מהצפון ועד הדרום: מה חושבים נהגי המוניות, רגע לפני הקלפי

לאן המדינה נוסעת? "אני מקווה שבסופו של דבר המדינה תגיע למקום טוב", אומר נהג המונית נצ"מ בדימוס אפרים ארליך (קרמשניט) לגיא פלג, ימים בודדים לפני הבחירות. "אם לא יהיה שינוי, אנחנו הולכים לעזאזל. אני מדבר על ילדינו, נכדינו, אנחנו חייבים שיהיה פה שינוי. בינתיים המצב בטטה". קרמשניט, בן 65 נשוי עם ארבעה ילדים, הצביע בבחירות האחרונות לגנץ ומתכוון להצביע בבחירות הקרובות לאיזנקוט.

"אני מצביע לגדי איזנקוט. השורשים שלי הם ליכוד", אומר הנהג דניאל עטיה לדפנה ליאל. "אני הייתי פעיל בליכוד. אבל היום זה לא ליכוד. היום זה לגמרי לא ליכוד", הוא מבהיר. עם זאת, הוא לא עזב את הליכוד לאחרונה. "פעם קודמת הצבעתי בנט, הצבעתי גם לגנץ. הפעם גדי איזנקוט, רק ישר", אומר עטיה, בן 74 נשוי עם שלושה ילדים ו-9 נכדים, מתכוון להצביע בבחירות הקרובות לאינקוט.

"שנים קשות. אני מתוך השלוש השנים האחרונות כבר עם 550 ימי מילואים", אומר הנהג ארז צח. הוא בן 54 מירושלים, גרוש עם שני ילדים, הצביע בבחירות האחרונות לנתניהו ומתכוון להצביע גם הפעם לנתניהו.

בפעם הקודמת שהיינו במונית, אמרת לי 'רק ביבי'. ועכשיו?
"ביבי".

אחרי 7 באוקטובר ואחרי 550 ימי מילואים?
"כן, במשך שלוש השנים האלה".

לא היה רגע שאמרת, אולי בכל זאת 7 באוקטובר והגיוס והמלחמות והמצב שלנו בעולם? או שהיית נעול עליו ואתה נשאר נעול עליו?
"הייתי נעול עליו. אני מאמין בימין ובנתניהו, אני אגיד לך, בעיניים עצומות".

"המדינה נראית במצב לא טוב"

"אני כל הזמן הייתי שם על אוטומט, ביבי. ליכוד, על אוטומט", אומר אלון בוקובזה לאלמוג בוקר. "בפעם הזאת, אחרי 7 באוקטובר וכל מה שקרה, נכנסה לי ההתלבטות. אני התלבטתי בין ביבי לבן גביר, שבסופו של דבר זה יהיה אותו דבר, כי אם נתתי את הקול לבן גביר אז ביבי יבנה את הממשלה. ואז נכנס עוד שחקן, גדי איזנקוט".

בוקובזה, בן 55 מאשקלון, מבהיר כי "היה פה כאוס אחד גדול. ופה אמרתי, איך יכול להיות? עברנו את היום הקשה הזה, וקרה מה שקרה גם במשפחה אצלנו, ואמרתי איך יכול להיות שהוא לא עמד מול המצלמה ואמר...".

כמו רבין אחרי נחשון וקסמן
"'נכשלנו, האחריות היא שלי, אנחנו כולנו אשמים, אני בראש ובראשונה'. והוא ראש ממשלה".

נהג המונית אבי דר מכריז: "הייתי ביביסט, כן", בשיחה עם דני קושמרו בדרך לקריית שמונה. עכשיו הוא לא? "לא. אני ממש מאוכזב ממנו". דר, בן 53 ממטולה, הצביע לנתניהו בבחירות הקודמות ומתכוון להצביע לאיזנקוט או בנט בבחירות הקרובות.

אז למי אתה מצביע?
"כרגע יש שני מועמדים. העיקרי שמוביל כרגע לדעתי, שאולי יצליח לעשות שינוי, זה גדי איזנקוט. העדיפות השנייה זה בנט".

כפיר בן זינו הצביע בבחירות האחרונות לנתניהו, ובבחירות הקרובות הוא מתכוון להצביע לבן גביר. בשיחה עם ניר דבורי במונית שלו, הוא אומר: "המדינה נראית במצב לא טוב. אחרי 7 באוקטובר, מה שקרה לנו, קשה לראות את המדינה ממשיכה. מה שביבי עשה ב-20 שנה האחרונות, זה היה הכי גרוע שיכול להיות".

ובן גביר יעשה את השינוי, אתה אומר?
"תראה, ב-4 השנים האחרונות ראיתי שהוא עושה דברים יפים. הוא עשה ביטחון".

תגיד, אתה גר בבאר שבע.
"כן".

אתה מרגיש היום יותר בטוח? תחושת הביטחון יותר טובה?
"כן, כן".

אתה יודע שאם אתה יוצא מבאר שבע חמש דקות לכרמית, שם הם סופגים וחווים ירי יום-יומי.
"אז אני אגיד לך יותר מזה, אני גם לא נוסע בלילה לכרמית".

למה?
"כי אני נסעתי פעם-פעמיים, היו יריות שם, והחלטתי שיותר אני לא נוסע במקומות כאלה".

אז איך זה מתחבר? אתה מבין שיש קשר ישיר בין העובדה שבן גביר הוא השר לביטחון לאומי לבין זה שאצלך יש במקום שבו אתה גר עלייה בפשיעה?
"הוא מנסה, משתדל, עושה".

"באיזשהו שלב, כאיש ליכוד, פתחתי את העיניים"

נצ"מ בדימוס קרמשניט מתרעם על אלו שמתכוונים להצביע לבן גביר. "מה בן גביר? מה? אתה רוצה להגיד לי שעד שבן גביר בא לא הייתה משטרה? הייתה משטרה, כן, היו בעיות עם המשטרה, הכול טוב ויפה, אבל בן גביר? תגידו, אתם נפלתם על הראש?", הוא אומר. "בן גביר לא הצביע בעד החזרת חטופים. אם אתה תהיה חטוף כחייל בעזה, אתה לא מעניין אותו בכלל".

"בפעם הקודמת הצבעתי לבן גביר, הפעם אני הולך לליברמן", אומר הנהג אבי עדי, בן 62 מירושלים, נשוי עם שלושה ילדים. "אני כל כך מאוכזב מהממשלה הזו, למרות שרוב הפעמים בחיים שלי הצבעתי לליכוד".

אם בן גביר יבוא אליך עכשיו ויגיד לך: 'תן לי עוד הזדמנות'?
"קיבלת הזדמנות, די, זהו, מספיק".

גם הנהג אבנר אליספור הגיע ממשפחה תומכת ליכוד. "אני באתי מהליכוד, אני בחרתי ליכוד. ההורים שלי באו מהליכוד. באיזשהו שלב, כאיש ליכוד, פתחתי את העיניים שלי, אתה יודע מתי? כשראיתי את הפיטורים של גלנט", הוא אומר לישראל זיו. אליספור, בן 47 מראש העין, הצביע בבחירות האחרונות לנתניהו והוא מתכוון להצביע בבחירות הקרובות לבנט.

מה אתה אומר? מה הייתה התחושה שלך?
"כי הוא בסך הכול בא ואמר שהרפורמה מפריעה לביטחון המדינה. אז אתה מפטר אותו על דבר כזה? זה האיר לי את העיניים. אני הייתי לוקח את הקפלניסטים להפגנות, ואני אמרתי שהדגלים השחורים זה רדיפה. עד הפיטורים של גלנט נפתחו לי העיניים. ואחרי זה חוק ההשתמטות. בגלל זה עשיתי את השינוי הזה ואני הולך לבחור בסופו של דבר בבנט".

"איפה הזבת חלב ודבש?"

רונן רם מספר בנסיעה לאמנון אברמוביץ' שבזכותו הצביע בבחירות האחרונות לבני גנץ. "זו מחמאה או שזה כתב אישום?", תוהה אברמוביץ'. "זו מחמאה", מבהיר רם. "בסופו של דבר בני גנץ עשה את המעשה הנכון, המעשה האצילי". רם, בן 55 מחדרה, מתכוון להצביע בבחירות הקרובות לאיזנקוט. "מבחינתי, אם נתתי את הקול שלי לגדי איזנקוט, זה כאילו נתתי אותו לבני גנץ", הוא אומר.

"החלוקה פה היא לא ימין-שמאל", משיב אברמוביץ'. "על הסרגל של ימין-שמאל - ליברמן ימני מנתניהו, בנט ימני מנתניהו". רם מסכים: "אין ימין ושמאל. המשבצת צריכה להיות אלה שתורמים למדינה, תורמים את חלקם. אני תורם, אני משלם מסים, שירתי בצבא, הילדים שלי שירתו בצבא, הבת שלי משרתת בצבא, הבנים והילדים של חברים שלי משרתים בצבא. ארץ זבת חלב ודבש. בוא תגיד לי, איפה הזבת חלב ודבש?".

מחמוד עבד אל רחמן, בן 42 מאבו גוש, אומר לאוהד חמו שהוא מתלבט, אבל יודע למי הוא לא יצביע. "אני בן אדם שעכשיו מתלבט מאוד בין 'הדמוקרטים' של יאיר גולן, לבין המפלגה הערבית המאוחדת של מנסור עבאס. למה? כי אני לא רוצה שמנסור עבאס לא יעבור". עבד אל רחמן הצביע בעבר לנתניהו - אבל לא עוד.

אין לך בעיה עם חלק מהתפיסות של עבאס? שמדבר על מדינה יהודית שהייתה ותישאר, שרוצה להשתלב בקואליציה?
"להפך, דווקא מנסור עבאס הוא הכי קרוב מבין חברי הכנסת הערבים שמשקף את הדעות שלי".

באיזה הקשר?
"בהקשר של ההשתלבות בחברה הישראלית".

אתה רוצה להשתלב?
"אני רוצה להשתלב".

האכזבה בצפון

אבי דר חי כיום במטולה, והוא מגיע שבע תושב הצפון. כשפרצה המלחמה הוא פונה, ולא היה בביתו במשך כל המלחמה – מ-7 באוקטובר ועד לחתימה על הפסקת האש. "הבית לא נפגע ישיר, נפל לנו בגינה, אבל מסביב לבית היו הרבה נפילות. חלונות נשברו, קולטים עפו", הוא אומר.

אתה מרוצה מאיך שהדברים התנהלו?
"לא".

למה?
"אני הייתי ביביסט, אבל ביביסט ממש. ואני ציפיתי אחרי כל ההבטחות, גם בעזה. היו הבטחות שחמאס לא יהיה, וציפיתי שגם חיזבאללה לא יהיה. או שלפחות...".

הוא חטף מכה קשה.
"חטף, אבל הוא קיים. הוא חי וקיים".

מנגד, ארז צח דווקא מרוצה יחסית מההחלטות של נתניהו, אם כי לא בכל דבר. "לא ב-100%, יש בעיה עם המינויים שלו. יש לו מינויים שאני לא מבין אותם", הוא אומר.

כמו מה?
"מנדלבליט. איך מינו את מנדלבליט כשיש לו כתב אישום? יש לו תיק פלילי".

למנדלבליט אין תיק פלילי.
"יש תיק פתוח".

כמה אתה מוטרד מהסיפור הזה של אוריך והקשרים עם קטאר?
"כשהם עבדו על זה הם בכלל לא היו עם נתניהו".

הם היו עם נתניהו.
"לא, הם קיבלו את הכסף כשהם היו עם נתניהו".

אבל הם המשיכו לתת שירותים גם אחרי. אתה רואה את כל ההתכתבויות עם פלדשטיין.
"טוב, או-קיי, אז אני מתנצל על זה. אני לא יודע. צריך לבדוק יותר לעומק".

אבל, בינינו, זה לא ישנה.
"זה לא ישנה אם נתניהו או לא".

"אמירה אומללה, אמירה גזענית"

קרמשניט אומר שלנתניהו יש מזל. "נתניהו הזה הוא כמו חתול. הוא נופל מקומה עשירית וקם על הרגליים", הוא אומר לגיא פלג. "יש לו מזל. יש לו מזל כי יש שם בייס, זה כמו אוהדי קבוצת כדורגל שלא עוזבים את הקבוצה אף פעם. רק שפה זה לא עניין של כדורגל. פה זה עניין של עתיד המדינה. זה חיים ומוות".

