פרופסור סקוט גאלווי, יזם העסקים הנודע, לא פוסל אפשרות של מעבר עם משפחתו לתל אביב. המרצה הבכיר, שנולד למשפחה יהודייה, אומר בראיון ל-UNHOLY שאם האנטישמיות תוסיף להשתולל - אולי לא תהיה לו ברירה אחרת: "אני רואה מצב שבו ישראל היא המקום הבטוח היחיד, ולכן אני מבין שאני חייב לתמוך בהישרדות של העם היהודי - גם כי אמא שלי, כשהייתה בת 4 שהחל הבליץ, יכלה לסיים את חייה בנסיעת רכבת", מסביר גאלווי, ומוסיף: "בעבר אף פעם לא היה לי את האומץ להתבטא בנושאים שחשובים לי, אבל המלחמה עכשיו הייתה מעין התעוררות כזו, שעליי לעשות את הדבר הנכון ולהשתמש בפלטפורמה שלי עבור מה שאני מאמין בו".

הפלטפורמה שעליה מדבר גאלווי היא שני הפודקאסטים בהנחייתו, ProfG ו-Pivot, הניוזלטר שמוציא מדי שבוע וההרצאות שנותן לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק - שאותם צורכים מאות אלפי אנשים. במקומות אלה הוא בחר להביע את עמדותיו בנוגע למלחמה בין ישראל לחמאס, עמדות שלא תמיד התיישרו עם דעת הקהל הרווחת בארה"ב ובאנגליה. "קראו לי פרופסור ג'נוסייד", הוא מספר. "ביטלו לי הרצאות במפרץ הפרסי, משכו לי חוזים, איבדתי את המשקיע העיקרי בניוזלטר שלי. הלכו לי מיליון דולר. אנשים לא מודעים לכך שאני יהודי, ולכן זה לא היה אנטישמיות כמו שזה הכוח האדיר שיש לצעירים ברשתות החברתיות. אם אתה מנכ"ל של חברה גדולה, או שחקן מוכר, ואתה מרגיש כמוני - כנראה שהסוכנים שלך אומרים לך לשמור את זה לעצמך כרגע, כי התגובות הן חסרות פרופורציה במידת הנזק".

הנזק שנגרם מתמיכה בישראל היא לדעתו הסיבה שאנחנו רואים כל כך מעט יהודים שמתבטאים בעדנו. "ההפתעה הכי גדולה היא לאן נעלמו היהודים. כשאני רואה באינסטגרם שחקן אחד או שניים, אני מבין שיש רק קומץ של יהודים שמדברים בעד ישראל, כולם נעלמו, ואני שואל - איפה הם לעזאזל?" הוא אומר וממשיך לדבר על העדר התמיכה מצד העולם: "סלמה האייק וג'וליה רובורטס החזיקו שלטים על השטיח האדום להחזרת 20 בנות מבוקו חראם, ואני שואל - איפה השלטים שלכן היום?"

כאן חוזר פרופסור גאלווי לסטדנרט הכפול של האמריקאים. "כשיפן הרגה אלפיים אנשי צבא במתקפה על פרל הארבור - ארצות הברית הגיבה עם שתי פצצות אטום. אז לא היו מי שקראו להגן על בתי החולים של הירושימה ונגאסקי, כי היה ברור שזו או כניעה או הרג של אזרחים. לאחר אסון התאומים, כוחות אמריקאיים נכנסו לאפגניסטן במחיר של 400 אלף איש, כי המטרה הייתה לחסל את אל-קעידה", הוא מזכיר ואומר: "ישראל היא המדינה היחידה שנאמר לה על ידי שאר העולם שאסור לה לנצח במלחמה. זה משפיע על כולם, המוסר הכפול הזה. הבית הלבן, CNN, קמפוסים - כולם חושבים שאסור לישראל להגיב כמו כל מדינה מערבית אחרת שמותקפת".

 אבל הבעיה היא לא רק ההתנגדות לפעולה הצבאית של צה"ל. פרופ' גאלווי לא האמין שיש אנטישמיות בארצות הברית - עד שפרצה המלחמה והוא קלט שזה הרבה מעבר לחוסר הסכמה עם ישראל: "גדלתי בסביבה יהודית ותמיד חשבתי שחברים שמספרים על אנטישמיות הם סתם פרנואידים. חשבתי שהתקדמנו מעבר לזה. ואז גיליתי שהשנאה קיימת מתחת לפני השטח, וראיתי הצפה של אנטישמיות שיטתית ונרחבת שפשוט לא היינו מודעים לה", מספר פרופ' גאלווי. "יהודים הם רק 2 אחוז מהאוכלוסייה כאן, כך שלרוב האמריקאים אין אפילו ממשק איתם, אבל הם נתפסים כציבור עשיר ולבן. במקביל, ישראל לא עשתה עבודה טובה במיוחד בשנים האחרונות להציג את עצמה כ-GOOD GUY. לכן, כשהצעירים של היום מחפשים אשמים במה שהם קוראים לו דיכוי, מאוד קל להם להצביע על ישראל וכיוצא בכך על יהודים".

אותם צעירים שואבים את האינפורמציה שלהם מהרשתות החברתיות. כבר מתחילת המלחמה הפכו הרשתות לזירה נוספת בה נאבקת ישראל, בנוסף על אלו שבצפון ובדרום. בעידן שבו מידע מועבר ממקום למקום בשניות, מסרטונים ועד תמונות, קל מאוד להשפיע על דעת הקהל הציבורית - במיוחד עבור מי שמנהל את הפלטפורמה המובילה בעולם בקרב צעירים. "האינטרס העיקרי של טיקטוק היא לפלג את אמריקה, והסיבה לכך היא שהאפליקציה נשלטת על ידי סין. ההנהגה שם יוצאת מנקודת הנחה שהיא לא יכולה להביס את ארצות הברית בפן הצבאי או הכלכלי, אבל היא יכולה להחליש אותם פנימית. לכן כשנכנסים לטיקטוק יש כמות לא פרופורציונלית של תוכן פרו-חמאס ואנטי-ישראלי", מסביר פרופ' גאלווי ומוסיף: "היום רוב הצעירים מעדיפים את טיקטוק על פני כל מדיה חברתית אחרת, ולכן ככה משתרשת אצלם התפיסה שישראל מזוהה עם הכיבוש, וככה נוצר כזה גל אדיר של בורות ואנטישמיות שלא ראינו כמותו מעולם. סין משתמשת בטיקטוק ככלי נשק, ולכן חייבים לאסור את השימוש בה בארה"ב".