"איך אפשר להאמין באלוהים אחרי 7.10?": הצצה לוואטסאפ שנשלח לרבנים 

"אין לי כוח לקיים את כל המצוות. זה אומר שאני לא יהודי?"; "אני כבר חמש שנים מחוץ לדת, אבל בכל פעם שאני עוברת ליד בית כנסת הלב שלי נצבט. מה זה אומר עליי?"; "איך אפשר להאמין באלוהים אחרי 7 באוקטובר? אני באמת רוצה להאמין, אבל אני כועס ולא מצליח להבין איך זה קרה". אלה הן רק כמה מהשאלות שהגיעו לאחרונה ל"יש לך רב", שירות הוואטסאפ שהשיק ארגון רבני צהר לפני כחודשיים.

השירות החדש מאפשר לכל אדם לפנות לרב דרך הוואטסאפ, באופן אנונימי, ולשאול על אמונה, הלכה, זהות, זוגיות או כל עניין אחר שקשור ליהדות, ובארגון מדווחים שמאז ההשקה הגיעו מאות פניות, לא מעט מהן מאנשים שלא בהכרח רוצים לחזור בתשובה, לא תמיד מאמינים באלוהים, ולפעמים אף כועסים עליו.

שירות הוואטסאפ הרבני של צהר אינו היחיד. ההלכה עברה לסמארטפון כבר לפני שנים. במקום לגשת ישירות לרב, אפשר פשוט לכתוב שאלה וללחוץ שלח. כבר שנים שפועלים באינטרנט קווי שו"ת (שאלות ותשובות הילכתיות) דתיים-לאומיים וחרדיים, ואליהם הצטרף לאחרונה גם "הרב דיקטה", מנוע בינה מלאכותית, שמאחוריו עומד פרופ' משה קופל, חוקר תלמוד ומדעי המחשב מפורום קהלת.

אך רוב השירותים האלה עונים על השאלה מה מותר ומה אסור. הצ'אט של צהר מנסה להציע משהו אחר: שיחה אישית. וגם הוא לא היחיד שעושה זאת - גם בארגון הידברות מפעילים צ'אט דומה, שמציע ייעוץ הלכתי ולצידו ייעוץ אישי.

"הפונים לא בהכרח מחפשים לחזור בתשובה, הם מחפשים כתובת", אומר הרב אשר סבג, חבר הנהלת צהר וממובילי המיזם. "יש צמא רוחני, ויש אנשים שמחפשים דמות שאפשר לדבר איתה על הדברים האלה. לא תמיד יש להם מישהו כזה בסביבה". לדבריו, המטרה איננה לשכנע פונים להפוך לדתיים, וגם לא להסתפק בתשובה הלכתית קצרה. הכוונה היא לפתוח שיחה שבה אפשר לברר שאלה בלי להתחייב לתהליך ובלי לחשוש משיפוט.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"פתאום צעירים מחפשים רוחניות"

הרב סבג גדל בנתניה, בבית חילוני-מסורתי של עולים ממרוקו, והחל להתקרב לדת כבר בכיתה ג', ביוזמתו. בהמשך הלכו הוריו בעקבותיו. הוא שירת כקצין בצנחנים, השתתף במבצע "חומת מגן" ועסק בחינוך לזהות יהודית. כיום הוא רב קהילה בראשון לציון, מחנך בישיבה תיכונית מסורתית ומשרת במילואים כרב חטיבת כרמלי.

מאז 7 באוקטובר צבר יותר מ-500 ימי מילואים. לדבריו, כבר בתחילת המלחמה פנו אליו לוחמים וביקשו ציצית, תהילים או ברכה, ואחרים רצו לדבר על אמונה. בהתחלה הניח שזו תגובה לשעת חירום שתחלוף. אבל לדבריו, הוא פוגש את זה גם היום: אצל צעירים מבתי ספר חילוניים ואצל משפחות בקהילה המסורתית שלו.

"הרבה אנשים התחילו לשאול את עצמם שאלות שלא בטוח שהיו עולות אצלם קודם", הוא אומר. "כשאתה נמצא במציאות שבה החיים יכולים להשתנות ברגע, אתה חושב על מה שחשוב לך, על הזהות שלך, על המשמעות. לפעמים אתה מחפש משהו שייתן לך כוח".

הרב סבג מזהה את ההתעוררות הרוחנית לא רק בשאלות שמגיעות אליו, אלא גם בשינויים שהוא רואה סביבו בחברה הישראלית. "אני רואה את זה בתרבות, במוזיקה וברשתות החברתיות. פתאום יש יותר צעירים שמתחברים לשירים עם תכנים רוחניים, מעלים סרטונים של הדלקת נרות שבת או משתפים ביקורים באומן ובקברי צדיקים. גם בתוכניות טלוויזיה, דברים שפעם פחות ראינו, הופכים היום לנוכחים הרבה יותר".

אבל מבחינתו, השינוי המשמעותי ביותר מתרחש דווקא בקרב בני הנוער. לדבריו, השנה הגיעו לבתי הכנסת צעירים רבים שציינו את יום כיפור בפעם הראשונה, ופניות של צעירים שמבקשים להתחיל לשמור שבת הפכו לדבר שבשגרה. "מגיעות אליי שאלות כמו: 'אני שומר שבת בפעם הראשונה, מה אני צריך לעשות?' או 'אני צם ביום כיפור ורוצה לקחת כדורים, מותר לי לשתות מים כדי לבלוע אותם?'. אלה שאלות שמהן אתה מבין שמדובר במישהו שעושה את הצעדים הראשונים שלו, לפעמים בלי שהגיע מבית דתי ובלי שמישהו הוביל אותו לשם. אני לא רגיל לראות את זה בהיקפים כאלה".

את ההסבר לכך הוא מוצא בשנים האחרונות. "כולנו עמדנו במצבים לא פשוטים, כאלה שמערערים את תחושת הביטחון ומכריחים אותך לחשוב על משמעות החיים ועל השאלה מי אתה ומה מחזיק אותך. היו ילדים שנשארו בבית תחת טילים, בזמן שההורים שלהם במילואים, משפחות שפונו מהבתים. יכול להיות שבתוך כל זה אנשים גילו את היהדות כמקור של כוח וחוסן נפשי".

הרב סבג מדגיש שלא מדובר בהכרח ברצון להפוך לדתיים. "ההתעוררות לא קשורה לממסד, היא משהו רוחני כללי ולא קבלה של יהדות מלאה", הוא אומר. "כל אחד לוקח את מה שהוא מתחבר אליו. יש כאלה ששומרים משהו מסוים וממשיכים בחיים הרגילים, ויש כאלה שלומדים תורה ולא שומרים שבת".

"אין תשובה לכל דבר"

הרב סבג מספר שיש פונים שחוששים שכל קשר ליהדות יחייב אותם לחזור בתשובה. "אני מנסה להפיג את החשש הזה ואומר להם 'אף אחד לא מחייב אתכם כלום, היהדות שם'".

"פנתה מישהי שהגדירה את עצמה חילונית ולא מאמינה", הוא מדגים. "היא הייתה במשבר אישי ושאלה איך היא כן יכולה להאמין, למרות שהיא לא מסוגלת. אנחנו נזהרים לגרום לה לעשות משהו. קודם כול זו החלטה שלה, זו בחירה של כל אדם בפני עצמו והיא צריכה לעבור את המסע שלה. נתתי לה כמה עצות איך אפשר למצוא שמחה ואמונה בחיים. אני מציע להם לדבר עם אלוהים, ואם אתה מרגיש שיש מישהו שמקשיב לך בצד השני, כנראה שאתה מאמין. היא ניסתה את זה בטבע, בחוץ".

אולי השאלה הקשה ביותר שמגיעה לשירות היא איך אפשר להאמין אחרי 7 באוקטובר. "'איפה היה אלוהים ב-7 באוקטובר?' זו שאלה שנשאלת", ממשיך הרב סבג ומספר. "אני חושב שבסוף הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הבחירה לנהל את החיים שלנו. 7 באוקטובר הוא תוצאה של הניהול שלנו, לא שלו, ושל מחדלים שנעשו. איפה היינו, איך נתנו לדבר הזה לקרות. גם הדברים הטובים שעשינו הם באחריותנו. לא כל דבר שקורה הוא באחריותנו. רעידת אדמה, שלא תלויה בנו, זה משהו אחר. אבל אני חושב שאין אדם שלא יבין שהיה בידינו לעצור את זה, שזה לא קרה רק משמיים".

ועדיין, לדבריו, לא לכל דבר יש הסבר. "אמונה היא בסוף שאלה של בחירה. אם אני מבין שיש משמעות לכל דבר בעולם, שאמור להוביל למציאות עתידית טובה יותר, זה עוזר לי להבין את זה. אלוקים נותן משמעות גם לאסונות, ודווקא באסונות צריך אותו, כי בלי משמעות הרבה יותר קשה להתמודד. אני לא יודע למה קורה כל דבר בעולם, אבל אני כן יודע שיש מישהו שמנהל את הדברים, וזה נותן לי תחושה שזה לא קרה סתם. אני לא צריך לחפש תשובה, כי אין על כל דבר תשובה".

האם לחוט אדום יש כוח להגן מעין הרע?

לא מעט פניות מגיעות מזוגות שבהם אחד מבני הזוג מתחזק והשני נשאר חילוני, או שאחד מהם התרחק מהדת. "היום המון משפחות נמצאות על הרצף שבין דתי לחילוני", אומר הרב סבג. "היה בחור שהיו לו בעיות בזוגיות, והוא מתקשר כמעט כל שבוע. שם זה באמת משבר זוגי שנולד על רקע רוחני: אשתו הפסיקה להיות דתייה והוא נשאר, והם מנסים למצוא את הדרך לחיות ביחד".

העצה של הרב במקרים כאלה היא לנהל שיחה על החששות והרצונות של שני הצדדים, ולא להניח מראש שאחד מהם צריך לוותר על עולמו. חלק מהפניות עוסקות בזוגיות בלי קשר לדת. "אנשים לפעמים צריכים את הרב שיגיד להם שזה לא טוב, שיהיה להם את האומץ להגיד לא", הוא אומר.

לצד אלה מגיעות גם שאלות יום-יומיות: האם מותר לנסוע עם המשפחה בשבת, מה עושים עם קעקוע, ואיך מתמודדים עם הקושי לא לעשן בשבת במילואים. שאלה אחת חוזרת שוב ושוב: האם לחוט אדום יש כוח להגן מעין הרע. "אני משתדל לא לפסול אם לבן אדם יש הרגשה מסוימת, אם הוא חושב שיש בזה אנרגיה רוחנית", אומר הרב סבג. "גם כששואלים על פירוש של חלומות, אנחנו משתדלים לנתב למקום הרציונלי".

חלק מהפניות עוסקות בזהות מגדרית ובנטייה מינית. "הייתה שאלה של בחור שעובר סוג של משבר מגדרי, ושאל אם אפשר להתחתן ברבנות עם גבר שהפך לאישה", מספר הרב סבג. "אני מבין שהוא עובר משהו". פונה אחר שאל כיצד ההלכה מתייחסת לגברים שנמשכים לגברים.

הוא לא מבטיח לפונים תשובה שתתאים להם. תפקידו, לדבריו, הוא להציג את עמדת ההלכה ולנהל שיחה גם כשאין הסכמה. בשאלות כאלה האנונימיות חשובה במיוחד. "קיבלנו מאות פניות, שאלות הכי אינטימיות וקשות, ולא התביישו לשלוח בוואטסאפ, למרות שחשבנו שהם לא ירצו לשתף כי זה חשוף", הוא אומר.

"מגלים עולם שלא הכירו"
גם בארגון הידברות, הפועל לקירוב לבבות והנגשת היהדות, מדווחים על פניות מסוג דומה. לארגון יותר מ-2 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, ואתר האינטרנט שלו צובר בממוצע 5 מיליון כניסות בחודש. בנוסף, הארגון מפעיל קו הלכה בוואטסאפ ומוקד טלפוני שבו רבנים מעניקים ייעוץ.

לדברי דודו כהן, מנהל חטיבת הדיגיטל בארגון, הפניות לא מסתכמות בשאלות הלכה ויש פונים שמגיעים עם שאלות על מהות ותכלית החיים, ולפעמים גם אנשים על במצוקות גדולות כמו אישה שגילתה שבעלה בוגד בה ומבקשת ייעוץ בגוון יהודי."יותר חילונים מתקשרים לקווים האלה, וגם מסורתיים ואנשים שנמצאים בתהליך תשובה", הוא מספר. "בקו ההלכה אנשים שואלים שאלות כמו 'אני לא מרגיש טוב, מותר לי לחלל שבת?'. יש לנו גם מחלקת ייעוץ והכוונה, רבנים שיושבים כמו במוקד ועונים לטלפונים. מגיעות פניות כמו 'אני רוצה להתאבד', או 'אני הולכת להתגרש מבעלי, מה לעשות?'. דיני נפשות. מצוקות גדולות, כמו 'גיליתי שהבן שלי מעשן סמים'. הם מפנים לאנשי מקצוע".

לצד אלה, הוא מספר על פנייה של אישה שגילתה שבעלה בוגד בה ואיש מבוגר שחלם על סבו והחלום אינו מרפה ממנו. לדבריו יש גם פניות פשוטות יותר: "הורים טריים שמתייעצים על שם לתינוק, וצעירים שרוצים ללמוד גמרא בחברותא עם רב ולהבין מה זו הגמרא הזו שכולם מדברים עליה. במקרים שבהם נדרש סיוע נוסף, הפונים מופנים כמובן לאנשי מקצוע".

"המטרה שלנו בגדול היא להנגיש את היהדות בצורה נעימה ויצירתית", הוא אומר. "מאז 7 באוקטובר אנשים שואלים את עצמם מה זה אומר להיות יהודי. הם מחפשים משהו שמחובר לזהות שלהם, וכשהם מתחילים להכיר את המקורות - הם מגלים עולם שלא תמיד הכירו. התפקיד שלנו הוא לתת אלטרנטיבות שונות לעולמות התוכן שבחוץ, ביחד עם נקודה יהודית ברורה שמפזרת את ענני הערפל והבורות".

מספר הקו של צהר לפניות בוואטסאפ: 0554416712.