הממשלה שצפויה להיות מושבעת היום (ראשון), עדיין קורמת עור וגידים, אבל לפי ההסכמים, נראה שבממשלה המנופחת ביותר שהייתה מאז קום המדינה יוכלו לכהן לכל היותר 36 שרים, 16 סגני שרים ועם כל אחד מהם יגיעו גם הכיבודים והג'ובים שניתן לחלק. איך אמר יאיר לפיד מעל דוכן הנאומים בכנסת: "המון ג'ובים לחלק".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

היצירתיות שתמיד הייתה חלק ממערכות הבחירות, שברה השנה שיא חדש – לאורלי לוי נתפר המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, דוד אמסלם יהיה שר שמקשר בין הממשלה לכנסת, משרה שמשום מה עדיין קיימת, ולגילה גמליאל הוצע לשמש כשרה להשכלה גבוהה. משרות ותפקידים תמוהים שמשאירים רבים מהאזרחים כעוסים ובעיקר לא מבינים איך הממשלה עושה על הכיס שלהם "סיבוב".

אורלי לוי אבקסיס (ינואר 2020)
לאורלי לוי נתפר המשרד לחיזוק וקידום קהילתי | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

אורי אורבך ז"ל שהיה חבר בסיעת הבית היהודי והשר לאזרחים ותיקים, הגדיר זאת בעבר באופן מצוין: "תסתכלו האם מדובר ב'שר ה...' או 'שר ל...'. אם מדובר ב'שר ה..' זה שר חשוב – שר החינוך, שר הביטחון, שר האוצר. אם זה 'שר ל...' זה שר לאיומים אסטרטגיים, שר לענייני ירושלים, לכלכלה, שר למשהו לא ברור, שהיום הוא כאן ומחר הוא לא יהיה".

כדוגמה לתיאוריה של אורבך נבחן את המשרד לעניינים אסטרטגיים: המשרד הוקם ב-2006 כדי שליברמן יוכל להצטרף לממשלת אולמרט. בינואר 2008 ליברמן פרש והמשרד פורק. במאי 2009 אהוד ברק מונה לשר הביטחון והמשרד חזר לחיים כפיצוי למשה יעלון. בנובמבר 2011 אוחד עם המשרד לענייני מודיעין אך במאי 2015 האיחוד בוטל והמשרד חזר לפעול לבדו.

איתן כבל אומנם לא ייקח חלק בממשלה הקרובה, אך הוא יודע היטב מה המשמעות של כל השרים החדשים, משום שגם הוא היה בזמנו השר הממונה על רשות השידור: "נהיה פה כל אחד סגן מפקד חולייה מצומצמת". כשנשאל כבל אם היה צורך במשרה שמילא הוא ענה: "ממש לא. ממשלה לא יכולה להיות גדולה יותר מ-18 עד 20 שרים. אומר לך מי שהיה בתפקיד מיותר, שר ללא תיק. אין שום סיבה אמיתית, משמעותית, לפצל משרדים".

כמה תעלה לנו חלוקת הג'ובים בממשלה הנוכחית?

יורם דורי, לשעבר יועץ ודובר לשמעון פרס, עדיין מחזיק במסמכי ההקמה של המשרד אולי הכי מזוהה עם תופעת הג'ובים – המשרד לפיתוח אזורי. דורי מספר שמסמך ההקמה נכתב על סמך ניסיונו והחזון של פרס. אהוד ברק בזמנו פחד שפרס יחתור תחתיו והציע לו את המשרד, דורי נזכר ברגעים האלה: "באותה עת זה נשמע הזוי, בלי מנגנון, בלי כסף, בלי כלום".

 

הכי נקרא. שמעון פרס ז
צילום: לע"מ

מאז, נוספו לא מעט דוגמאות: המשרד להגנת העורף נולד ונקבר, מיכאל איתן היה השר לשיפור שירות הציבור וגם משרד המדע סיפח את החלל. אך לכל המשרדים החדשים הללו מתווסף מחיר יקר מאוד, בייחוד בתקופת משבר הקורונה.

עלות הממשלה המנופחת, בה יהיו חברים עד 36 שרים, תגיע לתקציב של 234 מיליון שקלים בשנה. כשמוסיפים את עלות סגני השרים ואת הח"כים החדשים שייכנסו דרך החוק הנורווגי, המחיר יטפס ויגיע ליותר ממיליארד שקלים לקדנציה.

"אורגיה של הפקרות"

ההתחלה הייתה דווקא צנועה, בממשלה הראשונה וגם בשישית כיהנו 12 שרים בלבד. בצל שרון, בשנת 2003 כיהנו במקביל 28 שרים. בממשלת נתניהו השנייה הגענו ל-30 שרים ועשרה סגני שרים וכעת  - זה השיא.

אם נשווה למדינות עם כמות אוכלוסייה דומה, בשוודיה מכהנים 23 שרים, בפורטוגל 20, באוסטריה וגם בצ'כיה 15 שרים בלבד. "הגודל המוטרף הזה הוא גם זילות של מעמד השר או סגן השר אם זה 52 בסה"כ, וזה מין אורגיה של הפקרות", אמר יוסי ביילין מי שהיה חלק מממשלות לא קטנות בעבר.

כבר בשנת 92' הגביל "חוק יסוד: הממשלה" את מספר השרים ל-18 אך בהמשך הסעיף בוטל. ועדה לבחינת מספר משרדי הממשלה המליצה לפני שנתיים להניח למספר השרים אבל להגביל את מספר המשרדים ל-17 בלבד, מה שיוביל בין היתר לצמצום הבירוקרטיה שמטרטרת אותנו כבר שנים. המסקנות הללו נמצאו בגדר המלצה בלבד.