דיון היסטורי: בהרכב שופטים מורחב בראשות נשיאת ביהמ"ש העליון ובשידור ישיר - בג"ץ החל לדון היום (ראשון) ומחר בעתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נאשם בפלילים ונגד ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן, שכולל - לראשונה בתולדות המדינה - מהלך חסר תקדים שבו מושבעים בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הדיון נפתח בשעה 10:00 ומתקיים בפני הרכב של 11 שופטים, בראשות נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות. הדיון היום עסק בשאלה אם נאשם שהוגש נגדו כתב אישום יוכל להרכיב ממשלה, אך נראה כי הדיון מחר – סביב ההסכם הקואליציוני - יהיה משמעותי לא פחות.

עדכונים שוטפים מבית המשפט העליון

16:55 -  הסתיים הדיון. הדיון יתחדש מחר ויעסוק בהסכם הקואליציוני בין נתניהו לגנץ.

16:54 - עו"ד אבי הלוי: העלו כאן את הרעיון שהוא שובה מאוד לאוזן אבל אי אפשר להכיל אותו, הדין הוא הדין ועל פיו צריך לנהוג.

השופט מלצר: ואם הדין לא נוח אז משנים אותו.

16:42 - עו"ד מיכאל רבילו שמייצג את ח"כ נתניהו: אנחנו סבורים ששיקול הדעת של חברי הכנסת לא יכול להיבחן במסגרת בחינת שיקול הדעת המינהלי.

השופא מלצר: כשמנסים לטעון על פי המשפט הקיים, ותוך כדי רוצים לשנות אותו זה מעלה קושי. כל ההגיון של אדוני, יש בו הגיון, אבל משום מה גם את זה רוצים לשנות.

16:31 - המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר: השאלה היא אם היו מגיעים לסיכום שמעל 61 חברי כנסת היו תומכים במועמד פלוני, ברגע שמעמידים את זה בגדר טובות הונאה כאלו ואחרות, האם זה לא משפיע על 61 החברים? זו השאלה

עו"ד אביטל סומפולינסקי: כשמדברים על פוליטיקה מדברים על חלוקת תפקידים בתוך הממשל ואלו לא קרובים לעולם השוחד. הגורם הממנה כאן שהיה צריך לעמוד במוקד הביקורת השיפוטית זו הכנסת ואנחנו חושבים שלא נכון שבית המשפט ייכנס לתוך הזירה הפוליטית הזו של ההחלטה לתת אמון בממשלה, ולהתערב בזירת הכנסת.

16:28 - עו"ד אביטל סומפולינסקי: כאשר העותרים ישבו וניסחו את הסעדים שלהם הם לא הציבו את חברי הכנסת במקום הזה, כי הם הבינו ששם אין מקום להתערבות.

16:17 - הנשיאה אסתר חיות: השאלה שעלתה כאן היא שאם ההלכה של התפטרות נהוגה עם שרים שהוגשו נגדיהם כתב אישום, הרי שהרציונל שעומד בבסיס ההלכה הזו, איך לא מכילים את אותה נורמה על ראש ממשלה שהוא ראשון בין שווים?

עו"ד ענר הלמן: אין בכל חוק היסוד מקום שבו מפורט כיצד אפשר להעביר ראש ממשלה מתפקידו, ואף אחד לא יכול לחשוב שהכנסת בטעות שכחה ושיש צורך בהשלמה חקיקתית. כשאתה בה אומר שאי אפשר לממש את רצון הבוחר וההחלטה מי יעמוד בראש הרשות המבצעת תתקבל באמצעות לקונה. הכנסת לא רצתה לעשות את זה, זו לא לקונה. צריך לכבד, על הוראות חוקתיות צריך להתסכל במבט רחב, הכנסת לא עשתה את זה לפני שהוא נהיה ראש ממשלה, ולא עלה בדעתה לעשות את זה אחרי שמונה.

