מארק צוקרברג הקים אחוזה עצומה בהוואי עם מקלט תת-קרקעי, קים קרדשיאן בחנה דירת הישרדות ותרגלה אזעקה - ובקנזס הפכו מנהרת טילים גרעיניים לבניין דירות יוקרה מתחת לאדמה. בצל מלחמות, מגפות וחשש מאסון, מתפתחת תעשייה בין-לאומית שמבטיחה לעשירים דבר אחד: להמשיך לחיות בנוחות גם כשהעולם שבחוץ ייקלע לאסון. אבל האם אפשר באמת לקנות ביטוח מפני סוף הציוויליזציה?

"הפכנו נשק להשמדה המונית לדבר ההפוך לחלוטין", כך תיאר היזם האמריקני לארי הול את המיזם שלו, Survival Condo, בריאיון ל"גרדיאן" ב-2019. במבט ראשון המתחם שהקים, עם בריכת השחייה, חדר הכושר והמטבח המאובזר, נראה כמו אתר נופש יוקרתי. אלא שהוא נמצא מתחת לקרקע בכלל, בתוך מבנה צר, שבו הוצבו בתקופת המלחמה הקרה טילים עם ראש נפץ גרעיני.

היום, במקום טילים יש בפיר שנמצא בקנזס דירות מרווחות עם מטבח מאובזר, ספות נוחות וטלוויזיות גדולות, ואפילו אולם קולנוע. החלונות מציגים נופים ירוקים המשתנים בהתאם לשעות היום. רק שהנופים שמחוץ לחלונות אינם אמיתיים, שכן המתחם, כאמור, חפור אנכית בתוך האדמה.
המיזם של הול הסב ממגורת הטילים (המכונה באנגלית Silo, כמו הסדרה בשם זה באפל TV) לבניין מגורים מוגן, המיועד למי שמוכן לשלם מיליוני דולרים כדי להבטיח לעצמו מקום מפלט במקרה של אסון. הול, קבלן לשעבר שעבד עבור גופים ממשלתיים, רכש את הממגורה ב-2008 תמורת כ-300 אלף דולר, והשקיע כ-20 מיליון דולר בהפיכתה למתחם המגורים היוקרתי. המבנה משתרע על פני 15 קומות מתחת לאדמה, ועוביו של חלק מקירותיו מגיע לכמה מטרים. לפי הול, המתחם מסוגל לאכלס עד 75 בני אדם למשך חמש שנים.

באתר החברה מוצעות דירות של כחצי קומה החל מ-1.5 מיליון דולר, דירות המשתרעות על קומה שלמה ב-3 מיליון דולר ופנטהאוזים דו-מפלסיים החל מ-4.5 מיליון דולר. לפי החברה, המתחם כולל מערכות חשמל ומים חלופיות, סינון אוויר, מערכות תקשורת ומתקנים רפואיים.
בריאיון לגוף התקשורת האמריקני NPR הסביר הול כי הדיירים אינם מסתפקים במזון המאוחסן במקום: המתחם כולל גם מערכות לגידול ירקות ודגים, וכן טורבינת רוח לייצור חשמל. לדבריו, השילוב בין המערכות מאפשר, מבחינה טכנית, להתקיים מחוץ לרשת החשמל לאורך זמן בלתי מוגבל. עם זאת, מדובר בהערכת היזם ולא במבחן הישרדות עצמאי שפורסם לציבור.
הול אף החל להסב ממגורה שנייה, במרחק כ-40 קילומטרים מהראשונה, וטען בעבר שכל היחידות בה כבר נמכרו. עם זאת, מועדי הסיום שפרסם חלפו מזמן, ולא ברור אם המתחם הושלם.
ובכל זאת, המיזם של הול בקנזס הוא רק אחד הביטויים הבולטים לתעשייה בין-לאומית שהולכת ומתפתחת: מקלטי יוקרה המיועדים למי שיש להם מספיק כסף כדי לנסות להגן על עצמם כמעט מפני כל תרחיש אפשרי. מארה"ב ועד אירופה, ניו זילנד ומדינות המפרץ, חברות מציעות כיום פתרונות שנעים ממבני פלדה תת-קרקעיים ועד מתחמי מגורים עצמאיים, המצוידים בכל מה שצריך כדי להמשיך לחיות גם כשהעולם שבחוץ מפסיק לתפקד.

