בעוד הקואליציה מתכננת להעביר את החוק לביטול עילת הסבירות במלואו בשבוע הבא, הימים האחרונים התאפיינו בלא מעט ניסיונות אחרונים לבלימה של החקיקה. מהפגנות בצמתים מרכזיים וימי שיבוש ברחבי המדינה, דרך הודעות על הפסקה מידית של שירות מצד אנשי מילואים ועד למאמצים לריכוך סעיפי החוק - נראה שיש מי שעוד חושבים שניתן לתקוע טריז בתוכניות של הממשלה.
אחד מהם הוא נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שמילא את הלו"ז שלו במגעים שביקשו להעביר מסר ארצה על אי שביעות הרצון של הממשל האמריקני עם קידום החקיקה באופן חד צדדי. הראשון שבהם היה ביקורו של הנשיא הרצוג בבית הלבן, ולכך הצטרף גם שיחת הטלפון לנתניהו.
ההודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה אודות פרטי השיחה לא ממש תאמה את מה שהבהיר מי שהיה על הצד השני של הקו, מה שדרש מפגש נוסף - הפעם בין ביידן לעיתונאי הניו יורק טיימס תומאס פרידמן, שבטורו השבועי העלה על הכתב את הדברים שאליהם הנשיא באמת התכוון. בריאיון עם יונית לוי וג'ונתן פרידלנד הוא מסביר מדוע היה לו כל כך חשוב להבהיר לממשל האמריקני מה קורה בארץ, ולמה הוא חושב שנתניהו הוא השקרן היעיל ביותר בפוליטיקה כיום.
הקשר של פרידמן עם ישראל מתחיל אי שם בשנות השישים, לאחר שהוריו היהודים שלחו אותו לביקור בארץ - ולאחר מכן, במשך כשלוש שנים, ביקר מדי קיץ בקיבוץ בצפון. בשנות השמונים שב לישראל כשליח הניו יורק טיימס לירושלים, ואף זכה בפרס פוליצר על סיקורו של האינתיפאדה השנייה - אך גם לאחר שחזר לוושינגטון, המשיך לעסוק בישראל בטוריו.
כיום, הוא מספר, הוא חש חיבור עמוק למדינה שהפכה למושא סיקור מרכזי שלו: "אני חושב שההימור הוא עצום עבור מדינה שאכפת לי מאוד ממנה, שלגורלה ועתידה אני דואג מאוד", מספר פרידמן, ומוסיף: "מה שמתרחש כיום בישראל היא באמת היוזמה המשמעותית ביותר שראיתי בכל שנות הקריירה שלי לשמירה על הדמוקרטיה. סיקרתי את כיכר תחריר במצרים ובכיכר טקסים בטורקיה, אבל מעולם לא ראיתי דבר כזה - מפגינים שיוצאים לרחובות 28 שבועות ברציפות".
פרידמן מתייחס גם לשליחות הגדולה שמתלווה לסיקור האחרון, וברגש רב מעיד: "השבוע קיבלתי מייל מדיפלומט ישראלי בכיר שמוצב בעולם, והיו בו רק שתי מילים: תודה רבה. זה נגע בי מאוד", הוא מספר בדמעות, ומוסיף: "מה שהמפגינים מצליחים לעשות הוא מדהים, אבל אבל אין להם שגריר אמיתי בוושינגטון, מישהו שיסביר לממשל האמריקני מה מטרתם.
אין להם ארגון יהודי אמריקני שמדבר בעדם. אף אחד לא מדבר בשמם בעולם, ובכל זאת הם מופיעים כל מוצאי שבת. הטורים האלה זו הדרך הקטנה שבה ניסיתי להיות השגריר שלהם כאן כדי להסביר לאמריקנים למה זה חשוב שארצות הברית תנקוט עמדה. זה לא קל כי הממשל נחשף לכוחות המתבצרים או למתנגדים השקטים, ואז קשה לצאת מהנקודה הזו ולראות את הפרספקטיבה הכנה".
בהתייחסו לטורים, מדבר פרידמן על המאמר שפרסם השבוע בניו יורק טיימס שכלל ציטוטים ישירים של הנשיא ג'ו ביידן בנוגע לשיחת הטלפון שקיים עם נתניהו. בעת פרסום הודעת לשכת ראש הממשלה אודות שיחה חיובית בה תמך ביידן בנתניהו והזמינו לבית הלבן, בצד האמריקני טרם הספיקו להגיב.
