בהרכב מורחב ובשידור ישיר: בג"ץ ידון הבוקר (שני) בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן, שכולל - לראשונה בתולדות המדינה - מהלך חסר תקדים שבו מושבעים בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה. העותרים יטענו לגבי חוקיותם של סעיפים רבים בהסכם הקואליציוני, שלטענתם סותרים מפורשות חוקי יסוד או נוגדים את טובת הציבור. הדיון יתקיים בפני הרכב של 11 שופטים, בראשות נשיאת העליון אסתר חיות, ויועבר בשידור חי.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

לפי הערכות, אם בג"ץ יתערב ויקבע שנתניהו איננו יכול לכהן בשל כתב האישום שהוגש נגדו, המשמעות היא אחת: ישראל תלך ביום רביעי בלילה לבחירות. בכל תסריט אחר, נתניהו יקבל את 61 החתימות ויינתנו לו עוד שבועיים להרכבת הממשלה, כשהוועדה המסדרת תעבור אליו והשליטה המוחלטת תימצא בידיו.

בכחול לבן מתכוונים לחתום על ההסכם הקואליציוני ללא קשר לפסיקת בג"ץ - גם אם בית המשפט יחליט לבטל סעיפים מהותיים מבחינתם כמו שריון הסדר הרוטציה המורכב שמסתמך על 75 ח"כים או קביעת מעמדו של ראש ממשלה חלופי.

נתניהו, לעומת זאת, יחתום על ההסכם בהתאם לסעיפים שייפסלו. לפי בכירים בליכוד, כל שינוי בהסכם עם כחול לבן, אפילו הקטן ביותר, יוביל לבחירות. עם זאת, ההערכה היא שאם בג"ץ יפסול את ההסדר שנקבע למינוי ראש ממשלה חלופי – אז הסכנה למערכת בחירות רביעית תהפוך ממשית. כל פסילה משמעותית פחות לא תביא לבחירות והסבירות היא שבשבועיים הקרובים תקום ממשלה בישראל.

החתימה על ההסכם
נתניהו וגנץ חותמים על ההסכם

הסעיפים הבעייתיים שייתכן שייפסלו על ידי בג"ץ:

השבעת שני ראשי ממשלה בו זמנית

ההסכם כולל מהלך חסר תקדים שבו מושבעים בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה: נתניהו כראש הממשלה בפועל לשנה וחצי הראשונות של הקדנציה וגנץ כראש הממשלה החלופי לתקופה זו, שבסיומה השניים עתידים להתחלף. מעמד שכזה לא היה באף אחת מממשלות האחדות של ישראל בעבר, גם לא בממשלת הרוטציה של שמיר ופרס ב-1984. בג"ץ יצטרך לתת את הדעת על הסוגייה הזו שעתידה לקרות לראשונה – בחסות הסכם נתניהו-גנץ.

התערבות בג"ץ = פיזור אוטומטי של הכנסת

סעיף "נפיץ" נוסף הוא זה הקובע כי אם תהיה התערבות כלשהי של בג"ץ – הכנסת תפוזר. ברקע האמירות של ח"כים משורות הליכוד על כך שכל התערבות של בג"ץ תהווה עילה לבחירות רביעיות, הדבר גם עוגן בהסכם הקואליציוני בין הצדדים. כעת, בפני השופטים תעמוד האפשרות להכריז על סעיף זה, שנוגע ישירות לעבודתם, כפסול.

אסתר חיות וחנן מלצר‎
דנים בהרכב מורחב. הנשיאה חיות והשופט מלצר | צילום: יוסי זילגר, פלאש 90

מינויי בכירים – לא בחצי השנה הראשונה של הכהונה

בהסכם הקואליציוני נכתב כי לא ניתן יהיה לבצע מינויי בכירים בשירות הציבורי בחצי השנה הראשונה של כהונת הממשלה. צריך לזכור שבימים אלה מכהנת בישראל ממשלת מעבר, זה למעלה משנה – דבר שהוביל לעיכוב ולהקפאת מינויים חשובים רבים. בכירים במערכת האכיפה טרם מונו, ביניהם פרקליט המדינה. למשטרה אין מפכ"ל קבוע, כמו גם נציב שירות בתי הסוהר.

נתניהו כ"ממלא מקום רה"מ עם סמכויות מיוחדות"

שאלה מרכזית מאוד היא סביב הסעיף שאומר כי אחרי שנה וחצי של כהונה תתבצע הרוטציה, בה גנץ יהפוך לראש ממשלה ונתניהו יוגדר כממלא מקום ראש ממשלה בעל סמכויות מיוחדות. במידה ומחר בג"ץ לא יתערב ויאשר לנתניהו להרכיב ממשלה למרות שהוגש נגדו כתב אישום, ביום שני סוגיית ההגדרה של נתניהו במחצית השנייה של הקדנציה תעמוד למבחן. השופטים יצטרכו לקבוע אם הסעיף הזה לא עומד בסתירה ל"הלכת דרעי-פנחסי", לפיה שר עם כתב אישום חייב להתפטר. כלומר, האם הגדרת תפקידו של ממלא מקום הינה שווה למעמד שר – שלגביו נקבע שאינו יכול לכהן.

לפי החוק, בג
צילום: נתי שוחט, פלאש 90, חדשות

היעדר נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים

אחד הסעיפים שעוררו ביקורת ציבורית גדולה הוא הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במסגרת ההסכם, ח"כ צביקה האוזר מסיעת "דרך ארץ" המשתייך לקואליציה, יישב בוועדה על תקן של חבר אופוזיציה. ההחלטה לפיה יוגדרו מראש נציגי הוועדה מגיעה חרף האזהרות של בג"ץ בעבר מפני שינוי הנוהג, לפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג לאופוזיציה.

היועמ"ש: "התערבות בהסכם - רק לאחר השלמת החקיקה"

לקראת הדיון, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העביר לבית המשפט את חוות דעתו המשפטית לפיה מוטב לבדוק את חוקיותו של ההסכם בשלב הוצאתו לפועל ולא בשלב זה: "ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה המנהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים יקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו - ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם".

אביחי מנדלבליט
"התערבות רק לאחר חקיקה". מנדלבליט | צילום: פלאש 90

מנדלבליט התייחס לנסיבות האופפות את ההחלטה וכתב כי "ההכרעה בעניין הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו מתבקשת בשעת חירום לאומית חסרת תקדים - הן בשל המצב הפוליטי חסר התקדים בו אנו מצויים מזה כשנה וחמישה חודשים, לאחר שלוש מערכות בחירות לכנסת; והן בשל מצב החירום הלאומי בו מצויה המדינה, בהתמודדות עם מגפת הקורונה, על כלל הקשיים הכרוכים בכך".