צוקרברג, המקלט והאחוזה ששוה מאות מיליונים
אחד השמות המפורסמים ביותר שנקשרו בשנים האחרונות לתופעה הוא מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק ומנכ"ל מטא. בדצמבר 2023 פרסם המגזין האמריקני ויירד תחקיר על אחוזת הענק שצוקרברג מקים עם רעייתו פריסילה צ'אן באי קאואיי שבהוואי. לפי מסמכי תכנון שהגיעו לידי המגזין, הפרויקט כולל בתי מגורים גדולים, בתי הארחה, מתקני ספורט, מבנים חקלאיים, מערכות מים עצמאיות ומערך אבטחה נרחב.

אבל הפרט שעורר את הסקרנות הגדולה ביותר היה מבנה תת-קרקעי בשטח של כ-465 מ"ר, המחובר באמצעות מנהרה למבנים שמעליו. בתוכניות שתיאר מגזין ויירד נכללו גם דלת מתכת ממולאת בבטון, עמידה בפני פיצוץ, וחדר יציאת חירום שאפשר להגיע אליו באמצעות סולם.
על פי התחקיר, האחוזה משתרעת על פני כ-5.7 קמ"ר, וכוללת גם מאגר מים גדול, מערכות שאיבה ושטחים חקלאיים שבהם מגדלים מזון. עלות הקרקע והבנייה הוערכה ביותר מ-270 מיליון דולר, אם כי המגזין ציין כי ייתכן שהסכום האמיתי גבוה יותר. מאות עובדים המעורבים בפרויקט נדרשו לחתום על הסכמי סודיות והאבטחה סביב המתחם חריגה בהיקפה.
בריאיון לבלומברג בדצמבר 2024 נשאל צוקרברג אם המבנה התת-קרקעי הוא בונקר ליום הדין והשיב: "לא, אני חושב שזה פשוט מקלט קטן". הוא הוסיף כי מדובר בחלל מצומצם ביחס לשאר האחוזה, שיכול לשמש גם כמקלט במקרה של הוריקן. לדבריו, התיאור של הפרויקט כולו כבונקר אפוקליפטי יצא מפרופורציות.
אך גם אם צוקרברג אינו מתכנן להסתגר מתחת לאדמה במקרה של קריסת הציוויליזציה, קשה להתעלם מהיקף ההשקעה במתחם ומהעובדה שהוא כולל תשתיות שיאפשרו להתנהל באופן עצמאי במקרה אסון.

אם הכול יקרוס, נטוס לניו זילנד
צוקרברג אינו ענק הטכנולוגיה היחיד ששמו נקשר בהיערכות לאסון. כבר ב-2016 סיפר סם אלטמן, מי שלימים הפך למנכ"ל OpenAI, בריאיון לניו-יורקר כי הכין לעצמו ציוד חירום לתרחיש של קריסת הציוויליזציה: "אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי", אמר. "אבל יש לי כלי נשק, זהב, אשלגן יודי, אנטיביוטיקה, סוללות, מים ומסכות גז של צבא ההגנה לישראל".

אלטמן גם הוסיף שיש לו שטח אדמה גדול בביג סור - אזור חוף הררי ומבודד יחסית במרכז קליפורניה, שהוא יכול לטוס אליו. לדבריו, במקרה של מגפה, תוכנית הגיבוי שלו הייתה לטוס עם חברו פיטר תיל, ממייסדי פייפאל ואחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק, לביתו של תיל בניו זילנד.
הבחירה בניו זילנד אינה מקרית. המדינה המרוחקת, המאופיינת בצפיפות אוכלוסייה נמוכה, באזורים חקלאיים ובריחוק מאזורי עימות עולמיים, נעשתה מוקד עניין בקרב חלק מעשירי עמק הסיליקון המחפשים מקום מפלט.
תיל קיבל אזרחות ניו זילנדית ב-2011, אף ששהה במדינה כמה ימים בלבד. הענקת האזרחות נחשפה לציבור שנים לאחר מכן ועוררה מחלוקת ציבורית. ב-2022 דווח כי חברה הקשורה לתיל ביקשה להקים מתחם אירוח יוקרתי ליד אגם ואנאקה באי הדרומי של ניו זילנד. המבנים תוכננו להשתלב בנוף ההררי ולהיות מוסתרים בחלקם באמצעות גגות מכוסים צמחייה. בתקשורת העריכו שהמתחם ישמש גם מקום מפלט, אף שבתוכניות שהוגשו לא הופיע בונקר. אולם הרשויות המקומיות דחו את בקשת הבנייה, בטענה שהפרויקט יפגע בנוף הטבעי. תיל ערער, אך במאי 2024 דחה גם בית המשפט לענייני סביבה את הערעור.

"אתה הולך לקנות ביטוח מפני האפוקליפסה?"
"להגיד שאתה 'קונה בית בניו זילנד' זה סוג של קריצה, בלי צורך לומר יותר מדי", אמר ריד הופמן, ממייסדי לינקדאין ואחד המשקיעים הבולטים בעמק הסיליקון, בנוגע לעשירים שקונים מקומות מפלט במדינה המרוחקת. בריאיון לניו-יורקר, כבר ב-2017, הוא סיפר שכאשר אמר לחבר שהוא חושב לבקר בניו זילנד, אותו חבר שאל אותו: "אה, אתה הולך לקנות ביטוח מפני האפוקליפסה?".

הופמן הסביר כי ניו זילנד הפכה ליעד מועדף בקרב אנשים שמחפשים מפלט למקרה של אסון וכשבני שיחו שומעים שהוא מתכוון לבקר במדינה הם ישר מציעים: "יש לי מתווך שמוכר ממגורות ישנות של טילים בליסטיים בין-יבשתיים, שהן מוגנות מפני מתקפה גרעינית, אולי יהיה מעניין לגור בהן".
כשנשאל כמה מעמיתיו המיליארדרים בעמק הסיליקון רכשו לעצמם סוג כלשהו של ביטוח כזה, העריך הופמן: "הייתי מנחש שיותר מ-50%", אך מיהר לסייג את ההערכה והסביר שמדובר במשהו שיכול להיות דומה לרכישת בית נופש, שמעניק לבעליו תחושת ביטחון למקרה שמשהו ישתבש.
הופמן הוסיף כי החששות של אותם אנשים אינם מוגבלים למלחמה גרעינית או לאסון טבע. חלקם מוטרדים גם מהאפשרות שבינה מלאכותית ושינויים טכנולוגיים יפגעו במקומות עבודה ויגבירו את אי-השוויון, עד כדי התקוממות חברתית נגד בעלי ההון. "האם המדינה תפנה נגד העשירים? האם היא תפנה נגד החדשנות הטכנולוגית? האם היא תידרדר לאי-סדר אזרחי?" תהה.

במפעל בטקסס, המלחמה הפכה להזדמנות עסקית
אבל לא רק מיליארדרים וחובבי קונספירציות משקיעים במקלטי הישרדות, בשנים האחרונות הם משווקים גם כפתרון בטיחותי למשפחות וללקוחות אמידים שמעוניינים בשכבת הגנה נוספת. רון האברד, מייסד חברת Atlas Survival Shelters מטקסס, הוא אחד האנשים שבנו עסק סביב הצורך הזה. בכתבה שפרסם הדיילי ביסט, לפני כחצי שנה, סיפר האברד כי היקף הפניות אליו זינק פי שניים ויותר מאז פרוץ המלחמה באיראן. לדבריו, גם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הביאה לעלייה בביקוש, עוד לפני ההסלמה האחרונה. "כמות הפניות אליי בהחלט עולה אחרי אירועים ואיומים בעולם", אמר האברד.

אחת המתעניינות במקלטים של האברד היא קים קרדשיאן. בפרק של תוכנית הריאליטי של הקרדשיאנס, ששודר באפריל 2021, היא לקחה את אחותה קלואי לבחון מקלט הישרדות של חברת אטלס. "2020 הייתה שנה מטורפת", אמרה קים למצלמות בהתייחסה למגפת הקורונה ולמעשי שוד שעברו אנשים בסביבתה, "אז, כדרכי, הייתי חייבת לבדוק סוגים של מקלטי הישרדות ולראות מה האפשרויות שלנו".
השתיים הגיעו למתקן ובחנו מבנה גלילי שנועד להגן על יושביו בתרחישי חירום. הוא כלל מיטות קומתיים, מטבחון, פינת ישיבה ומחשב. האחיות אף נכנסו לתוכו כשהופעלה אזעקה המדמה מצב חירום. "אלוהים, אני לא יכולה להיות כאן", אמרה קלואי במהלך הביקור, "אני מרגישה כאילו אני נמצאת כאן כבר שלושה ימים". לא ידוע אם קים רכשה בסופו של דבר מקלט כזה.
אטלס מציעה מגוון רחב של פתרונות, החל ממקלטים בסיסיים ועד למתחמים תת-קרקעיים שעלויותיהם עשויות להגיע לעשרות מיליוני דולרים. המקלטים עשויים מפלדה ובטון, מיועדים להתקנה בקרקע וניתן לשלב בהם אזורי שינה, מטבחים, מערכות סינון אוויר, שירותים ומתקני אחסון. חלק מהמוצרים מיועדים להגנה קצרה יחסית בעת אסון, ואחרים מתוכננים לשהייה ממושכת יותר.
לדברי האברד החברה פונה ללקוחות בארצות הברית ומחוצה לה, ובין היתר הרחיבה את פעילותה לשוק מדינות המפרץ. טווח המחירים עצום. לפי סקירה שפרסם הוושינגטון פוסט בחודש שעבר על אטלס מחירם של מקלטים מודולריים בסיסיים מתחיל בכ-60 אלף דולר, בעוד שדגמים גדולים ומשוכללים יכולים להגיע למאות אלפי דולרים ואף יותר, לפני עלויות הובלה והתקנה.