15:10 - עו"ד מטעם סיעת יש עתיד: "השאלה מי יכולה לקבל על עצמו את התפקיד זו שאלה משפטית וחשוב שאנשים יבינו - גם אם לשאלות משפטיות יש השלכות פוליטיות והכלים הם כלים משפטיים. ההכרעה של בית המשפט היום אינה תלויה ואסור שתהיה תלויה בנתניהו האיש בכמות המצביעים או במשבר הקורונה. בית המשפט צריך לתת אמירה חד משמעית". 

14:25 - עו"ד יובל יועז: "נבחר ציבור שהוגש נגדו כתב אישום - ככל שרציונל הכשירות ושיקול הדעת חלים על שר - כך הם חלים גם על ראש ממשלה". 

השופטת חיות: "ברמה הערכית זה דיון שיש בו טעם, אבל אנחנו אנשי משפט המחפשים את העוגן המשפטי".

14:20 - אסתר חיות: "הטיעון שלך שאם לא נקבל את עמדתך המבצר ייפול זו עמדה פופוליסטית. שום מבצר לא נופל".

14:10 - השופט מזוז: "בחוק יסוד: הממשלה, כולל תיקוניו, לא הייתה התייחסות כי כנראה לא העלו על הדעת שמועמד לראשות ממשלה יהיה נחקר או נאשם. בין אם זה נכון או לא, המחוקק לא מצא לנכון לקבוע הוראה מנדטורית. העותרים צריכים להתמודד עם המציאות שהחוק לא קובע נורמה כזו".

עו"ד דפנה הולץ לכנר: "אמרתי שיש חסר חקיקתי".

המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר: "את רוצה שאנחנו נמלא את החסר החקיקתי כאשר דרך המלך היא תיקון חקיקתי?"

14:00 - עו"ד דפנה הולץ-לכנר, מייצגת את העותרים: "אני פונה כעת להשלמת החסר החקיקתי - עצם שתיקת המחוקק בנוגע לנורמות אותן מתחייב להחיל על המקרה בוודאי שאין לראות בה הסדר שלילי. מתחייבת השלמתו של חסר חקיקתי זה בהתאם לנורמה השיפוטית כמבוקש על ידינו. הכשירות לתפקיד נקבעת הן על ידי לשון החוק והן על ידי ההלכה הפסוקה".

השופטת ברק ארז: "גבירתי רוצה שנכתוב את חוק היסוד: הממשלה?"

13:55 - עו"ד דפנה הולץ-לכנר, מייצגת את העותרים: "גם הרצון שתקום כבר ממשלה - עדיין אנחנו יודעים שזה צריך לעמוד באיזון אינטרסים עם ליבת עקרונות היסוד של המדינה. אם אנחנו עושים את זה בצורה שפוגעת באמון הציבור ברשויות השלטון, בתוך כך אנו נופלים לתוך אבדן שלטון חוק, ואנחנו כבר שומעים דברים שאוי לאוזניים לשמוע והדברים רק יחריפו. כשיהיה ראש הממשלה הדבר הזה יהיה מאוד מסוכן". השופטים בתגובה, מבקשים שתיצמד לנימוקים משפטיים.

13:35 - עו"ד דפנה הולץ-לכנר, מייצגת את העותרים: "ראש ממשלת מעבר משמעו ואקום שלטוני שקיים כרגע. חבר כנסת שלא זכה למנדט להיות בראש הממשלה במשך שלוש בחירות, הוא איננו ראש הממשלה. תפקידיו האחרים אינם רלוונטים לסוגיה שלפנינו".

13:22 - השופט מזוז: "החוק לא קובע שמי שיש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות לא יכול לכהן כראש ממשלה או לא ניתן להטיל עליו את הרכבתה. אין לכך התייחסות - והמסקנה היא שלא במקרה המחוקק לא רצה לקבוע נורמה כזו".

13:09 - השופט סולברג: "זו הכרעת הבוחר ונשאלת השאלה: מה השתנה? מה בעתירה הנוכחית מצדיק לסכל את הבחירה הפרלמנטרית?"

13:08 - השופט נועם סולברג: "אנחנו צריכים להגיד לחברי הכנסת מה הם השיקולים שהם צריכים לשקול בהמלצתם למועמד ראש הממשלה?"

