הוא ניהל את המערכה החשאית מול טהראן, נלחם לצד יוני נתניהו באנטבה וגילה שראש הממשלה ביקש להאזין לו בסתר. כעת, כשארה"ב ואיראן חתמו על הסכם חדש, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו מדבר על הכישלון האסטרטגי, על "שכרון הכוח" של הדרג המדיני ועל הסכנה האמיתית שמרחפת מעל המפעל הציוני. "אנחנו המדינה היחידה בעולם ללא גבול, וזה מוביל לאסון"
אחד ביום
פורסם: | עודכן:
במשך שנים היה תמיר פרדו האיש שרואה הכול ולא נראה. הוא ליווה את המערכה החשאית מול איראן עוד משנות ה-90, צמח בתוך המוסד עד לכס ראש הארגון והוביל מבצעים שגם היום, עשור לאחר פרישתו, חלקם יוצאים אל הפועל במערכה הנוכחית. הוא לא מרבה להתראיין, אך כעת, על רקע מזכר ההבנות שנחתם בין איראן לארה"ב, הוא מחליט לשבור שתיקה בשיחה מקיפה עם גדעון אוקו בפודקאסט "אחד ביום".
פרדו לא אופטימי. למרות שנים של מאמצים כבירים, הוא סבור שישראל נמצאת בנקודת שפל אסטרטגית. "יצאנו מהמערכה הזו רע מאוד כיוון שלא השגנו כלום", הוא קובע נחרצות. לדבריו, המהלכים הצבאיים שבוצעו בפברואר האחרון היו מוטעים מיסודם. "התחושה שלי שעשינו מהלך כל כך לא נכון, שהתוצאה שלו יכולה להיות מרוץ חימוש גרעיני אגרסיבי במזרח התיכון. אני לא אתפלא אם איראן תנסה לרוץ הכי מהר שאפשר להשיג נשק גרעיני".
לשיטתו של פרדו, הפעולה הישראלית האחרונה דחקה את טהראן לפינה מסוכנת. "האיראנים הבינו מה מרגישה מדינה שהשמיים שלה נמצאים בשליטה של מישהו אחר, שהם 'אופסו' ברמה הצבאית-טקטית. השאלה שהם שואלים את עצמם עכשיו היא מפחידה: 'אם היה לנו נשק גרעיני, האם מישהו היה מעז לעשות לנו את מה שהישראלים והאמריקנים עשו?'. התשובה היא שלא היו מעזים, וזה מה שעלול לייצר איום הרבה יותר גדול".
"כל דיבור על המבצעים האלה הוא שגיאה ותקלה חמורה. זה מביא את הצד השני להשלים את הפאזל ולחסום מבצעים עתידיים. השימוש בחשיפת יכולות כדי 'להלהיב את הקהל' בזמן אמת, כפי שקרה בשנים האחרונות, הוא בעיניי אסון"
"שבירת כללי המלחמה"
פרדו מצביע על שינוי מדאיג בדוקטרינת הלחימה הישראלית. בעוד שבמלחמות העבר, כמו ששת הימים או יום כיפור, ישראל התמקדה בצבא האויב ולא בניסיון לחסל את הדרג המדיני (כמו גמאל עבד אל נאצר או אנואר סאדאת), המבצע ב-26 בפברואר סימן שינוי כיוון. "אם הולכים אחורה זה משהו שכמעט ולא קרה. הוא קרה באירוע דרמטי, מלחמת העולם השנייה. פוליטיקאים ישראלים נותנים לזה הצדקה בכך שהמנהיג האיראני הוא המפקד העליון, אבל גם בישראל המנהיג הוא המפקד העליון. כשמחליטים ללכת לצעד כל כך דרמטי, צריך לחשוב מה יקרה אם לא תצליח. אם אתה נכשל, אתה נכנס לאירוע חמור בסדרי גודל מהמקום שבו היית קודם".
פרסומת
העיסוק האובססיבי באיראן החל במוסד כבר בתקופת יצחק רבין ושבתי שביט. "כבר אז היה ברור שהסיפור של הגרעין הולך להיות אתגר אמיתי", משחזר פרדו, ששימש אז בתפקיד שטח מקביל לאלוף-משנה. "התחלנו בעיקר באיסוף מודיעין. החל מבצעי מודיעין מסווגים רבים ושונים, גם אז החל שיתוף פעולה עם האמריקנים בנושא".
בתקופתם של אריאל שרון ומאיר דגן, המערכה עלתה מדרגה. "דגן נכנס והדברים הבשילו למבצעים ברמות סיכון מטורפות", הוא אומר, אך מסרב להרחיב על פרטים מבצעיים. "כל דיבור על המבצעים האלה הוא שגיאה ותקלה חמורה. זה מביא את הצד השני להשלים את הפאזל ולחסום מבצעים עתידיים. השימוש בחשיפת יכולות כדי 'להלהיב את הקהל' בזמן אמת, כפי שקרה בשנים האחרונות, הוא בעיניי אסון".
