סוף עידן המונופול? המפלגות החדשות שרוצות לשבור את הממסד החרדי הוותיק

בזמן שעיני המערכת הפוליטית נשואות אל מבול המפלגות החדשות במרכז ובימין, ייתכן שהדרמה הפוליטית הגדולה באמת מתרחשת במקום אחר לגמרי - בעולם החרדי. במשך שנים רבות, המפלגות החרדיות התנהלו ללא פריימריז וללא תחלופה אמיתית; אותם האנשים ישבו בתפקידי המפתח עשור אחר עשור. אלא שבימים אלה, לקראת בחירות 2026, הממסד הזה עומד בפני אתגר חסר תקדים. שלוש מפלגות חדשות צומחות מלמטה, מאתגרות את המנהיגות הוותיקה ומדברות בשמו של ציבור מאוכזב שמבקש משהו אחר.

"הציבור בוחר את נציגיו, אין הצנחות, אין חזקות, אין חצרות ואין חוגים", אומרים ב"מפלגת הקהל", אחת היוזמות החדשות. "מי שהציבור יבחר בפריימריז, הם שייצגו את הקהל. זאת ההלכה, וגם ההשכלה והיושר מחייבים זאת". לצד היוזמות הללו, מופיע שוב שם אחד מוכר מאוד, שהופך בימים אלה לכאב ראש גדול עבור אריה דרעי והנהגת ש"ס - אלי ישי.

החלום שהתנפץ לרסיסים

הרקע לצמיחת המפלגות הללו הוא תחושת אכזבה עמוקה. אחרי ארבע שנים של ממשלת ימין, שאמורה הייתה להיות "ממשלת החלומות" של הציבור החרדי, המציאות בשטח נראית אחרת לגמרי. התוכניות הגדולות שעליהן חתמו בהסכמים הקואליציוניים - התקציבים, הפרויקטים בחינוך וההבטחה להסדרת הפטור מגיוס - נעלמו כלא היו. החרדי "מהרחוב" מוצא את עצמו במצב שבו לא רק שהבטחותיו לא קוימו, אלא שיש לו קרובי משפחה שהפכו לעריקים, עומדים בפני סנקציות כלכליות ואולי אף בפני צווי מעצר.

המרמור הזה נגד הנציגים החרדים הוא אמיתי וחריף. עד היום, המפלגות החרדיות הוכיחו שבסופו של דבר הציבור ממושמע: "הרב אמר - אתה בא ומצביע". קמפיין הבחירות ברחוב החרדי נשען תמיד על התפיסה שההצבעה היא מצווה גדולה, תוך שימוש בפסוקים ובדמותו של הרב עובדיה יוסף המסתכל מלמעלה. אלא שהפעם קיים חשש אמיתי מאחוז הצבעה נמוך. אנשים שואלים את עצמם: "למה אני צריך להצביע? איך זה יעזור לי?" ישנם קולות שאומרים בפירוש: "אני לא יודע אם אצביע לאף אחד בבחירות הקרובות. הרבנים יגידו מה שיגידו, אבל לא לפי מה שדרעי יגיד".

"שייכנס חרדי - וייצא חרדי"

התופעה החדשה הזו מצמיחה שלוש מפלגות חרדיות שמציבות אלטרנטיבה לממסד. המכנה המשותף לשלושתן הוא גישה פתוחה יותר התומכת בגיוס לצה"ל עבור מי שאינו לומד תורה, ובהשתלבות בשוק העבודה. "היום כולנו מבינים שמי שלומד תורה באמת - אסור לגעת בו", מסבירים גורמים באחת המפלגות, "הוא חייב לשבת וללמוד. אבל מצד שני, אנחנו צריכים לקבל אחריות. בחור חרדי שלא לומד צריך שיוכל ללכת למקום שבו ייכנס חרדי וייצא חרדי".

המפלגות הללו פונות לציבור החרדי העובד, אלו שמאמינים בחינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) שצומח מלמטה, ולא בחינוך המפלגתי הממסדי. אלו הם "החרדים הישראלים" - עורכי דין, אנשי הייטק ואקדמאים - שמרגישים שהנציגים הנוכחיים, כמו יצחק גולדקנופף, משה גפני או אריה דרעי, כבר לא מייצגים את הקול המדויק שלהם.

האחידה, הקהל והציבור החרדי

בואו נפרק את המפה החדשה. המפלגה הראשונה היא תנועת "אחי", בראשות הרב חיים יוסף דוד אברג'ל מנתיבות, המכונה בפי תלמידיו "החיד"א אברג'ל". אברג'ל, שהעביר את מוסדותיו לרשת הממלכתי-חרדי, מדבר בגלוי על גיוס לצה"ל. עם זאת, נגדו עומדות טענות קשות. כפי שפורסם ב-N12 על ידי אדוה דדון, נשים התלוננו כי אברג'ל הטריד אותן מינית לכאורה, וכי הופעלו עליהן איומים מצד סביבתו כדי שלא ידברו. "כל פעם הוא היה מתקשר אליי ושולח לי דברים", סיפרה אחת הנשים, "לא ידעתי מה לעשות. אם אדבר מילה, זה הרב, זו מעצמה, יוציאו אותי משוגעת". בשל כך, ההערכה היא שכוחו של אברג'ל ייעצר בקהל חסידיו בנתיבות ולא יצליח לסחוף קהלים רחבים יותר.