דניאל עטיה מגדיר את עצמו כ"פריק של חדשות". לאחרונה התחושות שלו, בתור מכור לחדשות, קצת פחות אופטימיות. "בזמן האחרון אני קצת ככה-ככה. הייתי משוכנע קודם הרבה יותר שיהיה שינוי, עכשיו פחות קצת", הוא אומר לדפנה ליאל. "אבל אני מקווה לטוב".

אתה אומר את זה לפי הסקרים או לפי מה שאתה שומע במונית?
"גם וגם. אחד הדברים שמפריעים לי זה שאנשים בתל אביב, רמת השרון, כפר סבא... יוצא לי לשמוע: 'אני לא יודע אם אני אלך להצביע'".

מה אתה אומר? אתה שומע כאלו שלא ילכו להצביע?
"אמרתי להם, במקום ללכת ולקטר בסלון ביום שישי, לכו להצביע".

הנהג אבי עדי כועס על כך שינון מגל כינה את איזנקוט "קוף". בנסיעה במונית הוא אומר לקרן מרציאנו: "זאת אמירה אומללה, אמירה גזענית. אשתי גם מרוקנית, יש לה משפחה מאוד ענפה. אני חיפשתי קופים שם, לא מצאתי".

ש'אשכנזים מנווטים מאחורה'...
"תראי, אנחנו עם אחד. מה זה אשכנזים ספרדים? אנחנו עם אחד".

אחר כך הם ניסו להגיד: 'לא, התכוונו לזה שקוף זה מי שמפעילים אותו, לא קשור לגזענות'.
"לא, לא אומרים משהו ואחר כך מנסים לפרש את זה. זאת אמירה אומללה".

"בבחירות אתם תראו דברים שישתנו"

"יהיה מהפך", מפתיע בן זינו. "אני מקווה שזה יהיה גם איזנקוט וגם ביבי ביחד. אני מקווה", הוא אומר.

אתה מכיר אנשים ששינו את דעתם?
"כן, כן. אני מכיר הרבה ששינו. אני רק אגיד לך משהו, אתם צריכים להבין: לא כל מישהו בדרום שהוא ימני יגיד לך שהוא בוחר באיזנקוט או בליברמן. אלא הוא יגיד לך: 'אני בוחר ביבי'. אבל בבחירות אתם תראו דברים שישתנו. כי זה נחשב כאילו...".

באמת?
"כן, זה נחשב כאילו באזור הדרום, אם אתה אומר מישהו אחר, אז כאילו אתה כמו איזה עוף זר, לא קשור אלינו".

אבל זה לא הפוך? דווקא כשאתה מגיע לקלפי, אתה חוזר למקורות, מה שנקרא?
"לא, בדיוק הפוך. כשאתה נמצא בקלפי, אתה נמצא לבד. אף אחד לא אומר לך מה לעשות, אף אחד לא רואה אותך. אתה שם את הפתק ואתה אומר 'הצבעתי ככה וככה', למרות שאף אחד לא יודע מה הצבעת.

"הבחירות האלו הן כמו מלחמת קיום של המדינה. אני 25 שנה נהג מונית. הבחירות האלו, לא ראיתי דבר כזה בחיים. אנשים לוקחים את הבחירות האלו בקטע של 'זה סוף העולם'. אם אנחנו לא נבחר נכון בבחירות הקרובות, המדינה תלך. יש דבר אחד שלא קרה אף פעם. המגזר הערבי, כשהייתי לוקח אותם במונית, הם היו אומרים לי: 'אנחנו לא מצביעים'. ודווקא עכשיו כשאני לוקח אותם, הם בדיוק הפוך, אומרים: 'אנחנו הולכים להצביע'".

עבד אל רחמאן חושב כך. "הכוח האמיתי בבחירות האלו נמצא בידיים של הציבור הערבי", הוא אומר לאוהד חמו. "הציבור הערבי חייב לנצל את הכוח שנמצא ברשותו, והוא החלפת הממשלה שבאה מאז קיומה ועד היום. אל תגידו לי '7 באוקטובר', כי גם לפני 7 באוקטובר מסיתים נגדנו, מסיתים נגד הציבור הערבי במדינה".

הערבים ינהרו לקלפיות לדעתך?
"הערבים ינהרו לקלפיות. אנחנו, הערבים, עכשיו מרגישים בסכנה קיומית ממשית. מסיתים נגדנו בכל תחומי החיים, עד שהגיע לצוותים הרפואיים. הסתה שהתחילה מלמעלה עד למטה נגד הרופאים הערבים. זה לא רק רופאים, גם נהגי אוטובוסים, נהגי מוניות".

"הייתי ביביסט ואני מאוד מאוכזב"

קרמשניט לא אוהב את הזלזול שיש בגדי איזנקוט. "הוא היה רמטכ"ל, היה מזכיר צבאי, עשה כמה תפקידים בחיים שלו. אז לזלזול בו ככה בהנפת יד – 'מה הוא יביא? מה הוא יעשה?' – מה נתניהו הביא ועשה?", הוא אומר. "אתה היית מאמין שבלשכת ראש הממשלה, קודש הקודשים, תהיה נגישות לקטארים? זה נשמע לך הגיוני? בתקופה של בן-גוריון היו מוציאים אנשים להורג על כאלה דברים".

אתה כל היום מסיע נוסעים. אתה חש את כיוון הרוח?
"מסיע, הרוב היום. וואלה, אני מופתע לפעמים. יש מגמה של 'די, נמאס'. אנשים אומרים: 'צריך שינוי, צריך שינוי'".

אבי דר טוען שמטולה וקריית שמונה עדיין לא חזרו לעצמן. "הייתה עזיבה מאוד גדולה גם בקריית שמונה וגם במטולה. ולא חזרו הרבה. גם חלק מאלו שחזרו כבר עזבו".

אבל נגמרה המלחמה.
"פחות או יותר. יש לפעמים בומים כל כך חזקים שהבית שלי רועד, אפילו המיטה רעדה לנו. יש לי ילד בן 13 והוא נבהל. אנחנו פשוט לא מתאוששים. העסקים פה סוגרים".

עדיין?
"עדיין סוגרים. מנסים לשרוד. הצפון לא מתאושש. ממש לא מתאושש, ולאנשים פה מאוד קשה".

עד כמה נפגעה העבודה שלך בשלוש השנים האלו?
"אני הגעתי למצב של חדלות פירעון. זו לא המונית שלי, אני משכיר אותה".

אבל המדינה לא עוזרת?
"לא קיבלתי עזרה מהמדינה. הייתי ביביסט ואני מאוד מאוכזב. הוא את הקול שלי לא יקבל".

הרבה פעמים כשאנחנו עושים כתבות כאלו לפני בחירות, אומרים לנו: 'אני כל החיים הייתי ליכוד ועכשיו אני מאוכזב, והפעם אני מצביע משהו אחר'. ואז ברגע האמת מצביעים שוב אותו דבר. מה הסיכוי שזה יקרה גם לך?
"לא. אם אני אראה שהיד רועדת, אני פשוט לא אלך להצביע".

לדניאל עטיה יש שלושה ילדים. "שתיים מהן בדעתי, הבן שלי לצערי אני חושב שהוא לא יצביע", הוא אומר. "ממש לא. הוא מאוכזב בצורה טוטלית. אני מנסה לעבוד עליו, אני מקווה שאני אצליח. יש לי נכד שכבר מצביע, הוא בצבא קבע, הוא בן 22. בבחירות הקודמות הוא גם הצביע. לביבי לצערי. הורדתי אותו מביבי, זה בטוח. הפעם אני מקווה שהוא ילך בכיוון הרבה יותר נכון – ליברמן או בנט או משהו דומה לזה. אני מרגיש שיש שינוי".

"היום כל החמולה הולכים להצביע"

בן זינו אומר שהנושא שהכי מכעיס את הציבור הוא חוסר הנכונות של החרדים להתגייס. "אני חושב שהחרדים. תשמעי, החרדים... עצוב להגיד את זה. 'נמות ולא נתגייס', אלו סיסמאות שאסור להגיד אותן אפילו. כי אנשים מתו בשביל המדינה הזאת. אתה אומר 'אני אמות בשביל לא להתגייס'? אני שירתי בצבא ועשיתי מילואים והכול. אתה יכול להסתכל לי בעיניים כשאני שומר עליך וחברים שלי שומרים עליך, בזמן שאתה לא עוזב את הבית והילדים והמשפחה? איך אתה יכול? איך אתה מסוגל?".

"תראי, אומרים למשל החרדים: 'נמות ולא נתגייס'. לומדים תורה – תלמד תורה, בסדר, אין בעיה. אבל מי שלא לומד תורה, תלך לצבא. תלך לעשות שירות לאומי", מסכים אבי עדי.

"כשעולה לי נוסע ביביסט? יואו. מה זה, פיצוצים במונית. אני פשוט אומר לו: 'אני לא מבין אותך'. איך אתה יכול לשים פתק 'מחל' בקלפי? איך? על סמך מה? 7 באוקטובר? תן לי דבר אחד שהוא עשה טוב, רק דבר אחד", אומר הנהג דניאל עטיה.

ומה הם עונים?
"הם סותמים את הפה כי אין להם שום דבר להגיד לי".

"אצלי אישית איזנקוט הוא בעדיפות, אבל הוא בעדיפות אצלי רק אם הוא יבטיח בשניות האחרונות שהוא לא יתחבר לערבים", מבהיר אבי דר. "כשהוא יגיד שהוא לא הולך עם הערבים". את נהג המונית ממוצא ערבי זה מקומם. "מה שמקומם אותי עוד יותר, זה שהצד השני שאמור להחליף את נתניהו משלים אותו. הוא מסכים איתו בהשקפת העולם הזאת שלא להכניס ערבים", הוא אומר.

"אני זוכר בבחירות הקודמות שכל ערבי שהיה עולה למונית, הייתי אומר לו: 'אתה לוקח את כל החמולה והולכים להצביע'. הם לא הצביעו. היום כל החמולה, כולם הולכים להצביע", אומר קרמשניט. "לא מתוך שנאת ישראל, באמת מתוך זה שהם רוצים לעזור להביא פה שינוי, כי די, הגיעו מים עד נפש. יש לי ביקורת גם על מפלגות המרכז והשמאל. 'לא נשב עם הערבים'. מה אלו השטויות האלו? אידיוטים. הערבים הם 20-21% מאוכלוסיית מדינת ישראל. אנחנו חיים פה. נכון, שכונה בעייתית ביותר, זאת עובדה. אבל הם נמצאים פה. הם לא חובבי ציון, לא היו ולא יהיו, ואני לא מבקש מהם שיהיו חובבי ציון. לא הם יזרקו אותנו לים ולא אנחנו נזרוק אותם לים".

תמונת המצב של הנוסעים

מה אומרים בירושלים? מי לוקח?
אבי עדי: "בואי נקווה שלא ילכו רק לפי ההצבעות של הירושלמים, כי אז הממשלה שנמצאת היום תמשיך להיות".

ימין חזק בירושלים?
"ימין חזק בירושלים. זה לא רק ימין, אני גם ימין אבל אני לא ימין של הממשלה הזאת".

יש תחושת בחירות במונית?
ארז צח: "כן".

ומה אתה שומע? מה הסיסמוגרף שלך?
"זה 'און ואוף', תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא. אני עובד עם אל על, עם צוותי אוויר, אז שם זה יותר לצד השמאלי. אם אני עובד עם אחרים, אז זה יותר לצד ימין, זה משתנה".

בפעם הקודמת ממש דייקת. שאלתי אותך כמה נתניהו יגמור, אמרת לי 63, נגמר 64. אז מה יקרה הפעם?
"61 לגוש הימין".

מה יהיה מבחינתך אם ביבי ינצח?
דניאל עטיה: "תראי, אני לא מאלו שיגידו 'אני עוזב את המדינה'. לא, אני לא עוזב".

היית אומר שאלו הבחירות הכי גורליות שהיו?
"לדעתי כן. בהחלט כן. משום שהמצב שלנו הוא לא איי-איי-איי. אנחנו חייבים שינוי לנו, לילדים שלנו, לנכדים שלנו".