כפר שלם שנועד לשרוד את האפוקליפסה
במדינת דקוטה הדרומית פועל פרויקט אחר, Vivos xPoint, שמציע תפיסה שונה מהמקלטים הפרטיים. במקום בונקר אחד מתחת לאחוזה, מדובר בשטח עצום שבו ניצבים 575 מבני בטון ששימשו בעבר לאחסון תחמושת צבאית. החברה משווקת את המקום כ"קהילת הישרדות", שבה אנשים יכולים לרכוש או לחכור מבנה ולהתאים אותו לצורכיהם. בכתבה בוושינגטון פוסט נכתב כי בונקרים בלתי מאובזרים באתר מוצעים לחכירה ארוכת טווח בכ-55 אלף דולר, או לרכישה עם הקרקע בכ-75 אלף דולר, כאשר עלויות ההתאמה למגורים מתווספות למחיר.
היתרון של המודל הוא האפשרות לחיות בקהילה של אנשים בעלי מטרה משותפת, במקום להסתגר לבד עם המשפחה במקלט פרטי. מצד שני, הוא מעלה שאלה שכמעט אינה רלוונטית לבעלי הבונקרים הפרטיים: איך תתנהל קהילה סגורה, אם אכן יגיע היום שבו מאות אנשים ייאלצו לחיות זה לצד זה מתחת לאדמה, ללא ממשלה מתפקדת וללא גישה לשירותים רגילים?
גם ג'ייסון אורביס, יזם אמריקני מיוטה, פנה לפתרון קהילתי. אורביס השקיע יותר מעשור בהפיכת שטח של כ-1,200 דונם למתחם הישרדות המיועד לאפשר לכ-200 בני אדם, בהם בני משפחה וחברים, להתקיים גם במקרה של קריסה חברתית.
בכתבה שפרסם החודש מגזין פיפל נחשף כי המתחם כולל חממות, גינות לגידול מזון, בעלי חיים, באר מים, מערכות אנרגיה סולארית, סדנאות עבודה, ציוד רפואי ומחסנים שבהם מאוחסנים כ-50 טונות של דגנים. בניגוד לבעלי בונקרים יוקרתיים שמסתמכים על מערכות טכנולוגיות מורכבות, אורביס מאמין שהמפתח להישרדות הוא היכולת לייצר מזון, לתקן ציוד ולחיות במסגרת קהילתית עצמאית.
באופן מפתיע, אורביס עצמו אינו סבור שסוף העולם קרוב במיוחד. בריאיון הוא העריך שהסיכוי לקריסה מוחלטת של הציוויליזציה במהלך חייו נמוך מאחוז אחד. למרות זאת, הוא רואה בהשקעה הצדקה בפני עצמה, משום שהיא מאפשרת למשפחתו ללמוד מיומנויות מעשיות, לפתח עצמאות ולחזק קשרים בין-אישיים. עבור אורביס, ההיערכות לאפוקליפסה אינה רק ניסיון לברוח מהעולם, אלא גם דרך לבנות קהילה שתוכל להמשיך לתפקד כשהמערכות המוכרות יפסיקו לעבוד.
בריכה תת-קרקעית היא גם בעיה הנדסית
התמונות של הבונקרים היוקרתיים עשויות ליצור רושם שהעשירים מצאו דרך להמשיך ליהנות מחיי נוחות ופאר גם לאחר אסון עולמי. אולם בניית מתחם כזה היא רק תחילת הבעיה. כדי להחזיק אנשים מתחת לאדמה במשך שבועות או חודשים, יש צורך באספקה יציבה של מים, במערכת לטיפול בשפכים, בחשמל, במזון, בסינון אוויר, בשירותי רפואה וביכולת לתקן תקלות בלי להסתמך על אנשי מקצוע מבחוץ.
גם מתקני הפנאי יוצרים אתגרים. חדר כושר, אולם קולנוע ומתקני ספא מוסיפים עומס על המערכות ומגדילים את כמות האנרגיה והמשאבים שהמתחם נדרש לספק. בכתבה בוושינגטון פוסט הסביר בריאן קמדן, מהנדס ומומחה לבניית מתקנים מבוצרים, כי "ההנדסה והמערכות המכניות שנדרשות כדי לאפשר את המתקנים האלה הן מורכבות".

הוא נתן כדוגמה בריכת שחייה, שהקמתה מתחת לאדמה מחייבת להתמודד עם בעיות לחות, ומטווח ירי שמחייב מערכות אוורור שיפנו את העשן והאדים שנוצרים בכל ירייה. לדבריו, האיום המרכזי שמעסיק כיום את לקוחותיו הוא קריסה ממושכת של רשת החשמל: "רשת החשמל פגיעה. זה מה שכולם מתכננים לקראתו עכשיו".
גם ההנחה שצריך לחיות שנים מתחת לאדמה אינה מתאימה לכל סוג של אסון. במקרה של נשורת רדיואקטיבית מפיצוץ גרעיני, למשל, המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ לאזרחים להיכנס למבנה, רצוי למרתף או לחלקו הפנימי, ולהישאר בפנים לפחות 24 שעות או עד שהרשויות יאפשרו לצאת בבטחה. הסיבה היא שעוצמת הקרינה מחומרים רדיואקטיביים יורדת עם הזמן.
קמדן עצמו סיפר לוושינגטון פוסט כי הוא בדרך כלל ממליץ ללקוחותיו שלא לתכנן שהייה במקלטים למשך יותר מ-30 יום, אף שחלקם מבקשים ממנו לתכנן מתקנים שיאפשרו שהייה של שנה ואף יותר. ככל שהשהייה מתארכת, כך נדרשים יותר שטח, מזון, ציוד ומרחב אישי.
קמדן הוסיף שחלק מהפרויקטים כוללים אפילו נהלים שנועדו למנוע מרד או השתלטות של אנשי אבטחה ודיירים על המתקן. לדבריו, בכל מקלט תת-קרקעי חייבת להיות גם יציאת חירום, הדגיש: "בלי זה, בנית קבר".