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "יש דברים שחייבים להילקח בחשבון. הדיון כאן מתנהל כאילו מדובר בעבירת תעבורה ולא בעבירות חמורות"

השופט סולברג: "איזה נתון לא נשמע באוזניהם של חברי הכנסת (בעניין כתב האישום) שהם עוד צריכים לשמוע?"

12:05 - נציג הליכוד בדיון: "ההליך הוא הליך חוקתי ולא הליך מנהלי, לכן שיקול הדעת הוא חוקתי. אי אפשר ולא ראוי שבית המשפט הנכבד יתערב בשיקול הדעת החוקתי לא של העם ולא של חברי הכנסת".

12:00 - עו"ד אבי הלוי, המייצג את הליכוד, טוען כעת: "לפי ההסדר החוקתי הקיים אין מניעה שחבר כנסת, שתלויים נגדו כתבי אישום, לקבל עליו את הרכבת ממשלה ואין מניעה שהוא יעמוד בראשה. הלכת דרעי-פנחסי אינה מתאימה למקרה הזה".

11:55 - עו"ד ראבילו: החוק תוקן אחרי הלכת דרעי פנחסי ומאפשר לשר להמשיך לכהן ולכן עוצמת ההלכה שמחייבת שר להתפטר אחרי הגשת כתב אישום פחותה.

11:51 - המשנה לנשיאה, השופט מלצר: "האם חברי הכנסת יכולים לשנות את החוק ולקבוע שמי שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל לשמש כראש ממשלה?" עו"ד ראבילו: "מבקש לא לענות על כך"

11:46 - השופטת ברון מעירה: יש הבדל בין מצב שראש ממשלה מכהן ולא רוצים לגרום לפיזור הכנסת בשל החלטה של פקיד (היועמ"ש) לבין להטיל על ח"כ את מלאכת הרכבת הממשלה.

11:44 - נציגו של נתניהו: "ראש הממשלה אינו מעל החוק אבל הוא גם לא מתחת לחוק, והחוק קובע במפורש שהוא יכול להמשיך לכהן תחת כתב אישום עד פסק דין חלוט".

הדיון בבג"ץ נגד הסכם הרכבת הממשלה (צילום: הרשות השופטת)
החל הדיון בבג"ץ, היום | צילום: הרשות השופטת

11:43 - השופטת דפנה ארז ברק: "יש מצבים שבהם אדם מפעיל שיקול דעת גם ביחס לעצמו, למשל ניגוד עניינים – החלטה של אדם ביחס לעצמו היא לא תמיד מחוץ לביקורת השיפוטית".

עו"ד ראבילו: "זה בהחלט נכון כאשר אדם מפעיל את שיקול דעתו בעניין ניגוד עניינים זו לא החלטה עצמאית וניתן לבקרה. אבל אלה לא דברים שאמורים לפגוע בעצם האפשרות לקבל את התפקיד. לרגע לא אמרנו שראש הממשלה לא יחיל על עצמו ניגוד עניינים – כתבנו בפירוש אחרת".

השופטת דפנה ארז ברק: "יש מצבים בהם האדם לא יכול לקחת על עצמו את התפקיד כולו בגלל ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים הוא פיתרון לפעמים ולפעמים הוא לא פיתרון".

11:40 - עו"ד ראבילו: "אם תהיה התערבות במקרה הזה, מחר נראה האם חבר הכנסת שרוצים להטיל עליו הטלת ממשלה סיים תואר באוניברסיטה? האם הוא מדבר בצורה מנומסת? אלה לא דברים שהם בסמכות המשפטנים לקבוע"

11:35 - עו"ד ראבילו לשופטים: אם בשם רצון הבוחר התעקשתם לבחור את יו"ר הכנסת לאלתר, קל וחומר שצריך לכבד את רצון הבוחר כשמדובר בהרכבת הממשלה.

11:30 - הנשיאה אסתר חיות נוזפת בפרקליטו של נתניהו: אתה טוען טיעון פופוליסטי

11:28 - פרקליטו של נתניהו: זו סוגייה לא שפיטה. בית משפט לא צריך לגעת בעניינים הפוליטיים האלה.

