>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן 

נורמה מקורווי הייתה אישה צעירה, רווקה שנכנסה להריון לא רצוי וביקשה להפסיק אותו. השנה הייתה 1970, ובמדינת טקסס קבע החוק שהפלה שאין בה סכנת חיים לאם היא עבירה פלילית. נורמה, אישה שהגיעה מרקע קשה ונקלעה למשבר, עתרה בשם הבדוי "ג'יין רו", אלמונית פלונית, לבית המשפט העליון נגד פרקליט המחוז דאז - הנרי וייד, וניצחה אחרי קרב משפטי ארוך. 

בית המשפט העליון קבע שבשליש הראשון המדינות בארה"ב לא יכולות בכלל להתערב כלל בבחירת האישה, מתוקף הזכות לפרטיות שמעוגנת בחוקה האמריקנית. אלא שבימים האחרונים, כיובל שנים אחרי הפסיקה ההיא, בית המשפט העליון בארה"ב הפך את ההחלטה - וקבע - שהפלות מעתה ואילך הן אסורות, שהן לא מעוגנות בחוקה, והותיר את אמריקה בתדהמה ובסימני שאלה, האם נאורות היא לא רק עניין של זמן ותקופה.

אז הפעם ב"אחד ביום": יונה לייבזון וד"ר יעל שטרנהל, מומחית להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב, עם הסערה העולמית בעקבות הפסיקה שהפקיעה מהאישה את הזכות על גופה, ובעיקר על השאלה מה זה אומר על אמריקה, שההחלטה יצאה תחת ידי מי שאמור להיות האורים והתומים המוסרי שלה - בית המשפט העליון. האזינו


להאזנה נוספת: "המאבק על הפלות בארה"ב", פרק ששודר ב-8.5 בעקבות הדלפת הטיוטה של בית המשפט העליון לקראת פסק הדין, ובו מובאת ההיסטוריה של הוויכוח הארוך על סוגיית ההפלות ופסיקת רו נגד ווייד.