הכשל המודיעיני ב-7 באוקטובר והמדיניות של ההנהגה הישראלית בימים שלאחר מכן, לרבות בסוגיית החטופים, הציתו את השיח הציבורי על שינוי הרכב הממשלה בכלל וזהות ראש הממשלה בפרט. בריאיון ליונית לוי וג'ונתן פרידלנד, ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, אומר כי הוא תומך בשינוי במדינה לאחר תום המלחמה - כולל קיום בחירות.
"אני סבור שעכשיו זה לא הזמן לדון בהחלפת ממשלה, אבל אני כן מאמין שאחרי המלחמה צריך לקרות פה שינוי גדול", אמר כהן. "אחת מהתוצאות של המלחמה ללא ספק תהיה שהרבה מהדמויות המעורבות, שחלקן כבר לקחו אחריות, יוחלפו. הפוליטיקאים צריכים להבין שאנחנו לוקחים צעד גדול לשינוי בזירה הישראלית מכאן והלאה. וכן, גם אם זה אומר בחירות".
כמו שכהן והציבור יודעים שבחירות עשויות להוביל לשינוי זהות הפוליטיקאים, כך גם הממשלה. הטענה שבדרג המדיני לא מעוניינים לסיים את המלחמה כדי לא להתמודד עם הלקחים שיגיעו אחריה עלתה לא מעט לאחרונה. כהן שולל אותה ואומר ש"כל יום נוסף שישראל ממשיכה להילחם היא החלטה זהירה, ולא כזו שנובעת מאינטרס פוליטי. אני לא מאמין שהממשלה מעוניינת בהימשכות המלחמה לטובת החוסן הפוליטי שלה".
"הסיטואציה הזו היא מורכבת והיא השפיעה על כל אחד מאיתנו. אני ער לקולות ולהפגנות, אבל אני חושב שלהתחיל קמפיין פוליטי בזמן שישראל מתמודדת עם אובדנות ועם חטופים זה יותר מדי. יש לנו מספיק זמן להחליף את הדרג המדיני והצבאי, וזה לא עכשיו - אבל זה אולי בעוד כמה חודשים".
אם כבר מדברים על החלפה - כהן הוא אחד מאלה אשר מיצבו את עצמם בתור מועמד אפשרי לתפקיד ראש הממשלה. הוא אמנם פרש מתפקידו ב-2021, אך ממשיך להיות דמות מרכזית בציבוריות הישראלית, באמצעות ראיונות לתקשורת ומעורבות במשא ומתן הישראלי, כולל על השבת החטופים. בריאיון הוא מספר כי עוד לא החליט על התמודדות רשמית, אך האפשרות בהחלט נמצאת על השולחן מבחינתו.
"עוד לא החלטתי אם אני נכנס לפוליטיקה, אבל אני כן קשוב לסביבה ומבין את הציפיות. זה לא דיון שאני מתעלם ממנו, פשוט אין לי דדליין כי אני לא זה שמחזיק את השעון. אף אחד לא יודע כמה זמן המלחמה תימשך ומה יהיו התוצאות", אומר כהן. "במשך 40 שנה שירתתי את המדינה שלי מבלי לצפות למשהו בתמורה, חלקית כי הציבור לא היה מודע לתרומה שלנו, אבל להנהיג את המדינה היא אחריות עליונה, וזו בחירה לא קלה שעוד לא קיבלתי". כהן מתייחס גם לנטיותיו הפוליטיות ואומר: ״גדלתי בבית מאוד ליברלי, אבל אני נוטה ימינה בכל מה שקשור לאיומים על ביטחון המדינה. נאבקתי באויבים שלנו כל חיי ואני מתכנן להמשיך לעשות את זה. בדברים האחרים, אני מאוד ליברלי בנוגע לאופן שמדינת ישראל צריכה להתנהל, בענייני זכויות אדם, מגדר שוויון וכדומה. החברה הישראלית כל כך מגוונת וצבעונית, עלינו להיות ליברליים כדי להתאחד בשונות הזו״.