11:27 - השופט מזוז: "השאלה היא לא כמה הצביעו לנתניהו אלא אם יש סמכות או אין סמכות? יש שיקול דעת או אין שיקול דעת?". ראבילו: ״בעיני זה העניין המרכזי ביותר. המצביעים הכירו את החשדות". השופט מזוז: "אם היינו אחרי הרשעה, גם אם היו 7 מיליון מצביעים זה לא היה משנה, כך שהעניין זה לא מספר הבוחרים".

11:25 - עו"ד ראבליו‎, נציגו של רה"מ נתניהו בדיון, טען: "אין מקום לנתק את הקשר בין בוחר לנבחריו. על הפתק של מחל נכתב 'הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו'. מיליון ושלוש מאות אלף בוחרים, מספר הבוחרים הגדול ביותר מקום המדינה, הכניס את הפתק הזה לקלפי. מספר גדול יותר תמך ברשימות שהודיעו שיתמכו בו. איך ניתן לומר שהרכב שופטים מכובד זה יכול להחליף את הבוחרים? כולם ידעו שיש כתבי אישום, לאף אחד לא היה ידע קטן יותר מאשר יש לעותרים".

11:15 - היועצת המשפטית של בית הנשיא מבהירה: בשלב הזה שיקול הדעת הוא של חברי הכנסת ולא של הנשיא.

11:14 - השופט מזוז שואל האם הנשיא יכול לשקול שיקולים נוספים מעבר לאיזה ח"כ יש סיכוי להרכיב הכי מהר ממשלה? יועמ"שית בית הנשיא: יש מקום לשיקולים נוספים אבל הדומננטי הוא היכולת המרכזית להרכיב ממשלה. אבל עכשיו שיקול הדעת עבר מהנשיא לכנסת.

11:13 - עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס, היועמ"ש לבית הנשיא, בדיון : "אין מקום לדון במניעה המשפטית של נתניהו דרך הסמכות של הנשיא. הניסיון להיתלות בסמכות הזו לא עולה בקנה אחד עם ההסדר החוקתי בחוק היסוד, לא מתיישב עם עיקרון החסינות והפסיקה רבת השנים - וצריך להידחות".

11:04 - עו"ד סומפולניסקי: "לא מצאנו נכון להגיד שאין דבר כזה ביקורת שיפוטית על הכנסת. בית המשפט תמיד מתיר פתח. אנחנו חושבים שבפתח הזה אי אפשר להיכנס במקרה הזה. התשובה היא בעצם לא - זו החלטה כל כך פוליטית ומורכבת שנוגעת למערכת היחסים בין הכנסת לבין הממשלה. בהתייחס לפסיקה הזו ולהלכה הזו, נכון לאמץ תפיסה שבמקרים קיצוניים ביותר, רק במקרים כאלו, אפשר להיכנס לזירה כל כך פוליטית וכל כך רגישה".

11:00 - עו"ד אביטל סומפולניסקי מהמחלקה המשפטית של הכנסת טוענת בדיון: "כאשר חברי הכנסת נותנים אמון בממשלה, הם נותנים אמון בזה העומד בראשה. בראשות הממשלה עומד חבר כנסת אחד. הביקורת השיפוטית צריכה להתמקד בגורם המנהלי שיש לו שיקול דעת שזה ראש הממשלה, ולא בגורם הממנה שהוא הכנסת".

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
השופט הנדל, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

10:50 - לשאלה האם ניתן להגדיר לנתניהו תקופת נבצרות - עו"ד ענר ענה: "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא שמשמעות המונח נבצרות היא שאדם לא יכול לתפקד כראש ממשלה מסיבות כאלה ואחרות. לדעת היועמ"ש בשלב הזה אין נבצרות וחשוב לא לערבב את שאלת שיקול הדעת עם שאלת הנבצרות".

10:49 - נציגו של מנדלבליט: במצב העניינים הנוכחי לא נבצר מנתניהו לכהן כראש ממשלה.

10:47 - השופט מלצר: האם נתניהו יוכל לקחת לעצמו בנוסף גם תפקיד שר שהרי זו הלכת דרעי-פנחסי? נציג היועמ"ש: זו שאלה תיאורטית, אני מניח שהנטייה תהיה להגדיר שתפקידו כראש הממשלה שונה מתפקידו כשר במשרד".

