יפסוק בסוף נגד פשרת האוזר-הנדל תהיה זו הוראה לעתיד שאסור לדחות שוב מועדי תקציבים בגלל שיקולים פוליטיים – אולם לא יהיו לכך השלכות פוליטיות על הכנסת הנוכחית. צו ביניים אולי היה מונע פשרה נוספת כבר עכשיו, אך זהו צו על תנאי. עם זאת, זהו רמז שפשרה נוספת על התקציב עלולה להיפסל בבג"ץ בהמשך.