פרדו חושף כי אריאל שרון היה נחרץ בנוגע לשיתוף הפעולה עם וושינגטון. "שמעתי את שרון באוזניי אומר: הפעלת כוח צבאית מעל איראן - רק עם ארה"ב. כשהעלו רעיונות לפעילות של 'עליית קומה', שרון היה מנפנף אותנו בתנועת יד אופיינית. הוא הבין שישראל לבד אסור לה לגעת, כי התוצאה יכולה להיות הרבה יותר גרועה".
הפגישה המתוחה בבלפור
מינויו של פרדו לראש המוסד ב-2010 היה רצוף דרמות. לאחר שפרש מהארגון בגלל הארכת כהונתו של דגן, הוא נקרא חזרה לדגל על ידי בנימין נתניהו. הפגישה הראשונה ביניהם הייתה מתוחה. "זו הייתה שיחה לא סימפטית שמתחילה ב'מה אתה אומר על איראן'. בשלב מסוים עלתה הסוגיה 'האם אני יכול להאמין בך'. לא הבנתי את השאלה".
פרסומת
פרדו השיב לנתניהו באופן אישי וכואב: "אמרתי לו: 'אח שלך נהרג מטר אחד ממני. עבדנו ביחד, ואני חושב שהוא נתן בי אמון מלא. בוא נחסוך את הדיון הזה'. מאותו רגע נושא האמון ירד מהפרק". פרדו, שנלחם לצד יוני נתניהו במבצע אנטבה, והיה האיש שבישר למשפחת נתניהו על נפילתו, גילה כי התפקיד הובטח כבר לאדם אחר ותיכנן נסיעה לחו"ל. "כמה ימים אחר כך קיבלתי טלפון שראש הממשלה רוצה להיפגש איתי, לא הבנתי למה, 'הוא לא צריך להתנצל האירוע נגמר', עניתי. אבל התעקשו שאגיע להיפגש - כשראש הממשלה מזמין אני לא אסרב".
"נכנסתי לחדר, ראש הממשלה קם אליי לחץ את ידי ואמר 'אתה ראש המוסד הבא'. הוא ידע מה אענה ולכן לא הציע הוא הודיע, אך ביקש שלא אגלה בשעתיים הקרובות - היה צריך להסביר למאיר דגן שראש המוסד הבא זה לא מי שבחרו ושהרימו כוסית לכבודו יומיים קודם לכן, אלא אני. נתניהו היה צריך לעשות סדר בבלגן שנוצר".
אולם האמון הזה נסדק במהירות. פרדו חושף את מה שכונה על ידו "האירוע הפסיכי" - הבקשה של נתניהו מראש השב"כ דאז, יורם כהן, לצוטט לטלפונים של ראש המוסד ושל הרמטכ"ל בני גנץ. "גיליתי את זה ימים ספורים אחרי שהבקשה הוגשה", הוא מספר. "מי שהיה אמור להגיד לי, אמר. זה היה אירוע עצוב וחסר היגיון לחלוטין. התפקיד שלך כראש מוסד הוא לשרת את הממלכה, לא אף אחד אחר. אמרתי את עמדתי הברורה בכל נושא, והמוסד ביצע את המדיניות של הממשלה נקודה לנקודה".
פרסומת
"אתם פקידים, אנחנו הנבחרים"
במהלך שנותיו בראשות הארגון, פרדו חש בשינוי עמוק באקלים הפוליטי בישראל. אם עד 2013 הדיון בחדרי הדיונים היה "בגובה העיניים" בין הדרג המקצועי למדיני, הרי שלאחר מכן חלה תפנית. "התחילה לנשב רוח של 'אתם הפקידים, אנחנו הנבחרים'. זה בא לידי ביטוי בוטה בצוק איתן. הרגשה שמסתכלים עליך מלמעלה". למרות שראש הממשלה לא היה זה שהוביל את זה, מציין פרדו כי ב-2015 נתניהו אימץ את הגישה הזו בצורה מובהקת. "היום זה כבר פורמלי - ליועמ"שית, ראש המוסד, אומרים לרמטכ"ל 'אתה פקיד, לך תעשה מה שאומרים לך'. זה נכנס לתוך ה-DNA הפוליטי שלנו".
כשנשאל על המינויים האחרונים בראשות המוסד והשב"כ, פרדו נזהר בלשונו אך מעביר מסר ברור נגד הנחתת אנשים מחוץ לארגון. הוא משווה זאת להצרחה דמיונית בין מפקד אוגדה למפקד בסיס חיל האוויר שבוע לפני מלחמה. "האם היית עושה את זה? זה לא היה עולה בדעתך. עם זאת, ברגע שהם מונו, כולנו צריכים לאחל להם בהצלחה. ההצלחה שלהם היא ההצלחה של מדינת ישראל".
