פעם נוספת: שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ הגיש בקשה הבוקר (שלישי) לבג"ץ לדחות את מועד קיום פסק הדין של חוק הגיוס עד לאמצע חודש ספטמבר. גנץ הסביר את בקשתו: "הממשלה החדשה לא הספיקה לדון בסוגיה". מסביבתו נמסר: "נציג תוכנית מפורטת בקרוב".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

בגוף הבקשה, שאושרה גם על ידי ראש הממשלה נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט, מפורט ההסבר לפנייה של גנץ: "הממשלה חדשה הושבעה רק לפני מעט למעלה משלושה שבועות". עוד נכתב: "כידוע, הממשלה החלה את כהונתה על רקע התמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, על כל ההשלכות המשתמעות מכך על פעילותה".

בני גנץ מסכה (צילום: רויטרס, רויטרס_)
"נציג תוכנית מפורטת בקרוב" | צילום: רויטרס, רויטרס_

"לאור זאת, תכלית הבקשה הנוכחית, היא לתת לממשלה החדשה פרק זמן נוסף להידרש לסוגיה ולפעול מול הכנסת לשם השלמת הליך החקיקה בסוגיה הרגישה שבנדון", נכתב. סביבתו של גנץ הוסיפו זמן קצר לאחר הגשת הפנייה: "אי אפשר להעביר חקיקה כל כך משמעותית בכמה ימים - נציג תוכנית מפורטת בקרוב".

הביקורת על הפרת ההחלטה: "תירוצים", "קבורת חמור לשוויון בנטל"

בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן נקבע כי "עם כינון הממשלה יחוקק חוק הגיוס". לכן, דבריו של גנץ עומדים בניגוד להבטחה שנתן כחלק מהחתימה על ממשלת האחדות. לפיד וליברמן מיהרו למתוח ביקורת על צעדיו של גנץ.

 

מהתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, נמסר: "כבר 20 שנה מבטיחות ממשלות ישראל לטפל בנושא השוויון בנטל, אבל כל מה שאנחנו רואים זה תירוצים. גם כעת, כשיש ממשלה וכנסת מכהנת, ממשיכים הפוליטיקאים לנסות ולדחות את הקץ. בכוונת התנועה להודיע לבג"ץ כי היא מתנגדת בתוקף לבקשת הדחייה הנוספת שתאפשר את המשכו של הסדר מפלה, בלתי שוויוני ובלתי חוקתי. במדינת ישראל קיים חוק גיוס חובה שעובד מצוין כבר 70 שנה ואין כל סיבה שלא להחיל אותו באופן מיידי על כלל תלמידי הישיבות, במקום להמשיך ולגרור רגליים עד שיגיע הסדר מפלה ובלתי חוקתי נוסף. מעניין מה יהיה לעותר הנוסף נגד חוק הגיוס, ח"כ איתן גינזבורג, להגיד על בקשת הדחייה של חברו לקואליציה".

בחודש שעבר סיכמו בליכוד עם החרדים על מסלול עוקף בג"ץ למקרה שחוק הגיוס ייפסל. במוקד ההסכמים עם ש"ס ויהדות התורה, עומד תיקון חוק הגיוס שגיבשו צה"ל ומערכת הביטחון, כך שיבטיח את הפטור של הצעירים החרדים משירות צבאי. "עם כינון הממשלה", נכתב בהסכם עם יהדות התורה, "יחוקק חוק להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות על פי הצעת משרד הביטחון וצה"ל עם התיקונים הנדרשים נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, כאשר הממשלה תפעל ברוח המדיניות שבמדינת ישראל לא יגבילו את מכסת לומדי התורה".

הפגנת חרדים בירושלים (צילום: יהונתן ולצר, TPS)
הדחייה בהחלטה על חוק הגיוס - עד ספטמבר‎ | צילום: יהונתן ולצר, TPS

המשמעות בפועל היא שחוק הגיוס יתוקן כך שמכסות הגיוס ייקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה, כפי שנקבע במתווה המקורי של מערכת הביטחון, באופן כזה שבו השרים יוכלו לשנותם לפי רצונם. לפי ההסכמים, אם החוק ייפסל על ידי בג"ץ, יפעלו ראש הממשלה וגוש הליכוד "ביחד ובמחויבות הדדית לתיקון הפגיעה נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה". מדובר למעשה בהסכמה על חקיקת חוק עוקף בג"ץ שלא מופיעה בהסכם בין הליכוד לכחול לבן, למקרה שבית המשפט יפסול את מתווה הגיוס המתוקן שפוטר את החרדים משירות.