ההסכם עם סודן מקרב את היום שבו מבקשי המקלט יחזרו לארצם? כמו רבים מחבריו, מונים הארון עוקב בדבקות אחר הדיווחים על הסכמי הנורמליזציה עם ישראל ותוהה כיצד ההסכם ישפיע עליו ועל מעמדו בישראל. "הסיבה שאנחנו כאן היא לא חוסר היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסודן, אלא בגלל רצח העם שמתחולל באזורים שהגענו מהם", הוא אומר, "באזורים האלה עדיין לא בטוח לחזור לשם".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
החוק הבינלאומי קובע שבשביל להחזיר מבקש מקלט למולדתו, צריך בראש ובראשונה שהמולדת תהיה בטוחה. זוהי גם מדיניות היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים הישראלי. בסודן, למרות שהדיקטטור עומר אל-בשיר הודח, המצב עדיין אינו כזה.
"יש עדיין הרבה מוקדי מתיחות ומאבקים בסודן, למשל באזור של דארפור ובאזורים שבמזרח המדינה", אומרת ד"ר אירית בק, ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב. המצב שם עדיין לא התייצב, יש מחסור, חוסר יציבות פוליטית וכלכלית.
"רק שלשום עשרות אנשים נרצחו על ידי קבוצות הג'נג'ווידים, המיליציות שנתמכות על ידי משטרת סודן. נכון להיום אין שום שינוי", אומר לנו אוסמועין ברקה, מבקש מקלט נוסף מסודן. "אז לכן, היום אין שום שינוי. המלחמות נמשכות וההתקפות נמשכות".
קצת יותר מ-6,000 סודנים נמצאים כיום בישראל, מרביתם מחבל דארפור המדמם שלגביו יש קוצנזוס גם בארץ שהוא עדיין מסוכן. אלא שמבקשי המקלט זוכרים היטב את שנת 2011, אז דרום סודן הכריזה על עצמאות מסודן ורשות האוכלוסין וההגירה פתחה במבצע גירוש המוני. במהרה החלה שם מלחמת אזרחים, ורבים ממבקשי המקלט שחזרו, מתו או נמלטו בשנית.
"יש לנו חברים שחזרו לדרום סודן, הם לא נשארו שם אפילו חודש אחד", אומר חסן חאמיד אל חאג', מבקש מקלט ששוחחנו עמו. "אחרי זה הייתה עוד פעם מלחמה, אחרי זה ברחו לאוגנדה וקניה, יש חלק היום שחזרו למצרים, זה המקום הכי גרוע - אז זה גם יותר טוב להם מלחיות בתוך המלחמות".
כמעט כל הסודנים שמצויים כיום בישראל הגישו בקשות מקלט – 5,119 מהם. "הם הגישו את הבקשות מזמן, אבל הם לא נבדקו עד היום", אומרת סיגל רוזן, מנהלת מדיניות ציבורית במקלט לפליטים ומהגרים, "יכול להיות שיש מקבלי החלטות שנדמה להם שאפשר ככה, תוך שבוע, לבדוק 5,119 בקשות מקלט ולדחות אותן על הסף, אז זה מאוד חסר אחריות שמקבלי ההחלטות מרשים לעצמם לדבר על גירוש".
לא ניתן לגרש את הסודנים בחזרה לארצם כל עוד היא לא בטוחה
גורמים במשרד הפנים בירכו על ההסכם המסתמן, אך אמרו שהדרך לגירוש עדיין ארוכה וצפויה להימשך לפחות שנתיים. החוק בישראל קובע שכל עוד יש בקשת מקלט תלויה ועומדת, לא ניתן לגרש את מי שהבקשה בעינו עדיין פתוחה.
בנוסף, מבחינה משפטית, יש קשר קלוש מאוד בין הסכמים דיפלומטיים לבין יכולת לגרש מבקש מקלט בחזרה למדינתו. ראייה לכך היא אריתריאה שממנה מגיעים מרבית מבקשי המקלט בישראל. לישראל ולאריתריאה יש מערכת יחסים דיפלומטית ענפה, אך עד היום לא גורש אליה בחזרה אפילו לא אחד מהם.
על פי החוק הבינלאומי, הדרך היחידה לגרש מבקש מקלט חזרה למדינת המוצא שלו היא אם המדינה שלו בטוחה ואם ניתן לערוב לביטחונו. סודן לא נחשבת למדינה בטוחה ולא רק בעיני האו"ם או בעיני ארגוני הסיוע – אלא ממש בידי מדינת ישראל עצמה.
את עמדת המדינה ניתן להבין מתשובה שנתנה לעתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין מבקשי המקלט רק בחודש שעבר, שבה נכתב: "בשנה החולפת נרשמו דיווחים על הידרדרות המצב הביטחוני בחבל דרפור על רקע מתיחות אתנית מתמשכת. השינויים השלטוניים בסודן טומנים בחובם פוטנציאל לשינוי, אך גם סכנה להידרדרות ולחוסר יציבות. אי הוודאות מקשה על מיצוי בירור בקשות המקלט".