"אחד ביום": הפסילה של אבו שחאדה
יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה, הפך בשבוע שעבר לפוליטיקאי הראשון שהתבקש על ידי בית המשפט העליון לפסול את עצמו מלהתמודד בבחירות - כדי להימנע מפסק דין • זאת לאחר שוועדת הבחירות הצביעה בפה אחד בעד פסילתו • אז הפעם נדבר עם פרשננו מוחמד מג'אדלה ועם פרופ' אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן, ונשאל: מה פוסל אדם מלרוץ לכנסת? ואיך החלטות בג"ץ ישפיעו על הבחירות?
לקראת הבחירות הקרובות, ועדת הבחירות החליטה באופן חריג לפסול את כלל המפלגות הערביות מלהתמודד בבחירות - בל"ד, רע"ם, חד"ש ותע"ל. גם יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון נועם סולברג הצביע בעד פסילתם, זאת למרות שבאופן מסורתי היו"ר נמנע מלהצביע על החלטות דומות. להאזנה לפרק של אחד ביום:
עם זאת, ההחלטה של ועדת הבחירות מחייבת אישור של בית המשפט העליון, שנמנע לאשר את הפסילה של המפלגות. אך דווקא בעניינו של יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה, השופטים החליטו להיענות לבקשת הוועדה - אך לא באופן ישיר. לאחר הדיון בבקשה לפסילתו, נשיא בית המשפט העליון הודיע כי בעקבות רוב לפסילתו בקרב השופטים הוא מתבקש להודיע אם הוא מוותר על זכותו להיבחר לכנסת ומבטל את השתתפותו בבחירות הקרובות.
סעיף 7א' המאפשר לפסול מועמדים ומפלגות מלהתמודד בבחירות מטעמים אידיאולוגיים, נחקק רק ב-1985. התיקון לחוק נולד מתוך הרצון לפסול את מאיר כהנא, שאכן נפסל בהתמודדות השנייה שלו לכנסת בשנת 1988. אך מאז, כמעט בכל מערכת בחירות יש ניסיון של ועדת הבחירות לפסול מועמדים ורשימות משמאל ומימין מלהתמודד. אז הפעם נשאל: האם ההחלטה לפסול מועמדים היא משפטית או פוליטית? איזה דעות אמורות לפסול אדם מלהיבחר לכנסת? האם יש עוד מדינות שמאפשרות לפסול מועמדים לפרלמנט? ואיך כל התהליך הזה בכלל ישפיע בסוף על הבחירות עצמם, שיתקיימו תוך פחות משלושה שבועות?