בעוד פחות מ-14 שעות נדע כולנו אם גנץ הצליח להרכיב ממשלה - או שהמנדט חוזר לנשיא בפעם השנייה. אם גנץ ייכשל, המערכת הפוליטית בישראל תיכנס לשלב שלא הייתה בו מעולם: "תקופת 21 הימים", שבה כל חבר כנסת יוכל לנסות ולהקים ממשלה. איך זה יעבוד - והאם עדיין אפשר להקים ממשלה בת פחות מ-61 ח"כים? התשובות לשאלות הבוערות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

במכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו כי הכללים להקמת ממשלה ב"תקופת 21 הימים" מופיעים בסעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה.  בפרק זמן זה ניתן לבקש מהנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת – על ידי בקשה בכתב של 61 חברי כנסת לפחות

האם ראשי הליכוד וכחול לבן "פסולים"? גם גנץ ונתניהו יכולים להפוך כך למועמדים להרכבת הממשלה, למרות הכישלון הקודם – אך רק בתנאי שישגו רוב של 61 ממליצים שלא היה להם לאחר הבחירות האחרונות. לשון החוק לא קובעת שמי שניסה להרכיב ממשלה ונכשל לא יוכל לקבל את אמונם של 61 ח"כים ולנסות מחדש.

ראובן ריבלין
מה יקרה אם המנדט יחזור לריבלין? | צילום: אבי דישי, פלאש 90

מה הלוח הזמנים המדויק לאחר שהמנדט חוזר לנשיא? אם גנץ ייכשל כאמור, השעון יתחיל לתקתק עד ל-11.12. בתאריך זה יסתיימו 21 הימים הנתונים לרוב חברי הכנסת להגיש בקשה לנשיא להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים. לחבר הכנסת עליו הוטל התפקיד לבקשת רוב חברי הכנסת נתונים 14 ימים להרכבת ממשלה – כך שייתכן שגם לאחר תום "תקופת 21 הימים" עדיין לא נדע בוודאות אם תקום ממשלה או שנלך לבחירות שלישיות בתוך שנה.

אם וכאשר תתקבל בבית הנשיא בקשה של 61 ח"כים, על הנשיא להטיל על אותו מועמד את תפקיד הרכבת הממשלה בתוך יומיים – כך לפי החוק. הח"כ יקבל 14 ימים להרכיב ממשלה ולהציג אותה לאישור הכנסת. בבית הנשיא הדגישו כי אם אותו ח"כ לא מצליח להרכיב ממשלה עד תום התקופה או מודיע על כישלונו – הנשיא ריבלין מחויב להודיע על כך מיידית ליו"ר הכנסת.

אם אף ח"כ לא קיבל את המנדט להרכבת ממשלה, הכנסת תתפזר אוטומטית ב-11.12 והבחירות ייערכו "ביום שלישי האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעת הנשיא" – כך לפי החוק והודעת בית הנשיא. אם הח"כ ינסה וייכשל, הבחירות יחולו ביום ג' שלפני תום 90 הימים מאז הצהרתו.

השבעת הכנסת ה-22
הכנסת ה-22 תתפזר בקרוב? כך היא נראתה בהשבעה | צילום: ערוץ הכנסת

ומה יקרה אם מישהו יציג ממשלה – אבל לא יקבל את אישור הכנסת? בבית הנשיא הדגישו: "יצוין כי יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה, גם במצב בו חבר הכנסת שהוטל עליו התפקיד להרכיב ממשלה על פי בקשת רוב חברי הכנסת, הציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון".

ואיך עדיין אפשר להקים ממשלת מיעוט? במכון הישראלי לדמוקרטיה סותרים את הטענה שצצה בדיווחים תקשורתיים כאילו האפשרות להקים ממשלה שלה רוב הקטן מ-61 חברי כנסת ("ממשלת מיעוט") לא קיימת עוד בתקופת "21 הימים". במכון ציינו כי סעיף 10 בחוק יסוד: הממשלה מתייחס רק לרוב שנדרש לבקשה בכתב - ולא לרוב הנדרש בהצבעת האמון בממשלה. "אכן, יידרשו 61 חתימות לשם הטלת התפקיד על אחד מחברי הכנסת, אך לא יהיה צורך ברוב מיוחד בהצבעה על הקמת הממשלה עצמה", הדגישו.

פגישת גנץ ונתניהו בקרייה
גנץ ונתניהו, ארכיון | צילום: אלעד מלכה

לדבריהם, סעיף 13 בחוק שעוסק בכינון הממשלה חל על כל השלבים השונים האפשריים - כולל על הקמת ממשלה לאחר שימוש בסעיף 10 - ולפיו נדרש "אמון הכנסת" בלבד. לפיכך, אין צורך ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת.

זהו הניסוח של סעיף 13 (ד), שלא מחייב שהממשלה תמנה 61 ח"כים אלא רק תקבל את אישור הרוב ("אמון"): "משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ותבקש הבעת אמון; הממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם".