ממשלה עם החרדים? התשובה מסתתרת ברמיזה של ליברמן

ביום שני התרחש אירוע חריג במחוזותינו: כתבים שלא התראו שנים התקבצו במטה ישראל ביתנו במודיעין. עשרות הכיסאות לא הספיקו, וחלק נאלצו להצטופף מאחור בניסיון לשמוע מה מתכנן יו"ר ישראל ביתנו. עשרות שאלות נזרקו לחלל האוויר, אבל יצאנו עם יותר סימני שאלה מסימני קריאה.

"שמענו אותך מדבר בלהט על נתניהו ועל הערבים", שאלתי את אביגדור ליברמן בסוף דבריו, "אבל לא אמרת מילה על החרדים. מה השתנה?". ליברמן התחמק: "אני סוף סוף נהנה מהמפלגות החרדיות. דרעי לא עונה לביבי, יהדות התורה אמרו 'אנחנו לא בגוש'... לפעמים גם בפוליטיקה נהנים. אנחנו נעקוב".

שרי רוט, עיתונאית חרדית, התעקשה: "תשמע, יש לי הרגלים. אני רגילה להיכנס לישיבות סיעה ולשמוע כמה החרדים פרזיטים". ליברמן, מפויס מתמיד, ענה: "אני? לא אמרתי פרזיטים..." והעביר נושא.

אין ספק. ליברמן שינה את הטון לגבי החרדים אבל מה זה אומר - האם ממשלה עם חרדים בכלל אפשרית? או כמו שנאמר על משא ומתן אחר: האם המינימום שדורשות המפלגות החרדיות פוגש את המקסימום שמוכנים לתת ראשי גוש השינוי?

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

נפרק לגורמים. הבטחת הליבה של גוש השינוי היא להחליף את נתניהו. היא קודמת לכל התחייבות אחרת, ובפער. מי שיפר אותה, חושש שיסיים כמו בני גנץ, רק מהר יותר. נתניהו של היום אגרסיבי יותר, מנוסה עוד יותר ובעיקר - חותר לתקן לבחירות שישיבו לגוש שלו את הבכורה.

אחריה מגיעה ההבטחה לפעול למען שוויון בנטל - "ברית המשרתים" - לעשות תיקונים שדרושים כבר שנים. מאחר שליברמן הטיל וטו על המפלגות הערביות, למעשה לא נותרה לגוש הזה ברירה אלא לבחון את שיתוף הפעולה עם החרדים ברצינות.

יצחק גולדקנופף דורש חוק בלי יעדים ובלי סנקציות. במפלגתו מרגישים שעצם שבירת הבלוק היא הוויתור שלהם, ובתמורה מגיע להם פיצוי בדמות חוק פטור מגיוס. אחרים מוכנים לפשרות משמעותיות יותר, ועיקרן - פטור גורף רק לחרדים שבאמת לומדים תורה. הרי ממילא אין ממשלה אחרת באופק.

הנשיא שאל את נציגי יהדות התורה מפורשות - האם תסכימו לפתרונות יצירתיים, והתשובה הייתה ברורה: כן, כל עוד יוסדר מעמד "תורתו אומנותו" - זאת אומרת שמי שירצה ללמוד תורה יוכל לעשות זאת, בדיוק מה שהבטיח להם השבוע נתניהו. אחת ההצעות שעלו ביהדות התורה היא להפשיר את הצעת החוק משנת 2018, שבה היו יעדים, אבל הם נקבעו בידי הממשלה. חוק רך יותר מזה שהציע בועז ביסמוט אבל מנקודת מבטם - לא פטור מוחלט.

הבעיה היא שחברי גוש השינוי לא יוכל לקפל לגמרי את דגל הגיוס. החרדים יצטרכו גם לבוא לקראתם. מה גם שהגיוס אינו הנושא היחיד שעל הפרק. מה עם חוק יסוד: לימוד תורה? סמכויות בתי הדין הרבניים? הפרדה מגדרית באקדמיה? את כל אלה תכננו בגוש השינוי לבטל.

ויש קשיים נוספים - החרדים הודיעו שלא ייכנסו לשום ממשלה לפני שסוגיית הגיוס תוסדר, וכבר ברור שזה לא יקרה מיד. ועוד דבר שחשוב להביא בחשבון - החרדים כבר מזמן אינם מקשה אחת: 7 ח"כים משלוש סיעות שונות - אגודת ישראל, דגל התורה ותורת חומת ישראל. האחרונים - מאיר פרוש ואליקים שטארק - נוטים בבירור לנתניהו. בקושי ניתן היה לשכנע אותם השבוע שלא להמליץ עליו בפני הנשיא.

גם ש"ס לא בשלה להיפרד מנתניהו, וקשורה אליו בעבותות. הקהל שלה ימני וביביסטי ובכל פעם שמזכירים לאריה דרעי את אוסלו הוא נכנס למגננה. נתניהו צריך דרעי חזק, אומרת הסיסמה, אבל הפעם יסתפק בדרעי חלש, כל עוד הוא איתו. עלה רעיון גם להקים תחילה ממשלה עם יהדות התורה ואחר כך להתרחב לש"ס או מפלגה אחרת - אלא שאז צריך להישען על רע"ם, לפחות בהקמה, וכרגע ליברמן לא שם.

בקיצור, מבחינה מעשית אין כמעט דרך להביא את הצדדים יחד. אבל, ויש כאן אבל גדול, לשני הצדדים אין אלטרנטיבה - אם החרדים יטרקו את הדלת בפני גדי איזנקוט, כל מה שיישאר לו הוא להקים ממשלת אחדות עם נתניהו (וכנראה עם נפתלי בנט), בלי החרדים או לפחות בלי השפעה ממשית שלהם. למה שאיזנקוט יסכים לשבת עם החרדים בממשלת אחדות אחרי שמנעו ממנו להקים אחת? זה יהיה ההישג היחיד שיביא לציבור שלו.
ומצד שלישי, מה האלטרנטיבה של גוש השינוי? בחירות, שאחריהן נתניהו ממילא יקים ממשלה עם החרדים וייתן להם דף חלק?

על פניו התשובה הסתתרה בתשובה אחרת של ליברמן. כשנשאל מה יקרה, המליץ לכתבים להתאזר בסבלנות והתחיל לחשב בקול: "יש 28, ועוד 14, ועוד 28..." רמז לכך שאולי העניין יוכרע רק בשלב השלישי, השלב שבו המנדט עובר לכנסת וצריך לגבש 61 ממליצים.

אלא שמאז כבר הייתה ההתנגשות החזיתית בין ראש השב"כ ליועמ"שית, שטלטלה את ראשי גוש השינוי. הם הרגישו שעוד קו אדום חמור נחצה. גם אם יש חשדות והם צריכים להתברר עד תום, נתניהו רכב עליהם כדי להטיל דופי בתוצאות ולייצר כאוס במדינה.

האם זה יוביל את גוש השינוי לחשיבה מחודשת? האם ליברמן יסכים לממשלה בשלבים? להשביע את ממשלת ה-48 (איזנקוט, בנט, ליברמן ויאיר גולן) מול 46 חברי גוש נתניהו, כשהחרדים נותנים בשלב ראשון רשת ביטחון מבחוץ? ממשלה בלי ערבים וגם בלי חרדים, שאולי תוביל בהמשך שיתופי פעולה נוספים?

מבחינת חלק מראשי גוש השינוי, ממשלה שכזו תהיה ממשלת חירום שמטרתה קודם כול להוציא את נתניהו מבלפור. מה יעשה ליברמן? מה יעשה בנט? ימים יגידו.