10:45 - הנשיאה אסתר חיות למנהל מחלקת הבגצים בפרקליטות: "לטעמכם אין מקום לקבל את העתירות בסוגיית הטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. אבל התייחסתם לניגודי עניינים - למה אתם מכוונים?"

עו"ד ענר עונה: "כל עובד מדינה בכיר ממלא טופס ניגוד עניינים ובמשרד המשפטים מכינים לו הסדר של נושאים בהם אסור לא להתעסק מחשש שיש לו עניין אישי. מבחינת ראש הממשלה אין ניגוד עניינים להתערב במינוי שופטים ולעניין הסיטואציה המשפטית ומשפטו של ראש הממשלה עצמו, יוגדר לו הסדר ניגוד עניינים".

חיות: "גם בכתב התגובה שלו, ראש הממשלה הצהיר כי הוא מקבל על עצמו את ניגוד העניינים ככל שזה נוגע למשפט שלו".

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (עיבוד: פלאש/90 )
נציג היועמ"ש: מתנגדים למינוי בכירים ע"י נתניהו | עיבוד: פלאש/90

10:43 - לשאלת הנשיאה, מבהיר עו"ד ענר הלמן מהפרקליטות: לא מקובל על היועץ המשפטי שנתניהו יעסוק במינוי בכירים במערכת אכיפת החוק.

10:38 - נציג היועמ"ש: ברור שהמחוקק התכוון שראש ממשלה יוכל לכהן עם כתב אישום.

10:37 - השופטת דפנה ברק ארז: "אתה מתייחס לשאלה מדוע אין דינו של ראש ממשלה כדינם של שרים, אבל השאלה צריכה להיות מה ההבדל בין מועמד לראשות ממשלה ולא ראש ממשלה".

10:36 - השופטת ענת ברון: "האם יש הבדל בין ראש ממשלה מכהן לראש ממשלה אחרי בחירות?"

10:35 - ‏השופט עוזי פוגלמן: "השאלה האם רה"מ החשוד בפלילים יכול לכהן היא שאלה משפטית לא ציבורית". נציג היועמ"ש: "העובדה שהוגש נגד אדם כתב אישום בעבירות חמורות של טוהר המידות לא מונעת מחברי הכנסת להמליץ עליו על הרכבת הממשלה".

10:29 - עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבגצים בפרקליטות המדינה במענה לשאלה: "לא נשיא המדינה הוא זה שצריך לשקול את השיקול הזה של מניעת הטלת הרכבת ממשלה על חבר כנסת עם כתב אישום. הפוזיציה הזו אינה פשוטה ושיקול הדעת העיקרי הוא של חבר הכנסת שמקבל על עצמו להרכיב את הממשלה, יחד עם שיקול הדעת של 61 חברי הכנסת שנותנים את אמון הממשלה".

10:28 - השופט מלצר: אם נניח, היפותטית, של-61 חברי כנסת שהמליצו על מועמד הבטיחו הבטחה שלטונית כלשהי - שהם יהפכו לשרים או לסגני שרים - האם הנשיא צריך לקחת את זה במכלול השיקולים?

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות
נשיאת העליון אסתר חיות

10:26 - הנשיאה חיות: "אנחנו נמצאים בשלב של אחרי בחירות, היה ניסיון של הרכבת ממשלה על ידי חבר הכנסת גנץ שעליו הוטל לראשונה ולא צלח. הנשיא הודיע שהוא לא רואה ח"כ אחרי שיש לו סיכוי להרכיב ממשלה ולכן העביר את המנדט לכנסת ושם אנחנו נמצאים היום. יש היתכנות גבוהה מאוד שלמעלה מ-61 חברי כנסת יטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ, והח"כ המיועד הוא בנימין נתניהו".

10:24 - השופט מזוז מסביר: הגורם היחידי שאפשר לבקר את החלטתו הם רוב חברי הכנסת. במיוחד לאור העובדה שבשיקול הדעת של הנשיא אי אפשר להתערב.