"לאחר השיחה, הטלפון שלי התמלא בשיחות ואחת מהן הייתה מחבר שאמר לי: 'טום, מה קרה? ביידן התקשר עכשיו לנתניהו, ומשרד ראש הממשלה הוציא תמונה של נתניהו מחייך מאוזן לאוזן, ואומר לו שעניין הסבירות יעבור, ואז הוא יפעל לאיחוד המדינה'. ואני לא אומר לו שזה לא יכול להיות!", אומר תום ומסביר: "שלחתי מייל לפקיד ממשל בכיר מאוד בו הסברתי איך עושים מניפולציות על הסיפור הזה בישראל. בלי לקרוא את ההודעה של לשכת נתניהו, ידעתי איך הוא סובב את העניין לטובתו. למזלי, נקבעה פגישה מראש ביני לבין ביידן בשלישי שלאחר עזיבתו של הרצוג, בנוגע לעניינים כלליים. בשיחה הזאת ביקש הנשיא להבהיר את דבריו".
בפגישה עצמה, שהייתה אמורה לעסוק בעיקר במגעים מול הסעודים ובפסגה של ביידן עם ראש ממשלת הודו מודי, בלטה יותר מכל הסוגיה הישראלית. "התכוננתי לפגישה הזו בכך שאספתי מחברים על המתרחש בארץ ועל הצורה שבה נתניהו והנגבי שינו את תוכן השיחה", פרידמן מספר.
"כשהגעתי לחדר הסגלגל סיפרתי לו על ההפגנות, ועל כך שאנשים נושאים שלטים שעליהם כתוב: 'ביידן, תציל אותנו'. הסברתי לו שאני מעריך אותו על ההתבצרות שלו בעד הדמוקרטיה הישראלית, אבל גם הצגתי בפניו את עניין ההודעה", וכאן מתייחס פרידמן גם לגילו של הנשיא: "ג'ו ביידן הוא לא טיפש, ואי אפשר לזלזל בו. אמנם הוא לא יכול לשחק טניס, אבל הוא נמצא בעומק של כל סוגיה שהוא עוסק בה. אני שנים במקצוע, ואני מכיר את הטריקים של נתניהו, אבל גם ביידן מכיר אותם. לכן הוא ביקש להבהיר שהוא אמר לנתניהו, ניפגש מתישהו בעתיד, אבל אני מאמין שהחקיקה צריכה להיעשות בקונצנזוס, בלי דחיפה חד-צדדית".
פרידמן מבקש להתייחס גם לראיונות שנותן נתניהו לתקשורת הזרה. "אני חושב שנתניהו הוא אחד השקרנים החכמים והיעילים ביותר בפוליטיקה העולמית כיום. אם אתה שם לב, הוא נותן ראיונות רק לאנשים שלא מבינים במרקם האמיתי של מה שקורה. הוא מדבר בצורה כל כך מתוחכמת, ואלא אם כן אתה מכיר כל סיב בסיפור, הוא יצליח לעבוד עלייך. לכן הוא מחפש אנשים שלא מסוגלים לתפוס את השקרים שלו, ומתראיין אליהם".
פרידמן מספר גם מדוע לדעתו מדובר על סכנה ליחסים בין המדינות: "זו הטרגדיה לישראל, כי לאמריקנים לא אכפת מספיק. אם ככה ישראל רוצה להתאבד פוליטית, ארה"ב הולכת להגיד לה שהיא מוטרדת, אבל היא לא מתכוונת לשלם את העלויות הפוליטיות של לעצור אותה, כי זה משחק אין-סופי. עצירתך כי זה סוג של משחק אינסופי. זאת, אגב, זו הסכנה האמיתית לישראל. זה לא שאכפת לנו יותר מדי, זה שאכפת לנו פחות מדי - ועבור מדינה כמו ארה"ב שעוסקת בסוגיות כמו סין ורוסיה, עבור ממשל שצריך לענות לבייס שלו, אין מניע לפעול עד כדי כך עבור ישראל".
עם זאת, פרידמן מדגיש כי ממשל ביידן הוא פרו-ישראלי - מה שמוכח על ידי ההתעסקות הרבה של הנשיא בסוגיית הרפורמה המשפטית השבוע - וטוען: ביידן הוא מהדור האחרון שתומך בישראל מכל לבו. "ג'ו ביידן הוא חובב אותנטי של ישראל ויש לו חיבה עמוקה לעם היהודי. הוא לובש את זה על השרוול שלו - אפילו הרפובליקנים כבר לא מקריבים את עצמם למען ישראל. כולם לקחו צעד אחורה, בגלל הממשלה הקיצונית הזו, אבל ביידן נותר נאמן לדמוקרטיה הישראלית"