ההודעה של בג"ץ, שלפיה הוא לא דוחה על הסף את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד ממשלת החליפים, ומורה למדינה (באמצעות צו על תנאי) להשיב לעתירה תוך 21 יום, היא בעלת פוטנציאל לדרמה משפטית ופוליטית. עם זאת ייתכן שבסוף הדיון, שיתקיים בהרכב מורחב של 9 שופטים, העתירה תידחה ולא יהיה שינוי בהסכם הקואליציוני. N12 מסביר: מה המשמעות המשפטית והפוליטית של החלטת בג"ץ, מדוע היא עשויה לקרב בחירות - וכיצד הגיבו לה הצדדים השונים במערכת הפוליטית
המשמעות המשפטית
העתירות שהגישו בין השאר התנועה לאיכות השלטון וסיעת מרצ נגד ממשלת החליפים נעוצות בעובדה שמדובר בשינוי חוק יסוד הממשלה, ועל כן מדובר בשינוי משטרי לא חוקתי, לתפישתם. נזכיר כי בעת השבעת הממשלה הושבעו שני ראשי ממשלה - נתניהו והחליפי גנץ, ולפי ההסכם האפשרות לבטל את תיקון החוק דורש רוב של 70 חברי כנסת ולא רוב רגיל.
הסעיפים שבג"ץ ביקש את תגובת המדינה אליהם עוסקים בכמה היבטים של התיקון בחוק: 1. שתסביר את השינוי המצמצם את היכולת של הכנסת להצביע אי אמון בממשלה - שכן לפי ההסכם הקואליציוני, גנץ או נתניהו לא יכולים לעמוד בראש ממשלה חלופית שקמה באמצעות אי אמון של הכנסת. 2. שתסביר מדוע נדרשים 70 חברי כנסת לביטול התיקון לחוק היסוד (גנץ רצה מספר משמעותי של ח"כים שיידרש כדי לבטל את החוק שמבטיח לו את הרוטציה כי לבטח את עצמו מבחינה פוליטית). 3. שהמדינה תנמק מדוע ממשלת החליפים לא מתקיימת רק בממשלה הזאת (הוראת שעה) וצריכה להימשך על פניו גם עבור הממשלות הבאות שיקומו, לפי התיקון לחוק.
המשמעות שבג"ץ דן בעתירה הזאת היא לא בהכרח דרמטית, שכן הוא יכול לדחות את העתירה בתום הדיון. הצווים על תנאי שהוצאו והדיון בהרכב מורחב עשויים להיות מוצא נוח לדיון נרחב בשאלה מתי בג"ץ יכול לפסול חוקי יסוד, כך מסביר ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
עד כה, נזכיר בג"ץ מעולם לא ביטל חוק יסוד או תיקון שלו. פעם אחת בלבד קבעו שופטי בג"ץ בנוגע להוראת שעה על התקציב הדו שנתי שהם עשויים לבטל את החוק אם יחוקק פעם נוספת. שופטים נוספים אמרו כי בתאוריה לבג"ץ יש אפשרות לבטל חוקי יסוד, ועל נושא זה מתקיימים שורה של דיונים וסימפוזיונים משפטיים שונים.
בדרך כלל, מסבירים משפטנים, האפשרות לבטל חוק יסוד נעוצה במצב שבו החוק משנה לגמרי את המשטר הדמוקרטי של המדינה, למשל אם המחוקקים יחליטו שהצבעה לא נתונה לכל אחד, או שישראל אינה דמוקרטית יותר. כאן, יכולים השופטים לומר שהשינוי קיצוני מדי ועל כן ניתן לבטל את חוק היסוד.
בעניין שיעמוד כעת בפני שופטי בג"ץ - שינוי משטר כביכול שמאפשר שני ראשי ממשלה, ללא אפשרות לפטר שרים, ללא אפשרות להעמיד את גנץ או את נתניהו כראשי ממשלה במצב של אי אמון קונסטרוקטיבי, ועם צורך ב-70 ח"כים שיבטלו את ממשלת החליפים - הם יידרשו להחליט אם מדובר בשינוי משטרי שמצריך התערבות.
ד"ר פוקס מציין שלדעתו את ביטול תיקון חוק היסוד צריך לשמור לדברים חריפים במיוחד. ובחוק הקיים בממשלה הנוכחית אין הפרה בוטה של הליבה המשטרית שלנו.
המשמעות הפוליטית
בג"ץ אומנם לא פוסל את ההסדר כולו אבל הוא עשוי לפסול חלקים ממנו, או לקבוע שהתיקון יחול רק מהכנסת הבאה (שכן כשהבוחרים הלכו לקלפיות הם לא ידעו על האפשרות של ממשלת חליפים) - ואז ודאי שזה מקרב בחירות.
מעבר לכך, גם הליכוד וגם כחול לבן הצהירו בעבר שהתערבות בחלק מההסכם תפיל את כולו, וייתכן שכל שינוי בסעיפי ההסכם יוביל לבחירות מוקדמות.
באופן כללי, נתניהו לא בהכרח רגוע מהעובדה שבג"ץ עשוי להתערב בהסכם, שכן הוא משוכנע שהושופטים ינסו להפיל אותו רגע אחרי שגנץ ייכנס לתפקיד ראש הממשלה ויפסלו את ההסדר (ואז נתניהו לא יוכל להיות אפילו שר בשל האישומים נגדו).
לפיכך, לפי נתניהו את ההחלטה אם לפרק את הממשלה צריך לקבל עוד לפני שתינתן הפסיקה. מאידך, נתניהו יכול להשתמש באפשרות ההתערבות של בג"ץ בהסכם כעילה לפירוק הממשלה בלי הצורך לייצר משבר עם כחול לבן ולהאשים את בג"ץ בעצם בהליכה לבחירות.
התגובות - והסערה
התנועה לאיכות השלטון, העותרת המרכזית, בירכה על ההחלטה: "אסור ששינוי שיטת המשטר במדינת ישראל ייעשה באופן שישרת נאשם עם שלושה כתבי אישום, המנסה להמלט מאימת הדין. על בית המשפט העליון חובה להגן המבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל ולא להתיר פגיעה אנושה בבסיס השיטה הנוהגת במדינת ישראל".
לברכות הצטרף גם יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שגם מפלגתו הגישה עתירה בנושא. "ההחלטה מלמדת שההסכם המושחת בין הליכוד לכחול לבן הוא פסול מוסרית וחוקית", אמר הורוביץ. "זו גניבת בחירות ושינוי חוקי המשחק לאחריהן. זאת התוצאה להסכמה של כחול לבן לאפשר לראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום".
מאידך, יו"ר הכנסת יריב לוין תקף את החלטת בג"ץ באופן חריף: "בג"ץ בהחלטתו השערורייתית מכין את הקרקע לחציית הקו האדום של התערבות בחוקי יסוד. התערבות כזו נעשית בלא כל סמכות, באופן שמנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה, ועל כן היא בטלה מיסודה. כל צעד כזה של בג"ץ מרחיב את התמיכה הציבורית בשינוי שיטת בחירת השופטים, ובהרחקתם מהמערכת של שופטים אשר מנצלים את תפקידם כדי לרמוס את הדמוקרטיה".
ח"כ סמוטריץ' אמר כי שופטי בג"ץ "דוהרים ביהירות אל משבר חוקתי שכמוהו לא ידעה מדינת ישראל", ח"כ שקד כתבה כי אם בג"ץ יתערב זו תהיה "רעידת אדמה משטרית" וח"כ מיקי זוהר כתב כי "זה לא התפקיד של בג"ץ להתערב בהסכם".
בהכנת הכתבה השתתפו דפנה ליאל ועמית סגל
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות