יום הבחירות בארה"ב והיממה שאחריו הפכו לרגע שיא במעורבות של הרשתות החברתיות בפוליטיקה ובקביעת גבולות השיח. כשהן נחושות שלא לחזור על טעויות העבר ונתונות בסכנת רגולציה מחמירה, החליטו בפייסבוק ובטוויטר לנקוט בצעדים מרחיקי לכת כנגד הפצת פייק ניוז והסתה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבירה מה הביא את הרשתות החברתיות לשנות כיוון ואיך זה ישפיע על הבחירות הבאות כאן בישראל: "המפלגות כבר אוספות דאטה על בוחרים כדי לטרגט אותם ברשתות החברתיות".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
טוויטר הסתירה שורת ציוצים של דונלד טראמפ בטענה לזיוף תוצאות הבחירות. פייסבוק וטוויטר גם יחד הצמידו לכל פרסום של טראמפ ושל המתמודד הדמוקרטי נגדו, ג'ו ביידן, בו נטען לניצחון, הערה לפיה אין עדיין תוצאות סופיות. שתי הרשתות אף הקימו דף ובו מידע מאומת מסוכנויות הידיעות ומכוני מחקר רשמיים.
נזכיר שהרשתות החברתיות ספגו ביקורת קשה, לאחר שבמערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016 הן איפשרו לגורמים מתוך ומחוץ למדינה להשפיע באופן פסול על הבוחרים. הדו"ח שפרסם החוקר המיוחד רוברט מולר בשנה שעברה, חשף למשל קמפיין רשתות חברתיות של רוסיה שנועד לקדם את מועמדותו של טראמפ ולפגוע במתמודדת נגדו, הילרי קלינטון.
דעת קהל שלילית וסכנת רגולציה
רוסיה עשתה זאת באמצעות צבא של חשבונות "טרולים", הצליחה להקים קבוצות רבות משתתפים ואף לקדם עצרות בחירות של טראמפ בארה"ב. מאות חשבונות רוסים שנוצרו תוך כדי הקמפיין, על פי מחקר של אוניברסיטת קולומביה, יצרו תכנים ששותפו מאות מליוני פעמים. הרוסים גם רכשו ישירות מפייסבוק מודעות פרסומת בסכומים גבוהים שהגיעו למיליוני אמריקנים.
אך לא מדובר רק בדעת קהל שלילית שהובילה לשינוי, אלא גם בחשש מרגולציה מחמירה. לאחר שהחלו לבצע בדיקת עובדות לציוציו של הנשיא טראמפ בטוויטר, הוא מצדו החל לקדם שינוי או ביטול של סעיף 230 לחוק ההגינות התקשורתית במדינה, אשר מעניק חסינות לרשתות החברתיות מתביעות על תוכן שמפורסם בהן. רק ביום רביעי בשבוע שעבר נדרשו מנכ"לי החברות להעיד בפני ועדת המסחר של הסנאט הדנה בשינוי סעיף זה.
הכירו את הצנזורה המודרנית
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבורה כי נחשפנו במערכת הבחירות בארה"ב לסוג חדש של צנזורה. "הרשתות לא חוסמות חשבונות ולא מסירות את התוכן", היא מסבירה, "זו הייתה עד היום הדרך הקלאסית של צנזורה, אבל הרשתות בוחרות בכלים רכים יותר של סינון, סימון וקישור למקורות חיצוניים שמאפשרים בדיקת עובדות".
"הכלי השני זו בלימה של התפזרות התוכן", ממשיכה ד"ר שוורץ אלטשולר, "התוכן שמסומן כרגיש מוסתר, וכשצריך ללחוץ כדי לראות אותו רבים מהגולשים יוותרו ולא ייחשפו אליו. הרשתות מגבילות את האפשרות לשתף את הפרסומים האלו ולמעשה שמות את הרגל על הדוושה של הוויראליות, מונעות מהתוכן להתפזר כמו הרוח".
"אנחנו בקו פרשת מים - מי קובע מהי האמת?"
הצנזורה הזו, מסכימה גם ד"ר שוורץ אלטשולר, יכולה בהחלט להיות לא פחות אפקטיבית מזו שהכרנו בעבר. "2020 היא קו פרשת מים", היא משוכנעת, "הדיון שצריך לקיים בעשור השלישי של המאה ה-21 הוא מי קובע מה אמת ומה שקר, מה מותר ומה אסור להגיד. זה העסיק את העולם גם בשנות ה-40 עם ראשית שידורי הטלוויזיה. ב-20 השנים האחרונות הצלחנו לברוח מהדיון הזה לגבי האינטרנט, עכשיו רואים את ההשלכות ואנחנו לא נוכל עוד לברוח מהשאלה".
אחד הזרזים לשינוי הזה לדעתה של המומחית הוא מגפת הקורונה. "הרשתות הבינו את סכנת החיים ההמונית בפייק ניוז", היא סבורה, "הן הבינו שאם יפיצו תכנים כמו ציוץ ה-'תשתו אקונומיקה' של טראמפ, אנשים באמת ישתו. שאם יפיצו תאוריות קונספירציה שנגיף קורונה הגיע מרשתות 5G, או שהוא לא אמיתי, תהיה בזה סכנת חיים ממשית".
ד"ר שוורץ אלטשולר חושפת שיחה שלה עם אחד מבכירי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות לפיה הלחץ המופעל על החברות גדול יותר מבפנים. "בכיר מאוד בהנהלה של בפייסבוק לא בישראל אמר לי 'את חושבת שמה שמעניין זה לחץ חיצוני?'", היא מתארת, "'מה שמעניין את החברה זה העובדים שלה'. יש לחץ פנימי בחברות האלו לקחת יותר אחריות".
"טראמפ הציב בפני החברות ברירה", מוסיפה ד"ר שוורץ אלטשולר, "או שאתן לא מתערבות לחלוטין או שתשאו באחריות. זה שינוי של העמדה המסורתית של הרפובליקנים שהייתה פחות מעורבות. בקרב הדמוקרטים יש דרישה ברורה שהם ינהלו את התוכן. החברות הבינו שהרגולציה שינתה כיוון והן יצטרכו לתת דין וחשבון, הן מעדיפות להגיע לדיונים הבאים כשהן יכולות להראות שהן היו המבוגר האחראי במערכת הבחירות".
הערכה: הרשתות החברתיות יתערבו בבחירות הבאות בישראל
השינוי התחיל עם בדיקת עובדות לגבי משבר הקורונה, המשיך עם ההצבעות בדואר ותכני הסתה במהלך מחאות האפרו-אמריקנים והגיע לשיא בפעולות של הרשתות החברתיות לקראת הבחירות בארה"ב, ממש בחודשיים האחרונים. פייסבוק הודיע למשל בחודש שעבר כי היא תסיר תוכן של הכחשת שואה ותאוריית קונספירציה כמו ה-Qanon של הימין הקיצוני בארה"ב.
"השטיקים, הטריקים והמניפולציות שעושים במקומות אחרים עושים בישראל", מתארת המומחית, "מקימים רשתות של חשבונות מזויפים ריקים, עם אלפי עוקבים שכבר מוכנות להפעלה ביום הבחירות. אתה רואה איך המפלגות כבר אוספות דאטה על בוחרים כדי לטרגט אותם ברשתות החברתיות".
המשמעות ברורה. "גם בישראל צריכים לצפות להתערבות של הרשתות החברתיות", אומרת ד"ר שוורץ אלטשולר. "כבר כעת רואים מעורבות הרבה יותר אינטנסיבית בהסרת תכני אלימות, קונספירציה וכו'. הם עצרו לכמה שעות את הצ'אט בוט של ביבי בבחירות האחרונות כשהפר את כללי הקהילה. בפעם הבאה נראה את זה קורה הרבה יותר באינטנסיביות".
בעוד שלושה שבועות ד"ר שוורץ אלטשולר תוציא לאור ספר שעוסק בדיוק בתופעה הזו, תעמולה דיגיטלית והשפעה על הבחירות בו היא מציעה כיצד לתקן את חוקי התעמולה, הבחירות והפרטיות. "עולה שאלה מאוד גדולה למה טוויטר צריכה להיות שומרת הסף של השיח שלנו?", היא אומרת, "התשובה לזה היא שיש ואקום. כללי תעמולת הבחירות הם מ-1959 ונתניהו מעכב את התיקון שלהם. רק אם נחוקק חוקים חדשים נוכל להחזיר את הכוח לוועדת הבחירות שלנו כאן בישראל".