10:22 - השופט מזוז והשופט פוגלמן טענו: יש לבחון גם את שיקול הדעת של חברי הכנסת שמבקשים שח"כ נאשם ירכיב ממשלה.

10:19 - עו״ד ענר הלמן ראש מחלקת הבג״צים ונציגו של היועץ המשפטי לממשלה טוען בדיון: "ספק אם לנשיא יש שיקול דעת שלא לקבל את בקשת 61 חברי כנסת".

10:05 - נשיאת העליון אסתר חיות אמרה בפתח הדיון: "מונחות בפנינו שמונה עתירות, חמש מהן נוגעות להטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום והסוגיה השנייה נוגעת לתוקפו של ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לבין סיעת כחול לבן. נוכח הסוגיות המורכבות שעולות לדיון אנו מקיימים דיון נרחב בהרכב של 11 שופטים והוא משודר בשידור חי".

החתימה על ההסכם
נתניהו וגנץ לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני

סערה במערכת הפוליטית לקראת הדיון בבג"ץ

מחוץ לבניין בית המשפט העליון מתקיימות כבר מהבוקר הפגנות בעד ונגד שופטי בית המשפט העליון. פעילי "התנועה לאיכות השלטון" קראו: "מגבים את השופטים וקוראים להם לא לתת לנאשם בשוחד את המנדט להרכבת הממשלה".

לקראת הדיון, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העביר לבית המשפט את חוות דעתו המשפטית לפיה אין מניעה שנאשם בפלילים ירכיב ממשלה. בתגובתו הוא אמנם עמד על כך שיש קשיים משמעותיים בסוגיה, אך למרות זאת - אין בהם עילה להתערבות שיפוטית.

לקריאת עמדתו המלאה של היועמ"ש - לחצו כאן

בהתייחס להסכם הקואליציוני, הוסיף היועמ"ש כי מוטב לבדוק את חוקיותו של ההסכם בשלב הוצאתו לפועל, ולא בשלב זה. "ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה מינהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח, ואשר הוצגו לעיל, ואלה שעוד יתגלו במעלה הדרך, יקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו - ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם".

מנדלבליט התייחס לנסיבות האופפות את ההחלטה, וכתב כי "ההכרעה בעניין הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו מתבקשת בשעת חירום לאומית חסרת תקדים – הן בשל המצב הפוליטי חסר התקדים בו אנו מצויים מזה כשנה וחמישה חודשים, לאחר שלוש מערכות בחירות לכנסת; והן בשל מצב החירום הלאומי בו מצויה המדינה, בהתמודדות עם מגפת הקורונה, על כלל הקשיים הכרוכים בכך". 

החתימה על ההסכם
שני ראשי ממשלה יושבעו בו זמנית לראשונה בתולדות המדינה?

הסוגיות בהסכם הקואליציוני בעלות פוטנציאל פסילה של בג"ץ

השבעת שני ראשי ממשלה בו זמנית

ההסכם כולל מהלך חסר תקדים שבו מושבעים בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה: נתניהו כראש הממשלה בפועל לשנה וחצי הראשונות של הקדנציה וגנץ כראש הממשלה החלופי לתקופה זו, שבסיומה השניים עתידים להתחלף. מעמד שכזה לא היה באף אחת מממשלות האחדות של ישראל בעבר, גם לא בממשלת הרוטציה של שמיר ופרס ב-1984. בג"ץ יצטרך לתת את הדעת על הסוגייה הזו שעתידה לקרות לראשונה – בחסות הסכם נתניהו-גנץ.

התערבות בג"ץ: פיזור אוטומטי של הכנסת?

סעיף "נפיץ" נוסף הוא זה הקובע כי אם תהיה התערבות כלשהי של בג"ץ – הכנסת תפוזר. ברקע האמירות של ח"כים משורות הליכוד על כך שכל התערבות של בג"ץ תהווה עילה לבחירות רביעיות, הדבר גם עוגן בהסכם הקואליציוני בין הצדדים. כעת, בפני השופטים תעמוד האפשרות להכריז על סעיף זה, שנוגע ישירות לעבודתם, כפסול.