"כל מה שקורה לפקודים שלי כתוצאה מהמנהיגות שלי הוא תחת אחריותי. זה לא נתון למשא ומתן בעיני"
שאלת קבלת האחריות ל-7 באוקטובר
סוגיית האחריות עליה מדבר כהן היא עוד דבר שמעסיק את הציבור בישראל מאז פרוץ המלחמה. ראש הממשלה נתניהו עוד לא אמר באופן ישיר "אני אחראי" - על אף שאחרים בדרג הצבאי והמדיני לא איחרו לעשות זאת. לטענת כהן, "כל אחד צריך לצלוב את עצמו, לשפוט את עצמו בגלוי, ולהחליט בעצמו אם הוא אחראי או לא. אני לא מתכוון להאשים או לחייב אף אחד באחריות אם הוא לא מסוגל לעשות זאת בעצמו", כהן עונה לשאלה אם נתניהו צריך לקחת אחריות. הוא מתייחס לתפקידו בתור ראש המוסד ומבהיר: "כל מה שקורה לפקודים שלי כתוצאה מהמנהיגות שלי הוא תחת אחריותי. זה לא נתון למשא ומתן בעיני - אחריות אינה דבר שניתן לפצל או לקבל מאדם אחר, וזה נוגע לכולם, אפילו אם אתה נהג אוטובוס".
אז איך קרה מצב שרבים מהאנשים שמובילים את ישראל צריכים לקחת אחריות? כהן, שעסק במשך כל חייו המקצועיים במודיעין, מזכיר: "כשאתה מתעסק עם מודיעין, אתה צריך להבין שאתה לא יודע הכול. אתה מקבל חתיכה מהפאזל, אבל אתה לא רואה את התמונה המלאה. זה משהו שחייבים לזכור כשמבצעים משימה במרחק אלפי קילומטרים מישראל, אבל צריך לזכור את זה אפילו כשיש גבול משותף. אין ספק שקו ההגנה הראשון הוא המודיעין - אתה צריך לדעת מה האויב מתכנן וצריך להיות מסוגל להתריע מראש. במקרה של המלחמה אני מניח שלא היה לנו מספיק מודיעין, ושאת מה שהיה לנו פיענחנו באופן שגוי"'. כהן מחדד: "אין ספק שיש פה כישלון אסטרטגי גדול. אני חושב שהאמינו פה שדבר כזה עשוי לקרות, אבל זה נפסל, כי חשבו שזה אולי תרחיש דמיוני מדי".
הכסף הקטארי לרצועה והתיווך לעסקת חטופים
מה שתרם לתפיסה השגויה הזו היא סוגיית העברת הכסף לעזה דרך קטאר. המטרה הייתה לחזק את האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה במחשבה ששגשוג יניא את חמאס מלפתוח במלחמה, וההעברה עצמה בוצעה בימיו של כהן במוסד. היום הוא מודה שזו הייתה החלטה לא נכונה. "זו הייתה טעות לבנות את התשתית של העברת הכספים דרך קטאר כדי להרתיע את חמאס. הרעיון היה לפצל בין ארגון הטרור חמאס לתושבי עזה ולבנות לאזרחים חיים טובים יותר", מסביר כהן ומדגיש: "המשלוחים היו מיועדים לציבור הפלסטיני במטרה לסייע להם, ולא העברנו לחמאס כסף בצורה ישירה בשום אופן. היה שליח שהיה אחראי לוודא שהכסף מחולק למי שזקוק לו ולא מוחרם על ידי חמאס. בדיעבד, זו הייתה טעות, ואני חשבתי שצריך לעצור את זה. אין שום דרך לוודא שהכסף לא מגיע לחמאס", הוא מודה. "גם במשבר ההומניטרי הנוכחי שבו מופעל עלינו לחץ אדיר, בלי ברירה אנחנו מכניסים ציוד בלי לדעת אם יגיע ליעד הרלוונטי".
"אני לא אומר שצריך לשלם כל מחיר, אבל חמאס יודע שניתן לו הרבה כדי להחזיר את הנשים והגברים שעוד בשבי"
המתווך הקטארי עבר במלחמה מהעברת מזוודות עם מזומנים לבעל תפקיד מפתח במשא ומתן על חטופים. המדינה הקטנה היא שמשמשת צינור בין ישראל לחמאס באשר לעסקה אפשרית, ומי שביקר בה לא פעם מאז אוקטובר הוא כהן עצמו, שהיה חלק מהקרון האווירי שייצג את עמדות ישראל בדיונים הקודמים. גם הפעם, הוא סבור שעסקה תקרה - במחיר מאוד גבוה: "אני מאמין שהמדינה דוחפת גם היא לעסקה הטובה ביותר. עם זאת, הזמן חולף, המצב ההומינטרי קשוח והחורף סוער - ועלינו להזדרז. אנחנו נאלץ לשלם מחיר, והוא יהיה גבוה כי נקודת הפתיחה שלנו בשביעי הייתה נמוכה מאוד. אני לא אומר שצריך לשלם כל מחיר, אבל חמאס יודע שניתן לו הרבה כדי להחזיר את הנשים והגברים שעוד בשבי".
קטאר אינה מדינת המפרץ היחידה שראש המוסד לשעבר מכיר מקרוב. על כהן נאמר לא פעם שהוא מכיר את הסעודים היטב. גורל תהליך הנורמליזציה עם ריאד עוד לא ברור, אבל לטענת מי שביקר לא פעם במדינת המפרץ - יש סיבה לאופטימיות גם אחרי המלחמה. לדבריו, "כבר נאמר בפומבי שהם מכירים בישראל ושאנחנו עומדים בתנאים לנורמליזציה. העיקר של ההסכם הוא מול האמריקנים, זה לא רק בין ישראל לסעודיה, וזה באופן משמעותי תלוי בהם. הסכמנו שאנחנו הולכים לכיוון משא ומתן ואנחנו מתקרבים לזה. בסוף הדרך יש אור גדול, והוא תרחיש שבו מדינות ערב נעשות ידידות של ישראל".
הסוגיה הפלסטינית והיום שאחרי המלחמה
לבסוף, כהן התייחס לפתרון שתי המדינות - ההסכמה שאליה דוחפת ארצות הברית גם בימים אלו, כדי לסיים את הלחימה ולהביא לשלום באזור. כהן מסכים שהמצב הנוכחי אינו בר קיימא, אך גם מזהיר שעם פרטנר הנוכחי יהיה קשה להגיע להסכמות. "אני חושב שעלינו לנהוג אחרת, אבל בשביל זה הרבה צריך להשתנות. הרשות הפלסטינית כפי שהיא היום לא בנויה להקים מדינה פלסטינית לבדה, יש שם משבר סמכות גדול ושחיתות גדולה. לנהל משא ומתן על מדינה פלסטינית עם גוף שבקושי עומד זה מגוחך, ויש שם רבים שתומכים בחמאס. בגישה הזו אי אפשר להיכנס לחדר ולדון, אז צריך הרבה שינויים דרמטיים - בשני הצדדים - כדי שזה יקרה".
כהן אמר את הדברים על אף שראש הממשלה הנוכחי עומד על כך שלא תהיה מדינה פלסטינית. אולם הוא הזכיר שגם נתניהו תמך פעם בפתרון הזה: "ההיסטוריה משתנה כל הזמן, וזה היה נתניהו שעמד על הבמה בנאום בבר אילן. כשהייתי היועץ לביטחון לאומי נסענו לבית הלבן וניסינו לבנות מסגרת למשא ומתן לפתרון שכזה. במציאות של היום, אנחנו במצב של שלוש ישויות - עזה ששייכת לחמאס, יהודה ושומרון שמוחזקת במשותף, ומדינת ישראל באמצע, ויש לנו המון על מה לגשר לפני שבכלל נוכל לפתור את הסוגייה הזו. שאלת שתי המדינות כל הזמן נוכחת, ויש כל הזמן מי שמנסה לדחוף אותה, אבל להקשיב לאמריקנים זה דבר אחד, ולהיות מציאותי זה דבר אחר".
