היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש היום (חמישי) את עמדתו בנושא הבג"צים נגד נתניהו, וטען כי אין מניעה משפטית שנתניהו ירכיב את הממשלה, על אף קשיים רבים בהסכם שנחתם בין גנץ לנתניהו. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות החליטה להתיר את השידור הישיר של הדיונים בבג"ץ לציבור הרחב. במקביל; חוק הרוטציה אושר בקריאה ראשונה בכנסת. כל הפרטים

 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

לפי החלטת נשיאת העליון חיות, הדיונים בעתירות נגד הרכבת ממשלה על ידי נתניהו יועברו בשידור ישיר באתר בית המשפט העליון ובחשבון הטוויטר של דוברות הרשות השופטת.

מוקדם יותר הגיש היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט לבג"ץ את תגובתו לעתירות המבקשות למנוע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, ולהורות על ביטול חלקים מההסכם הקואליציוני. בתגובתו נכתב כי על אף הקשיים המשמעותיים שקיימים בסוגיה, אין בהם עילה להתערבות שיפוטית. 

בהתייחס להסכם הקואליציוני, הוסיף היועמ"ש כי מוטב לבדוק את חוקיותו של ההסכם בשלב הוצאתו לפועל, ולא בשלב זה. "ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה מינהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח, ואשר הוצגו לעיל, ואלה שעוד יתגלו במעלה הדרך, יקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו - ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם".

היועמ"ש הוסיף כי יש להכניס "תמרורי אזהרה ברורים" ביחס לחלק מהוראות ההסכם בין גנץ לנתניהו בהמשך הדרך, וכי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים".

מנדלבליט התייחס לנסיבות האופפות את ההחלטה, וכתב כי "ההכרעה בעניין הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו מתבקשת בשעת חירום לאומית חסרת תקדים – הן בשל המצב הפוליטי חסר התקדים בו אנו מצויים מזה כשנה וחמישה חודשים, לאחר שלוש מערכות בחירות לכנסת; והן בשל מצב החירום הלאומי בו מצויה המדינה, בהתמודדות עם מגפת הקורונה, על כלל הקשיים הכרוכים בכך".   

בתגובתו לבג"צ הסביר היועמ"ש כי המשמעות של ההתערבות השיפוטית היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שנתניהו יעמוד בראשה - ולכך העילה אינה מספקת. מנדלבליט הדגיש כי אין בכך "לגרוע כהוא זה מחומרת כתב האישום שהוגש נגד נתניהו, ומבלי לכרסם בפסיקתו העקבית של בית המשפט הנכבד בעניין ההקפדה הנדרשת על טוהר המידות בקרב נבחרי הציבור". 

בתגובתו הדגיש כי "העובדה שהמחוקק לא קבע הוראה מפורשת ביחס למצב דברים שבו הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מלמדת על בחירה מודעת, כי בכוחו של ראש ממשלה להמשיך ולכהן בתפקידו, וזאת עד להרשעתו בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון".

אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט | צילום: פלאש 90

באותה שעה בה יצאה תגובתו של היועמ"ש, עבר התיקון לחוק יסוד: הממשלה בקריאה ראשונה. החוק, שיאפשר את החילופים בין נתניהו לגנץ, עבר במליאת הכנסת בתמיכת 72 ח"כים מול 31 מתנגדים.

מוקדם יותר, הגיב גם בית הנשיא לעתירה נגד נתניהו, שכתב לבג"צ כי "סוגיית מועמדותו של ח"כ בנימין נתניהו לתפקיד הרכבת הממשלה איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה". בתגובה נכתב כי הסוגיה המועלית הינה עקרונית, שראוי לדון בה בבג"צ - אולם אינה עומדת לפתחו של נשיא המדינה במסגרת חוק יסוד: הממשלה. 

עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את העותרים בעתירת בכירי ההייטק, האקדמיה, החינוך והביטחון אמרה בתגובה: "צר לי על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר סבר כי יש לבחון את ההסכם הקואליציוני רק לאחר הוצאתו מן הכוח אל הפועל, היינו לאחר שיהפוך לדבר חקיקה בישראל. חקיקה אשר תשנה מן היסוד את עקרונות חוק יסוד הממשלה, וזאת למטרת השגת אינטרסים אישיים של נאשם בפלילים".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה כי "מנדלבליט מסתתר מאחורי מילים עמומות ומכשיר את השחיתות; צר לנו על תגובתו הרפה של מי שאמון על שמירת החוק. אנו בטוחים כי בית המשפט יתערב ויוציא כרטיס אדום להרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים".

עוד נכתב כי "המציאות היא כאן ועכשיו, והמציאות הכואבת הזו היא שבעוד מספר ימים בראשות ממשלת ישראל יעמוד אדם שבבוקר ישב על ספסל הנאשמים ובערב ינהל את ישיבות הקבינט מדיני בטחוני. לא ברור לנו על אילו נסיבות קונקרטיות עתידיות מדבר היועץ המשפטי לממשלה, ובוודאי לא ברור לנו מה יכול להיות חמור יותר ממצב עניינים מביש זה, בו נאשם בנטילת שוחד מבקש להרכיב ממשלה במדינת ישראל".

בתחילת השבוע הבא צפוי בית המשפט העליון לדון ב-7 העתירות שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן – ובמרכז הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד שהוגש נגדו כתב אישום. ההחלטה, תתקבל בהרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון.

הדיונים בבג"צ יימשכו יומיים; ביום ראשון, ידון בג"צ בעתירה המבקשת למנוע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה, וביום שני ידון בעתירות שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני, בנוסף לניסיון שינוי חוק היסוד במסגרת ההסכם.