מינויי בכירים - לא בחצי השנה הראשונה של הכהונה

בהסכם הקואליציוני נכתב כי לא ניתן יהיה לבצע מינויי בכירים בשירות הציבורי בחצי השנה הראשונה של כהונת הממשלה. צריך לזכור שבימים אלה מכהנת בישראל ממשלת מעבר, זה למעלה משנה – דבר שהוביל לעיכוב ולהקפאת מינויים חשובים רבים. בכירים במערכת האכיפה טרם מונו, ביניהם פרקליט המדינה. למשטרה אין מפכ"ל קבוע, כמו גם נציב שירות בתי הסוהר.

אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
תעמוד בראש ההרכב המורחב. נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת חיות | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

נתניהו כ"ממלא מקום רה"מ עם סמכויות מיוחדות"

שאלה מרכזית מאוד היא סביב הסעיף שאומר כי אחרי שנה וחצי של כהונה תתבצע הרוטציה, בה גנץ יהפוך לראש ממשלה ונתניהו יוגדר כממלא מקום ראש ממשלה בעל סמכויות מיוחדות. במידה ומחר בג"ץ לא יתערב ויאשר לנתניהו להרכיב ממשלה למרות שהוגש נגדו כתב אישום, ביום שני סוגיית ההגדרה של נתניהו במחצית השנייה של הקדנציה תעמוד למבחן. השופטים יצטרכו לקבוע אם הסעיף הזה לא עומד בסתירה ל"הלכת דרעי-פנחסי", לפיה שר עם כתב אישום חייב להתפטר. כלומר, האם הגדרת תפקידו של ממלא מקום הינה שווה למעמד שר – שלגביו נקבע שאינו יכול לכהן.

היעדר נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים

אחד הסעיפים שעוררו ביקורת ציבורית גדולה הוא הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במסגרת ההסכם, ח"כ צביקה האוזר מסיעת "דרך ארץ" המשתייך לקואליציה, יישב בוועדה על תקן של חבר אופוזיציה. ההחלטה לפיה יוגדרו מראש נציגי הוועדה מגיעה חרף האזהרות של בג"ץ בעבר מפני שינוי הנוהג, לפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג לאופוזיציה.

בג"ץ עשוי שלא לפעול ולהתערב באופן מיידי בסעיפי ההסכם הקואליציוני, ולאמץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בחוות הדעת של היועץ לבג"ץ, הוא אמר כי זו לא העת להכריע בכלל הסוגיות – וכי יש להמתין לכך שהסעיפים ייכנסו לחקיקה. הוא טען כי יש להמתין בהכרעה אם להטיל "ביקורת שיפוטית", כלשונו, על סעיפי ההסכם רק לאחר החקיקה. אם עמדת מנדלבליט תתקבל על ידי השופטים, ההכרעה יכולה להידחות בשבועיים – לאחר סיום החקיקה בכנסת.

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90, פלאש/90 )
"יש קשיים, אך אין עילה להתערבות משפטית". היועמ"ש | צילום: פלאש 90, פלאש/90

האיום: אם בג"ץ יתערב - ישראל הולכת לבחירות רביעיות

נושא מהותי נוסף הוא לוח הזמנים הצפוף והלחוץ. דיי ברור שפסק הדין של בג"ץ צריך להינתן עד ליום חמישי בחצות, שזהו המועד האחרון בו ניתן להגיע לנשיא עם 61 חתימות חברי כנסת המבקשים שנתניהו ירכיב את הממשלה. הסוגיות שעומדות בפני בג"ץ הן משמעותיות מאוד, אך חשוב לזכור כי בסופו של דבר פסק דין גדול ייצטרך להיכתב בפרק זמן קצר.

לקראת הדיון, גורמים בליכוד אמרו לפני כשבוע לחדשות 12 שאם בג"ץ יתערב "אפילו בחלק קטן מההסכם" - "אנו עלולים להיגרר לבחירות רביעיות". לטענת אותם גורמים, ההסכם כל כך מורכב ועדין שכל דבר עשוי להוציא אותו משיווי המשקל.