ועדת הכנסת אישרה הערב (שלישי) לאחר שני דיונים את בקשת החסינות של חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד. ברוב של 16 בעד מול 10 מתנגדים, אישרו חברי הוועדה הענקת חסינות מהותית לכץ. כעת צפויה ההחלטה לעבור לאישור מליאת הכנסת. בהנחה שהמליאה תאשר את בקשת החסינות - מדובר בחסינות לקדנציה מפני העמדה לדין בגין עבירת הפרת האמונים שבא הואשם על ידי היועמ"ש.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
העילה הראשונה אותה הגיש ח"כ כץ, בבקשה לקבלת חסינות מהותית, אושרה ברוב של 16 ח"כים מול 10 מתנגדים. 4 חברי כנסת נמנעו - ח"כ אחמד טיבי וח"כ מנצור עבאס מהרשימה המשותפת, וחברי הכנסת צביקה האוזר ומיכאל ביטון מכחול לבן. בעילה השנייה של הגשת כתב האישום שלא בתום לב או באפליה, 16 הצביעו נגד, 4 בעד ו-10 נמנעו. בעילה השלישית - 17 תמכו בחסינות, 12 התנגדו וחבר כנסת אחד נמנע.
התנועה לאיכות השלטון כבר הודיעה שתעתור לבג״צ נגד ההחלטה. אם מליאת הכנסת תאשר את בקשת החסינות גם היא, הנושא צפוי להגיע לדיון בבג"צ.
במהלך הדיון, ח"כ חיים כץ התפרץ בזע מול ועדת הכנסת, בזמן שזו דנה בבקשת החסינות שהגיש. "אתה אומר דברים לא היו ולא נבראו" הטיח ביועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. "אני בנאדם ישר ולא שיקרתי בחיים שלי".
בפנייתו לניסנקורן האשים כץ את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהמליץ על הגשת כתב האישום, כי פגע בו "פגיעה שאתה לא מבין, ואתה רוצה שאני אשתוק?! אני בסך הכל בן אדם. כלום מעבר לזה. אני בנאדם ישר ולא שיקרתי בחיים שלי. המילה שלי זו מילה. בחיים לא שיקרתי".
האישום שמיוחס לכץ קשור לעבודתו הפרלמנטרית וחברותו בוועדת הרווחה, אליה הביא את יועצו הפיננסי כמומחה מבלי לחשוף את הקשר בין השניים. בשבוע שעבר הודיע מנדלבליט ליו"ר הכנסת כי יש לדחות את בקשת החסינות של ח"כ כץ בנימוק "שלא מתקיימת לגבי ח"כ כץ אף אחת מארבע העילות המפורטות בחוק חסינות חברי הכנסת". את עמדתו העביר מנדלבליט לקראת הדיון הראשון בבקשה להעניק לו חסינות מפני העמדה לדין בוועדת הכנסת שצפויה להכריע היום בנושא.
"המעשים המפורטים בכתב האישום בעניינו של ח"כ כץ הם חריגים ביותר בנסיבותיהם ואינם תואמים את דרכי העבודה המקובלות בכנסת", כתב היועמ"ש ליו"ר הכנסת. "על כן, קיים שוני משמעותי בין מקרה זה לבין מקרים אחרים של קידום חקיקה ע"י חברי כנסת, כמפורט בעמדה".
בכתב האישום נאשם גם חברו של השר כץ, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושימוש במידע פנימי. לפי כתב האישום שהוגש נגד כץ, במקביל לכהונתו כחבר כנסת, הוא שימש גם כיו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. מתוקף תפקידו, היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים בעלי היבט ציבוריים. במקביל, השר כץ היה מושקע במיליוני שקלים בשוק ההשקעות, ותיק ההשקעות שלו גדל משמעותית באותה תקופה.
עם השנים, התפתחה בין כץ לבן ארי, יועץ השקעות מנוסה, מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב ביותר, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים. במסגרת זו השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.
על פי האישום, בשנת 2010, ביוזמתו של בן ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח רגילים יקדימו את בעלי השליטה בחברות.