"הרסת אותנו יא חזיר": כך ניסו לחסל ראש עיר בישראל

8 במרץ 2026, חודש רמדאן בעיר עראבה שבגליל התחתון. הרחובות שוקקים חיים בשעות הערב לאחר סיום הצום וארוחות האפטאר המסורתיות. במאפיית "תאקסים" הפופולרית, הסמוכה לכביש 805, יושב ראש העירייה, ד"ר אחמד נסאר, לארוחה עם חבריו, בהם ד"ר אנואר יאסין, ראש הוועד העממי ורופא מקומי. המקום הומה עובדים ולקוחות. נסאר, שהוגדר כנבחר ציבור מאוים בדרגה 6 בעקבות איומים מתמשכים סביב מכרזים עירוניים, יושב באותה שעה ללא מעטפת האבטחה המלווה אותו בדרך כלל.

סמוך לשעה 22:00 נכנס מהדלת האחורית אדם רעול פנים, לבוש מעיל שחור וכפפות, חמוש באקדח חצי-אוטומטי מסוג FN בקוטר 9 מ"מ. בתוך שניות פורצת פאניקה. המתנקש צועק לנוכחים לפנות את הדרך, מתקרב לטווח אפסי מראש העירייה ופותח לעברו באש. גם כשנסאר נופל ארצה ומנסה לגונן על גופו, היורה ממשיך לירות. לאחר מכן הוא נמלט ברגל לסמטאות הסמוכות, תוך ירי נוסף באוויר.

ראש העירייה נפגע מחמישה קליעים בפלג גופו התחתון ונפצע קשה. חברו, ד"ר יאסין, נורה ברגלו ונפצע בינוני.

שיחות החירום למוקד 100 של המשטרה ולמוקד 101 של מד"א, המתפרסמות כאן לראשונה, ממחישות את הדרמה ואת חוסר הוודאות בדקות שלאחר הירי:

המדווח: "יש ירי במאפיית תאקסים, שמעתי ירי וראיתי אנשים בורחים מהמאפייה"
המוקדנית: "ראית מי עשה את זה? ראית רכב מסוים?"
המדווח: "לא, ברחתי מהמקום, אבל שמעתי ירי וראיתי אנשים בורחים מהמאפייה".

במקביל התקבלה במוקד מד"א שיחה בהולה מהמשטרה.

נציגת מד"א: "דיווחתם לנו על ירי שירו על ראש העיר, יש פרטים? בהכרה, לא בהכרה, איפה ירו בו?"
נציגת המשטרה: "אין לי פרטים על זה, רק יודעים שירו על ראש העיר וזהו, ירו בראש העיר ועוד מישהו אחד".

זמן קצר לאחר מכן הזעיק קצין הביטחון של המרכז הרפואי צפון (פוריה) תגבורת משטרתית לחדר הטראומה:

"בדרך אלינו שני פצועים מעראבה, אחד מהם על פי הדיווחים ראש המועצה. יש לנו צפי להרבה מלווים פה, עשרות אנשים מתקהלים, אם אפשר לשלוח ניידת לתגבור".

בתא המעצר, מול המדובב, נחשף המניע לניסיון הרצח

חקירת הירי הוטלה על היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז צפון, בפיקודו של תת-ניצב אייל הררי. במשטרה ובפרקליטות הבינו כי ניסיון החיסול לא היה אירוע מקרי, אלא מהלך נקמה מתוכנן על רקע סכסוך כספי ומכרזי סביב פינוי האשפה בעיריית עראבה.

• ראש עיריית עראבה מדבר לראשונה - "השברים לא ישברו אותי"

לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז הצפון ושהוביל לפתיחת המשפט היום (חמישי), קרוב משפחתו של ראש העירייה הועסק בעבר במערך השמירה על משאיות האשפה וקיבל שכר מהעירייה. לאחר שהעירייה בראשות נסאר ביטלה את ההתקשרות, סירבה להעביר תשלומים פיקטיביים והתעקשה על מכרז פתוח ותחרותי, התעורר זעם בקרב המעורבים.

את עומק השבר, תחושת העלבון והמניע לניסיון החיסול חשפו החוקרים באמצעות מדובב משטרתי שהוכנס לתאו של כמאל ואכד (25), תושב עראבה שנחשד בביצוע הירי.

בשיחות ביניהם תיאר ואכד תחושת בגידה פוליטית ואישית. לדבריו, משפחתו היא שסייעה לנסאר להתקדם מתפקיד חבר מועצה עד לראשות העירייה:

"אנחנו עזרנו לו להיות חבר מועצה, ואחרי זה שמנו אותו ראש מועצה! ראית מה זה? מאצלנו, מהמשפחה, מה עשית לנו יא גבר? מה עשית לנו? הרסת אותנו יא חזיר! היו ימים שהייתי מתעורר בבוקר בבכי, יום ולילה!"

ואכד המשיך ותיאר את הפגיעה הכלכלית שחוותה משפחתו בעקבות החלטות ראש העירייה:

"הוא לקח מאיתנו מכרזים, לקח מאיתנו שמירה, לקח את הכול. היו לנו ארבע משאיות ומחפר במזבלה, והכול הלך! השאיר אותנו בלי כלום".

תחושת ההשפלה, כך סיפר למדובב, הובילה לכינוס משפחתי שבו התקבלה ההחלטה לחסל את ראש העירייה:

"הושבתי את הקרובים בחדר למטה. אמרתי להם: בואו, זה מה שהולך לקרות. אם זה לא קורה – אנחנו הלך עלינו! נתפוס את עצמנו וגמרנו, או שנלבש חצאיות ונשב ברחוב שכל אחד יבוא, יזיין אותנו וימשיך ללכת! אלה המילים שאמרתי להם: או שנחזיק את עצמנו, או שנלבש חצאית ונשב ברחוב! הסברתי גם לאחד הקרובים שיצא מהכלא מה הולך לקרות, השתכנע ואמר 'זה מה שהולך לקרות'".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

ההתוודות המצמררת: "כל הלב שהיה בתוכי הוצאתי"

ואכד לא הסתפק בתיאור המניע. בפני המדובב הוא שחזר את ההכנות ואת רגעי הירי בתוך המאפייה:

"שלחו לי הודעה 'הגבר שם', הלכתי, ארגנתי את עצמי, שמתי אותן (את המחסניות) סביב הסוסים, שלוש מחסניות – אחת כפולה ושתיים קטנות. הלכתי ברגל בין הבתים, קפצתי... נכנסתי דרך הדלת שאף בן אדם לא נכנס בה, בעל המאפייה היה מולי, אמרתי לו 'תחזור', דחפתי אותו בבטן".

בהמשך תיאר את הזעם שאחז בו כשראה את ראש העירייה:

"כל הלב שהיה בתוכי הוצאתי, כל מה שהיה לי בפנים הוצאתי! אני אומר לך אם לא היה קופץ לצד השני והייתי ממשיך ואללא והמוסחף (נשבע בקוראן), יש וידאו שהאנשים מספרים ש'הבחור הזה לא בהכרתו', באמת לא הייתי בהכרה, תראה, אני הראש שלי נאטם כשראיתי אותו"

ואכד סיפר גם על רגעי הבריחה, החלפת המחסנית והעלמת הנשק:

"כשבאתי לצאת הדלת נסגרה, הוא (ד"ר יאסין) חטף איזה כדור-שניים. כשיצאתי מהמאפייה נגמרה לי המחסנית, שמעתי מישהו רץ אחריי וצועק, ישר החלפתי מחסנית, הרמתי עליו ודפקתי ירי באוויר. הגעתי לשדות, חיכו לי שם עם הטנדר, ואת הנשק העלמתי. הקרוב שלי הוא האדריכל, המוח שמאחורי הכול, הוא שכנע אותי".

גם בגרסה המפורטת שמסר מול המדובב טען שאחרים, קרובי משפחתו, רצו שהוא יבצע את החיסול - והוא נשלח למקום בתור "ביצועיסט".

"אני אוהב את ראש העיר": ההכחשות בחדר החקירות

מול התיאורים האלימים והמפורטים שהשמיע למדובב, בחקירותיו הרשמיות הציג ואכד גרסה הפוכה לחלוטין. הוא הכחיש כל מעורבות בירי וטען כי אין לו סכסוך עם ראש העירייה, אלא דווקא קשר משפחתי וחיבה כלפיו.

חוקר: "ראש העיר הבטיח לך עבודה?"

ואכד: "לא, בחיים שלו לא".

חוקר: "הבטיח למישהו מהחברים שלך?"

ואכד: "לא, בחיים לא. אני גם אוהב את ראש העיר, הוא משפחה שלי!"

חוקר: "אז יורים במי שאוהבים?"

ואכד: "וואלה, אני מסכן... אין לי מה להגיד, מה אכפת לי מהדברים האלה".

חוקר: "יש לך משהו להוסיף?"

ואכד: "אני אוהב אותו, את ראש העיר. הוא משפחה שלנו, ואנחנו מחפשים מי עשה את זה. כל הכפר מחפש".

גם בחקירתו הבאה דבק בגרסה. כשהוצג לו צילום של הנוכחים במאפייה, הצביע על נסאר ואמר: "זה ראש העיר שאני מכיר אותו, וחוץ ממנו אני לא מכיר אף אחד. אנחנו גם חברים ואני אוהב אותו ומכבד אותו". כשנשאל היכן היה בערב הירי, טען כי ישן בביתו עם משפחתו וכי שמע על האירוע רק מסרטונים בטיקטוק וברשתות החברתיות. הוא אף התעקש: "לא נגעתי בנשק בחיים שלי ולא ראיתי נשק".

"עשיתי אבו עלי": כשהחוקרים השמיעו לו את ההתוודות שלו מול המדובב

אחד מרגעי השיא בחקירה הגיע כאשר חוקרי ימ"ר צפון החליטו להשמיע לוואכד את ההקלטות מתא המעצר. לפתע שמע הנאשם את קולו שלו מתאר כיצד ארגן את המחסניות, פתח באש לעבר ראש העירייה ותכנן את הנקמה.

מתיעוד החקירה שהגיע לידי מגזין N12 עולה כיצד הגיב:

"החשוד מתעצבן וזז באי-נוחות, מבקש להנמיך את הווליום של ההשמעה, ומבקש לשחרר מעט את האזיקים. ממשיך לנוע באי-נוחות, שם את כובע המעיל על הראש ומחזיק את הידיים שלו על הפנים, ולבסוף נעמד בחדר החקירה. טוען שחם לו. פתחנו לו חלון והוא מוריד את המעיל. מקלל 'שרמוטה' ומתעצבן בחדר החקירה, מבקש שנפסיק להשמיע לו".

כשהחוקרים עימתו אותו עם הסתירות בין הצהרות האהבה לראש העירייה לבין הדברים שהשמיע למדובב, ואכד טען שהיה במצב של "קריז" מסמים וכי הדברים היו התרברבות בלבד, או כלשונו, "עשיתי אבו עלי".

חוקרת: "אתה אומר 'שמתי אותו בראש עד שהלכתי וגמרתי אותו, וואלה עד שגמרתי אותו'. תסביר לי, מה זה אומר שגמרת אותו?"

ואכד: "לא גמרתי אף אחד, אני שומר על זכות השתיקה".

חוקרת: "אתה אומר 'תראה חיררתי אותו, גמרתי אותו כשהוא ישב במאפיה, מה נראה לו יא גבר, כל העיר מדברת עלינו'. מה יש לך להגיד על כך?"

ואכד: "שומר על זכות השתיקה. הייתי בקריז, לא יודע מה אני מדבר, עשיתי אבו עלי".

חוקרת: "אתה אומר 'יריתי לעבר ראש העיר וחבר שלו, הסגן שלו, קרעתי אותם'. תסביר לי מה זה?"

ואכד: "לא קרעתי אף אחד, הייתי בקריז. שמעתי מהכפר, עשיתי אבו עלי בתא, לא עשיתי כלום".

חוקרת: "אתה אומר שעזרתם לו להיות חבר מועצה ואחרי זה שמתם אותו ראש מועצה. מה יש לך להגיד?"

ואכד: "לא יודע, שומר על זכות השתיקה".

חוקרת: "אתה מספר איך באת אליו ונשבעת שאתה הולך לחתוך לו משהו מהגוף כדי ללמד אותו ואתה מוסיף שהמשכת לדפוק בו עד שהיד התנתקה, ללמד אותו".

ואכד: "שומר על זכות השתיקה, כל מה שאת שואלת אני שומר מעכשיו על זכות השתיקה, גורף".

אלא שבהמשך החקירה, לצד טענתו שהיה ב"קריז" בעת השיחה עם המדובב, השמיע ואכד אמירה אחרת:

"אני אומר שלא לקחתי שום דבר, והייתי סחי לגמרי באירוע! ואני זוכר מה אני דיברתי איתו בתא"

ואכד טען גם מול המדובב וגם מול השוטרת שהוא "רק המבצע", וסיפר כי אחרים שלחו אותו לבצע את החיסול - בעוד הוא "רק" היד שלחצה על ההדק.

הבגדים, הבוץ על הנעליים והראיות הדיגיטליות

לצד ההתוודות בפני המדובב, אספו חוקרי ימ"ר צפון שורת ראיות נסיבתיות וטכנולוגיות שקשרו, לפי ממצאי החקירה, את ואכד לזירת ניסיון הרצח. החוקרים השוו בין סרטוני האבטחה שתיעדו את היורה במאפיית "תאקסים" לבין תיעוד ממצלמת "תעשיות ואכד", שבה נראה כמאל ואכד זמן קצר לאחר מכן, כשפניו גלויות.

ההשוואה העלתה שורת מאפיינים תואמים: מעיל פוך שחור עם תפרים בצורת ריבועים ולוגו לבן בצד שמאל; שפשוף ייחודי בצד שמאל של מכנסי הג'ינס; סוליית נעל שחורה עם חלק קדמי לבן; וכתמי בוץ חומים במיקום זהה על הנעליים.

ברכב המילוט שתועד בזירה נתפסו כפפות שעליהן שרידי ירי (חומר נפץ פחמי) וממצאי DNA. מומחה המעבדה הפורנזית לראייה דיגיטלית קבע כי נמצאה התאמה חלקית במאפיינים סוגיים בין נעלי הספורט שנתפסו בביתו של ואכד לבין נעלי היורה במצלמות האבטחה.

גם מעבדת הנשק במז"פ קבעה כי 12 תרמילי ה-9 מ"מ שנאספו במאפייה נורו כולם מנשק יחיד, אקדח חצי-אוטומטי התואם לדגם FN שתיאר ואכד בפני המדובב. לכך הצטרפו איכוני הטלפון הנייד ומחקרי התקשורת שביצעו החוקרים, שהצביעו על מסלול תנועה התואם לזמני הירי במאפייה.

"נשבעתי למחוק אותו"

בבית המשפט המחוזי בחיפה נפתח היום (חמישי) המשפט. במהלך הדיון הציגה הפרקליטות לראשונה בפני הרכב השופטים סרטון המתעד את רגעי הירי, לצד תיעודים ממצלמות אבטחה המתחקים אחר מסלול הגעתו של היורה לזירה והימלטותו ממנה.

במוקד הדיון עמד הווידוי של ואכד: "אני נשבעתי למחוק אותו", "שמתי אותו בראש עד שהלכתי וגמרתי אותו" ו"גמרתי אותו כשהוא ישב במאפייה". עוד ציינו בפרקליטות כי ואכד מסר למדובב פרטים מוכמנים.
במהלך הדיון סניגורו של ואכד חלק על פרשנות התביעה לראיות וטען כי תיעוד הירי אינו מוכיח בהכרח כוונה לרצוח, בין היתר משום שהירי כוון לטענתו כלפי פלג גופו התחתון של ראש העירייה. הסנגור גם העלה טענות לגבי קבילות ההודאה והצביע על פערים לכאורה בין דברי הנאשם למדובב לבין התיעוד המצולם.

אחד הממצאים המרכזיים שהציגה הפרקליטות עם פתיחת המשפט הוא שחזור מסלול ההימלטות של היורה באמצעות רצף מצלמות אבטחה ברחבי עראבה. לפי התביעה, לאחר הירי נמלט ואכד דרך סמטאות העיר אל טנדר השייך למועמר נסאר, שהמתין לו כשאורותיו כבויים. השניים נסעו לכיוון דרום, ובהמשך תועד הטנדר מגיע לביתו של ואכד, שם נראה הנאשם יורד מהרכב כשהוא לבוש בבגדים התואמים, לטענת התביעה, את בגדי היורה. בנוסף, בטנדר נתפסה כפפה שעליה נמצאו ממצאי DNA התואמים הן לוואכד והן לנסאר: התביעה טוענת כי שילוב הראיות מחזק את ההודאה שמסר הנאשם למדובב.

הפרקליטות טענה בבית המשפט כי "חומרת המעשים מתעצמת נוכח העובדה כי מדובר בפגיעה מתוכננת בראש עירייה מכהן כדי להביא למותו, אשר בוצעה באמצעות נשק חם, על רקע החלטות שקיבל במסגרת תפקידו הציבורי ואשר לא היטיבו (עם אחד הנאשמים). מעשים אלה מהווים פגיעה חמורה לא רק בשלמות גופם ובביטחונם של ראש העירייה ויתר הנוכחים במאפייה, אלא גם בשלטון החוק ובנבחר ציבור הפועל במסגרת תפקידו".

ראש העירייה לחוקרים: "לא קיבלתי איומים, אני לא חושד באיש"

יומיים לאחר הירי, בעודו מאושפז בבית החולים, מסר ראש עיריית עראבה עדות לחוקרי ימ"ר צפון ושחזר את רגעי ההתנקשות. "קרוב לשעה 22:00, הגיע מישהו לשולחן ואמר שלום, ואז מיד הגיע מישהו נוסף", סיפר. לדבריו, היורה רעול הפנים הורה לאחד היושבים "זוז", ומיד "התחיל לירות".

"ישבתי עם הגב אליו, התגלגלתי עם הכיסא ונפצעתי מהירי ונפלתי, ומה שזכור לי שנשארתי על הרצפה". נסאר תיאר את היורה כ"רעול פנים, רזה", והבהיר כי לא הצליח לזהותו. "סיפרו לי שנפגעתי מחמישה כדורים, שני כדורים ביד שמאל ועוד שלושה ברגליים".

ראש העירייה אמר לחוקרים כי לא קיבל איומים ואינו חושד באיש, אך פירט סכסוך חריף סביב פינוי האשפה בעיר. לדבריו, הקבלן האחראי לפינוי דרש תוספת של מאות אלפי שקלים בחודש, "ואני אמרתי שאני לא יכול". בעקבות זאת רכשה העירייה משאיות כדי לפנות את האשפה בעצמה. בהמשך, כשניסו למכור את המשאיות לרשות שכנה, איים הקבלן, לפי עדותו, להפסיק את השירות.

ב-16 בפברואר הגיע הקבלן ללשכת ראש העירייה, והשניים התעמתו. "הוא אמר לי שאני מכניס את התחת שלי למקומות שאני לא צריך להיכנס אליהם", סיפר נסאר. הוויכוח הסלים לצעקות, עד שבכיר בעירייה נכנס "והפריד בינינו". כשנשאל אם הוא חושד בקבלן, השיב: "אני לא חושד ולא פוסל", והוסיף: "אני לא יודע מי עומד מאחורי הירי".

נסאר סיפר גם על מחלוקת משפטית נוספת, שבמסגרתה נקבע כי אדם אחר חייב לו "סכום כולל של 500 אלף שקל" בגין שימוש במגרש. עוד הבהיר כי הירי במאפייה לא היה אירוע האלימות הראשון בסביבתו: "בדצמבר ירו על הבתים של הקרובים שלי, יש על זה תלונה במשטרה ונפתח על זה תיק". באותו חודש, סיפר, "ירו לעבר רכבי הפסולת של העירייה, ובאותו החודש גם שרפו אותם".

ימים ספורים לאחר ניסיון ההתנקשות העניק נסאר ריאיון בלעדי ל-N12 ממחלקת הטיפול הנמרץ במרכז הרפואי צפון (פוריה). כשהוא מחובר לצינורות ולמכשירים, תחת אבטחה כבדה של שוטרים חמושים, שחזר את רגעי האימה והבהיר כי אין בכוונתו להיכנע לאלימות:

"זה קרה בשניות, בלי שום אזהרה מוקדמת, באמצע בילוי שגרתי של רמדאן עם חברים וקרובים. פתאום נכנס אדם והתחיל לרסס. אני לא מאחל לאף אחד לשהות רגע אחד בסבל ובכאב הזה. זה כאב שקשה לתאר, אבל הרוח שלי חזקה מהגוף. השברים האלה לא ישברו אותי. אני מרגיש שאני חייב לצאת מכאן כמה שיותר מוקדם, במרץ רב ובאומץ לב, כדי להמשיך לשרת את הציבור".

היום (חמישי) נפתח משפטו של ואכד הצעיר, שמצד אחד התוודה בפני המדבב - אך לאחר מכן חזר בו, על אף חומרי החקירה שחיזקו את החשד והובילו לאישום החמור. שני קרובים נוספים של ואכד נאשמים בתיק ומשפטם מתנהל במקביל. בעיר כולה מקווים שבבית המשפט תתברר האמת, ונסאר - שבוודאי עדיין מודה על מזלו שניצל - יעקוב בשקיקה עד שתיקבע מידת האשמה.

תגובות

עו"ד תומר נוה, בא כוחו של אחד הנאשמים: "מרשי דוחה מכול וכול את הטענות המייחסות לו מעורבות כלשהי בניסיון הרצח של ראש עיריית עראבה. עמדתו חד-משמעית וברורה: אין לו כל קשר לאירוע החמור, לא היה בזירת האירוע, לא היה לו חלק בתכנונו או בביצועו, ולא היה שותף למעשה במישרין או בעקיפין. מדובר באירוע חמור ביותר, שאין להקל ראש בחומרתו, ואולם חומרת האירוע כשלעצמה אינה יכולה לשמש תחליף לראיות המבססות אחריות פלילית אישית של אדם מסוים.

"חשוב להדגיש כי עצם קיומם של קשרי משפחה בין מעורבים בפרשה אינו יכול להוות בסיס להטלת אחריות פלילית. במדינת חוק, אדם אינו נושא באחריות למעשיו של בן משפחתו, ואין מקום לייחס לו מעורבות בעבירה חמורה רק בשל קרבה משפחתית או היכרות עם מי מהמעורבים. מרשי עומד על חפותו, מכחיש באופן מוחלט כל מעורבות במעשים המיוחסים לו, ובכוונתו להתמודד עם הטענות נגדו במסגרת ההליך המשפטי, שבו ייבחנו הראיות לגופן ותתברר התמונה העובדתית המלאה.

"למרבה הצער, בפרשות בעלות עניין ציבורי רב אנו עדים לא אחת לניסיון לנהל את ההליך הפלילי גם בזירה התקשורתית, עוד בטרם נשמעה עדות אחת ובטרם נבחן חומר הראיות בבית המשפט. פרסומים תקשורתיים, כותרות דרמטיות ויצירת רושם ציבורי אינם יכולים להחליף הליך משפטי הוגן, ואינם מהווים ראיה לאשמתו של אדם. כתב אישום הוא מסמך המבטא את טענות התביעה, ולא הכרעה שיפוטית. עצם הגשתו אינה הופכת אדם לאשם, וחזקת החפות עומדת למרשי במלוא עוצמתה כל עוד לא הוכחה אשמתו כדין.

"אנו מצפים כי ההליך יתנהל באופן ענייני, מקצועי ונטול השפעות חיצוניות, תוך הקפדה על זכויותיו הדיוניות והמהותיות של מרשי ועל בחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית ביחס אליו, להבדיל מהחשדות המיוחסים לאחרים. בית המשפט הוא שיקבע את הדין, על יסוד ראיות קבילות שיובאו בפניו, ולא כותרות בעיתונות, פרסומים ברשתות החברתיות או משפט שדה ציבורי. מרשי נותן את מבטחו במערכת המשפט, ועומד על זכותו להוכיח את חפותו ולהפריך את הטענות המופנות כלפיו.

עורכי הדין תמי אולמן ושאדי סרוג'י, שמייצגים את אחד הנאשמים, מסרו בתגובה: "הלקוח שלנו טוען לחפותו".