"אחד ביום": איפה עובר הקו האדום?
הם התגייסו ב-7 באוקטובר בידיעה שזו המלחמה הכי צודקת שיש, אבל אחרי חודשים ארוכים של לחימה בעזה – משהו נסדק • ועכשיו, מילואימניקים רבים שואלים את עצמם שאלה אחת גדולה: האם יכול להיות שבתוך המלחמה המוצדקת שלנו, אנחנו חוצים קו אדום שאין ממנו דרך חזרה? • הפעם אנחנו עם שלושה מילואימניקים שמספרים על הדילמות המוסריות, על משבר האמון ועל מה שעד כה נאמר בשקט – אם בכלל
לפני כמעט שנתיים התייצבו אבישי, עומרי (שם בדוי) ואלון למלחמה צודקת, ומאז חזרו לעזה שוב ושוב. אחרי חודשים של לחימה ברצועה, אבישי חושש שהלחימה משרתת אינטרס של התיישבות בעזה על פני החזרת חטופים. עומרי, סטודנט לרפואה, מתמודד עם עדויות על קריסת מערכת הבריאות והרעבה ברצועה. אלון מתאר אירוע שבו הפר חייל מהפלוגה שלו פקודה באופן שכמעט גרם למוות של אזרחים – רגע ששבר את את האמון שלו במעגל הקרוב אליו ביותר.
הפעם, עדי חצרוני, בעצמה רב-סרן במילואים, מביאה את סיפורם של שלושה לוחמים, שמדברים על מה שלרוב נשאר בשיחות שקטות בין חברים לנשק: הפקפוק במטרות המלחמה, החשש מפגיעה בחפים מפשע והשאלה הגדולה: האם המלחמה הצודקת ביותר בתולדות ישראל חוצה קו אדום מוסרי?