הצפר המסתורי מהמוסד
בתוך עולם הצללים, פרדו מצא דרכים יצירתיות לשרוד. הוא נזכר בזהות בדויה שאימץ בשנות ה-2000 במדינה מרוחקת ומאתגרת. "הדרך היחידה לשרוד הייתה להמציא סיפור כיסוי. מצאתי חנות ספרים מאובקת עם ספר על ציפורי האזור, והחלטתי להפוך למומחה לציפורים". בשיחה הוא אף מפגין ידע מרשים ומסביר את ההבדל בין עייט (טורף חי) לנשר (אוכל פגרים). "הספר ההוא עשה את העבודה", הוא צוחק.
פרסומת
אך החיוך נעלם כשהשיחה עוברת למציאות הפנימית בישראל. פרדו, שבשנה האחרונה השתתף בסיור בשטחים שתועד לחדשות 13 ונחשף לאלימות של פורעים יהודים כלפי פלסטינים, לא חסך במילים קשות באותו ראיון ואמר אז: "אמי היא ניצולת שואה. מה שראיתי שם הזכיר לי אירועים מהמאה הקודמת כלפי יהודים. הרגשתי בושה להיות יהודי שם".
עכשיו הוא מסביר את דבריו קצת אחרת, "אמרתי להם כבר אז בראיון שהחשש שלי הוא לא מאיראן, לא מחיזבאללה ולא מחמאס", הוא משחזר. "האיום האמיתי הוא הקרע הפנימי שנוצר בתוך עם ישראל. הזהרתי שאני חושש מאוד שנגיע למקום רע. האם מדינת ישראל יכולה להגיע למלחמת אזרחים היום? התשובה היא כן. משהו שלא העליתי על דעתי מעולם".
כשאתה אומר מלחמת אזרחים, אתה מתכוון לאנשים שנלחמים אחד בשני ברחובות?
"אני חושב שאם ממשלת ישראל הלגיטימית תחליט לפנות את המאחזים ואת החוות מיהודה ושומרון, אני לא בטוח איך זה יסתיים. בפינוי ימית, זה היה ברור איך זה יסתיים. כשהיה פינוי של גוש קטיף, לדעתי זה היה ברור איך זה יסתיים. מחאה, מחאה לגיטימית לחלוטין, בסדר? גם שהיא קצת עקשנית וגם שהיא קצת אלימה, יכול להיות. פה אין לי שום ביטחון שזה לא יגיע להפעלת כוח אמיתית".
פרסומת
מה, נשק חם?
"הפעלת כוח אמיתית. אפשר לעשות את זה בכמה צורות. כי המדינה השתנתה. לא לטובה. והאחריות לשינוי היא תמיד על הנהגה, לא על אף אחד אחר".
"האיום האמיתי הוא הקרע הפנימי שנוצר בתוך עם ישראל. הזהרתי שאני חושש מאוד שנגיע למקום רע. האם מדינת ישראל יכולה להגיע למלחמת אזרחים היום? התשובה היא כן. משהו שלא העליתי על דעתי מעולם".
"7 באוקטובר היה המבוא ליו"ש"
לדבריו של פרדו, האיום הגדול ביותר על ישראל אינו הגרעין האיראני, הוא היעדר הגבולות. "מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם ללא גבול לטריטוריה שלה. ביום שאין גבול לטריטוריה, אין גבול לכל דבר אחר. אנחנו הולכים ומתדרדרים, והממשלה הזו מובילה אותנו לאסון ש-7 באוקטובר היה רק המבוא. מה שמצפה לנו ביהודה ושומרון הוא הרבה יותר גרוע".
"7 באוקטובר היה מול עוטף עזה, זה חגורה דקה של יישובים", הוא מסביר. "עוטף יהודה ושומרון זה מעפולה, דרך כל מרכז הארץ, מנתניה וחדרה ותל אביב וכפר סבא, זו החגורה של יהודה ושומרון. אירוע מהסוג הזה, הוא ייראה אחרת. הוא ייראה שונה לחלוטין. זו אוכלוסייה שונה, זה עורף שונה, זה קו מגע שונה, זה משהו אחר לחלוטין. וזה הולך לשם. המחשבה שאפשר להמשיך בשיטת 'כיסוח הדשא' היא טעות. כיסוח דשא לא מונע צמיחת דשא. ישראל צריכה להגדיר את גבולותיה במשאל עם. מי שחי בתוך הטריטוריה - מקבל זכויות מלאות. מי שמחוץ לגבול - צה"ל יחזיק את המפתח עד שיקום בצד השני מישהו שמוכן לחיות בשלום".
פרדו חותם את דבריו בקריאה להנהגה לאמץ את "חזון 2048" ולהכיר את המזרח התיכון באמת. "אמר לי פעם מנהיג מוסלמי חזק: 'תחליטו אם אתם רוצים לחיות במזרח התיכון, כי נראה לי שלא. כמה מכם יודעים ערבית? שפה זו תרבות'. המזרח התיכון רוצה בשיתוף פעולה איתנו, אבל אנחנו מתעקשים לא לפתור את הבעיה מספר אחת שלנו. הגיע הזמן שנתחיל לקבוע גבולות, ומשם נצמח הלאה".
מצאתם טעות לשון?