המפלגה השנייה היא "מפלגת הקהל", שנושאת את דגל הדמוקרטיה והפריימריז. בראשה עומד שלום אלווין מבני ברק, והיא מבקשת לשבור את המבנה ההיררכי הישן שבו המנהיגות נקבעת מלמעלה ללא שיתוף הציבור.

היוזמה השלישית, שנחשבת לרצינית ביותר כרגע, היא מפלגת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר. המפלגה הזו כבר פועלת בשטח עם תקציב מסודר ושלטי חוצות, ומתמקדת בנושאים של איכות חיים וצורכי התושב בשכונות החרדיות, כמו בבית שמש. לייטנר מדגיש: "אנחנו לא באים לחנך את הציבור. הרצון שלנו הוא לטפל בסוגיות של איכות חיים שלא מקבלות דגש בסדרי העדיפויות של הרשימות הקיימות". במפלגות החרדיות הוותיקות כבר מזהים את "הציבור החרדי" כאיום, ומנסים להשחיר את היוזמה בטענות שגורמי מחאה עומדים מאחוריה - טענות שבלשון המעטה אינן מבוססות.

האם אלי ישי יעשה קאמבק?

מעל כל אלה מרחף שם אחד מהעבר: אלי ישי. מי שהיה יושב ראש ש"ס במשך 14 שנה והחליף את דרעי כשזה נכנס לכלא, שוקל כעת ברצינות קאמבק. ישי נמצא במגעים מתקדמים עם מפלגת "הציבור החרדי". זהו חיבור מעניין - מצד אחד ישי הוא סמל הממסד הישן, אך מצד שני, דעותיו כיום בנושאי גיוס ושירות אזרחי שונות מהקו שמוביל דרעי.

סקרים פנימיים מראים שהמפלגות החדשות שוות כיום כ-2.5 מנדטים - לא מספיק כדי לעבור את אחוז החסימה. אלא שחיבור עם אלי ישי עשוי להביא קהלים נוספים: מסורתיים שמרגישים שש"ס הקצינה בנושא הגיוס, וקהלים חרדיים שרואים בישי דמות מוערכת. ישי, שנכשל ב-2014 עם מפלגת "יחד", נזהר מאוד הפעם. אם ירוץ, זה כבר לא יהיה אירוע של אנונימיים, אלא קרב ראש בראש על הנהגת הרחוב הספרדי.

המלכוד של אריה דרעי

אריה דרעי נמצא כיום באחד המשברים הגדולים בקריירה שלו. ש"ס נחלשת בסקרים, והיא נקרעת בין שני קטבים: הבוחרים המסורתיים והמשרתים מחד, ותלמידי הישיבות החרדים מאידך. נושא הגיוס הוא המלכוד המושלם עבורו. דרעי ניסה לברוח מההכרעה במשך כל הקדנציה, אך לבסוף נאלץ לדחוף חקיקה שתפתור את העריקים מגיוס - מהלך שעורר זעם ברחוב.

המתקפות של דרעי על הרמטכ"ל בראיונות בתקשורת החרדית, שבהם טען כי הצבא מנסה לפגוע בעולם התורה, רק העמיקו את המשבר. "חד-משמעית דרעי איבד את זה", אומרים גורמים פוליטיים, "הוא עסוק בהתקפות ובהגנה על שמו, ובמספרים רואים שאחרי האמירות הללו ש"ס רק יורדת".

יהדות התורה והשופט סולברג

גם באגף האשכנזי, ביהדות התורה, המצב לא מזהיר. מעבר לחוסר המוטיבציה של הציבור, המפלגה מוטרדת מאוד מהחלטת השופט נעם סולברג, שקבע כי חברי ועדת הקלפי לא יוכלו להעביר מידע למטות המפלגות על מי שהצביע במהלך יום הבחירות. ביהדות התורה, המערכת הזו היא "המנוע" שמביא את המצביעים לקלפי; הנציגים יודעים בכל רגע נתון מי מהחסידות כבר הצביע ומי לא, ומפעילים לחץ טלפוני בלתי פוסק. ללא הכלי הזה, השליטה המלאה שלהם בציבור עומדת למבחן.

בסופו של דבר, השאלה הגדולה היא מה יקרה ביום שאחרי הבחירות. אם לבנימין נתניהו יהיו 61 מנדטים עם החרדים, הם ילכו איתו, והוא כנראה ייתן להם כל מה שיבקשו, כולל חוק פטור מגיוס. אך אם לא, התמונה משתנה. ביהדות התורה כבר נשמעים קולות אחרים. "סיימנו את הסיפור הזה", אומרים גורמים באגודת ישראל, "נתניהו לא הביא את חוק הפטור מגיוס לפני המהפכה המשפטית כי זה היה לו חשוב פחות". הם מוכנים כיום לשיתוף פעולה עם כל מי שיביא להם את חוק הפטור מגיוס, כולל גדי איזנקוט, שמקיים פגישות עם ח"כים חרדים ומציג תוכניות משלו.

ישנו ציבור עצום בתוך החברה החרדית שמרגיש כיום שאין לו קול בכנסת. החרדים העובדים, המשתלבים, אלו שרואים את המציאות הישראלית ורוצים להיות חלק ממנה מבלי לאבד את זהותם, מחפשים בית פוליטי חדש. בחירות 2026 עשויות להיות הרגע שבו הקול הזה יהפוך סוף-סוף למנדטים.