ההפגנות הסוערות בשבועות האחרונים בבלפור והאלימות שמלווה אותן מזכירות לרבים את הטראומה של ההפגנה ההיא מול משרד ראש הממשלה, בפברואר 1983, שבסיומה נזרק רימון שרצח את המפגין אמיל גרינצוויג ז"ל. 37 שנים אחרי, יגאל מוסקו חזר אל האנשים שעמדו לצדו של הנרצח ברגעיו האחרונים ונפצעו גם הם. הוא חזר גם אל הרוצח יונה אברושמי, שעונשו אמנם קוצר ל-27 שנים, אבל חשף שגם למפגינים בבלפור כיום מגיע, לדבריו, גורל דומה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
באותו חורף צה"ל היה שקוע עמוק בתוך הבוץ הלבנוני. תנועת "שלום עכשיו" יצאה להפגנה שהסתיימה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, שם התכנסה ממשלת בגין ודנה אם לקבל את מסקנות ועדת כהן שהוקמה בעקבות טבח סברה ושתילה.
יונתן יובל, שהיה אז רק בן 16, נזכר: "התחלנו ללכת מכיוון כיכר ציון, ובמהלך העלייה במדרחוב התחלנו לחטוף מכות, יריקות, אבנים ומקלות מכל כיוון". נפתלי רז, שנראה בתמונה הידועה עם המגפון מאחורי גרינצווייג, מספר שהשר צחי הנגבי עמד בשולי הצעדה עם אנשי ימין נוספים שקראו לעבר המפגינים "בוגדים! לא לתת להם לעבור". הם יצרו בגופם שרשרת ביטחון כדי שהתהלוכה תוכל להתקדם. בגבעה מעל, בחשכת העצים, עמד יונה אברושמי - בן 27, אב לתינוקת, לפעמים עובד, לפעמים ופרץ וגונב - עם רימון רסס שקנה מעבריין שבועות ספורים לפני הרצח.
"לא קניתי את הרימון כדי להשאיר אותו בבית. זרקתי אותו והלכתי הביתה לישון", סיפר השבוע אברושמי ליגאל מוסקו, שזכה לקבל הצצה לראשו של איש שוליים שהפך לרוצח, 10 שנים לאחר שחרורו. "אני שונא אותם גם היום, וגם הם שונאים אותי. הם אנשים רעים, עוכרי ישראל".
כשנה לאחר הרצח נעצר אברושמי. בחקירה הוא אמר שהמפגינים הם "כמו חיידקים שצריך להשמיד אותם". כך הוא חושב גם היום: "חיידקים הם חיידקים, גם היום הם חיידקים. אין ויכוח על זה, הם מפיצים מחלות, צריך להרחיק אותם מהחברה".
איך אדם בן 27 מסתכן במאסר עולם במעשה כזה?
"כשאתה אוהב בן אדם אתה מוכן למות בשבילו. אהבתי את בגין אז כמו שהיום הם מעריצים את נתניהו, ואת נתניהו אני אוהב יותר מאת בגין. אני לא הולך היום לבלפור. יש בחורים צעירים, הם ילכו לשם, והם יודעים מה לעשות".
"אני חושב שאברושמי הוא אדם אלים, אבל שהוא קורבן של נסיבות", אמר אברום בורג, שנפצע גם הוא מהרימון שהרג את גרינצוויג, כשהפגין מתחת לישיבת הממשלה בה השתתף אביו יוסף ז"ל. במהלך השנים פנה בורג לנשיא וביקש לקצר את עונש המאסר של אברושמי. "ידו של אברושמי שלפה את הנצרה, אבל הוא היה רק אצבע שמוח אחר וידיים אחרות הפעילו אותו, הוא היה המוסת. אי אפשר להצדיק את זה, אבל מישהו אחר הבעיר את המוח שלו", טען בורג.
יונתן יובל, היום פרופסור למשפטים, מאמין למרות פצעי העבר בכוחן של הפגנות. "ברור שהרבה יותר נעים לשבת לאכול אבטיח עם גבינה בולגרית על החוף מאשר לחטוף מכות ולחזור אחר כך מצולק וטראומטי", הוא סיפר. "זה חיוני לחברה חופשית. מצדי שזה יהיה נערי הגבעות שיפגינו נגד ההתנתקות. חברה חופשית היא חברה שבה אזרחים משמיעים את קולם".