ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט תוקם בעקבות החלטת שר הביטחון בני גנץ היום (רביעי). אבל מהם סוגי וועדות החקירה השונות וסמכויותיהן? בדקנו עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על איזה סוג של ועדת בדיקה הכריז גנץ?

ועדת בדיקה ממשלתית מוקמת מכוח סעיף 8א לחוק הממשלה, התשס"א 2001, כאשר שר רשאי למנות ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו, ולקבוע כי בראש הוועדה יעמוד שופט בדימוס.

לבקשת השר הממנה את הוועדה ובאישור הממשלה, רשאי שר המשפטים לקבוע כי לוועדת בדיקה ממשלתית יהיו הסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. אחרת, סמכויותיה הן מוגבלות.

שר המשפטים אבי ניסנקורן (צילום: אלעד מלכה)
בכפוף לאישור הממשלה: שר המשפטים ניסנקורן יכול לקבוע סמכויות של ועדת חקירה | צילום: אלעד מלכה

אם יצליח גנץ להפוך את ועדת הבדיקה לוועדת חקירה ממלכתית - מה ישתנה?

בראש מדרג הסמכויות עומדת ועדת חקירה ממלכתית. זוהי ועדה עצמאית, המנהלת הליך מעין-שיפוטי המוקמת על ידי הממשלה או על ידי הוועדה לביקורת המדינה בעקבות דוח של המבקר. נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה [מכוח חוק ועדות חקירה התשכ"ט-1968].

לוועדה יהיו סמכויות רחבות, ביניהן: הסמכות לזמן עדים, לחייבם להעיד, לכפות התייצבותם ולהטיל סנקציות על המסרבים להעיד. כמו כן, עדות שתימסר בפני הוועדה, וכן דוח הוועדה, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי.

ד"ר דנה בלאנדר‎ (צילום: עודד אנטמן)
ד"ר דנה בלאנדר | צילום: עודד אנטמן

היתרון בוועדת חקירה ממלכתית הוא רוחב ועומק היריעה של החקירה, כמו גם הנוהג שהשתרש לפיו הוועדה ממליצה המלצות שיכולות להיות הן אישיות והן מערכתיות, ובדרך כלל הממשלה לא נוטה להתעלם מהמלצותיה, בעיקר באלה האישיות.

ממשלות לא נוטות להקים מרצונן ועדות חקירה ממלכתיות, אלא אם הן רואות בכך אמצעי להרגיע את רוחו של הציבור בעת משבר -  לדוגמה, אחרי רצח רבין. לרוב ממשלות מנסות להימנע מלהקים ועדת חקירה ו"נכנעות" רק אחרי לחץ ציבורי כבד. דוגמאות לוועדות חקירה שהוקמו אחרי לחץ ציבורי: ועדת אגרנט לאחר מלחמת יום כיפור; ועדת כהן לחקר אירועי סברה ושתילה; ו-ועדת אור בעקבות אירועי אוקטובר 2000.

מה יהיו סמכויות הוועדה אם היא לא תוכרז כוועדת חקירה ממלכתית?

היא תהיה רשאית לפנות לכל אדם, אך איש לא מחויב להופיע בפניה. כלומר, הוועדה תוכל לשמוע עדויות אך לא לכפות על עדים לבוא ולהעיד.

ועדת אגרנט, ארכיון (צילום: יעקב סער, לע"מ)
ועדת אגרנט לחקירת מחדלי מלחמת יום הכיפורים | צילום: יעקב סער, לע"מ

מה יהיו המשמעויות של מסקנות הועדה?

לפי כתב המינוי של ועדת הבדיקה שהוקמה, היא אמורה להתייחס ל"שיקולים מערכתיים", כך שזה מגביל את יכולתה מלהתייחס לכשלים אישיים של המעורבים בפרשה. בכתב המינוי נכתב שהוועדה תמליץ על אימוץ נהלים והטמעתם, ממשקי עבודה, שינויי חקיקה ורגולציה ו"כל המלצה אחרת שתמצא לנכון" - אך אפשר לשער שהיא לא תגיע למסקנות אישיות.

גם אם הוועדה כן תחליט על מסקנות אישיות, אין מחויבות חוקית לקבלן. עם זאת, הניסיון מלמד שהממשלה אינה מתעלמת גם מהמלצות של ועדת בדיקה. דוגמה לוועדה כזו היא ועדת וינוגרד, שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה.