"יו גוט טו לאב הים": עומר עציון חושף - כך הפסקתי לפחד והפכתי לנשיא ארה"ב

"ביום שטראמפ נבחר גם שודרה התוכנית הראשונה שלי בארץ נהדרת", מספר עומר עציון, שבשנה האחרונה הפך לאחד הכוכבים הבולטים של התוכנית. החיקוי המעולה שלו לטראמפ הזניק אותו כמעט ברגע אחד לליגה של הגדולים. ולחשוב שכל זה קרה במקרה בעוד הוא מרים משקולות..

אני פוגש אותו בעודו מתאפר מאחורי הקלעים של ארץ נהדרת. זה לוקח לו שעתיים-שעתיים וחצי להפוך לטראמפ - ובינתיים כל החברים מארץ נהדרת קופצים להגיד שלום ומריצים צחוקים מול המצלמה.

"יום אחד אני עומד בחדר כושר מרים משקולות", הוא מספר איך נכנס לנעליו של הנשיא האמריקני, "והשיער שלי, הבלורית הייתה כזה קדימה, והשפתיים כזה התכווצו מהמאמץ - ואני אומר לעצמי 'אה זה טראמפ'. ישר שלחתי למולי שגב תמונה. אז הוא אמר 'שלח חיקוי'".

מה עשיתי בסרטון?

"דיברתי על מירי רגב: 'I spoke to Miri Regev, she's very attractive as well'. והוא אומר לי 'וואלה, יש פה משהו'".

יש הרבה עוצמה בלגלם את טראמפ - האיש החזק בעולם.

"כשחקן זה פאן דמות כזאת שלא סופרת אף אחד מסביבה, ועושה מה שבא לה. זה באמת פאן לא נורמלי".

מתי הפסקת להיות הילד החדש בארץ נהדרת?

"אני חושב שזה קרה לי במהלך העונה הקודמת כזה. הרגשתי ממש שהגעתי לאיזה מין בית".

לא לעשות לי עכשיו את המונולוג של "כולם מפרגנים", "כולם שמחים".

"מה אני אגיד לך? וואלה, כן".

אבל מגיע אדם חדש עם דמות כל כך חזקה ודומיננטית, ו...

"כן".

זה בטח קצת מערער, לא?

"לא".

"קודם כל הוא אחרי שתי תוכניות כבר כאילו כאילו תמיד היה פה", אומר עליו ליאור אשכנזי. "בקריאה הראשונה עם הקאסט, זה היה היסטרי".

אתה היית בהיסטריה? אני שואל את עומר. "אני הלכתי למות", הוא עונה.

זה יתרון להגיע לארץ נהדרת בגיל יותר בוגר?

עומר: "ההתרגשות היא אותה התרגשות, הלחץ הוא אותו לחץ".

ליאור: "אתה נכנס לתוך פנתיאון, זה מוסד".

אתה עזרת לו קצת?

"אני צריך לעזור לעומר? השתגעת?".

יש ילד חדש בכיתה, צריך... לתת לו יד.

"לא. אם כבר עומר נותן לי עצות".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"אני חצי עיראקי, חצי אשכנזי, אבל גדלתי כמרוקאי"

בשנה האחרונה עומר עציון הוא הילד החדש בכיתה. אבל הוא כבר לא באמת ילד, וגם לגבי החדש אפשר להתווכח. כבר שנים שהוא מסתובב כאן, משחק ויוצר, ורק בתקופה האחרונה משהו נפתח. אחרי שנים של כמעט, אולי, אל תתקשר אלינו, אנחנו נתקשר אליך.

אבל מה היה צריך לקרות פתאום כדי שיתאפשר כל הדבר הזה?

"להפסיק לפחד".

הוא נולד לפני 48 שנה בירושלים, אבל בגיל 6 עבר עם משפחתו לבית שמש. "אבא שלי, שהיה לו מין כזה רעיון התיישבותי, חלוצי כזה, של לבנות בית בבית שמש, הרבה לפני שהתחרדה. בתחילת שנות ה-80 היא הייתה עיר פיתוח", הוא מספר. "הייתי באיזו מין חממה כזאת, בשכונה מאוד נעימה וכיפית. היא נתנה לי איזושהי פרספקטיבה. אני באמת מרגיש שגדלתי כמרוקאי לכל דבר".

אמרו שאתה חצי-חצי.

"אני חצי עיראקי, חצי אשכנזי, אבל גדלתי כמרוקאי. אם אתה לא מרוקאי, אז אתה לא הגזע העליון בבית שמש"

מאז שהוא זוכר את עצמו עומר תמיד צילם. ובזכות סבתו גם יצר לא מעט סרטונים משפחתיים. "לסבתא קראו בישראל בידור, בידור לוי. בידור - ליטרלי - הייתה באמת אישה מבדרת", הוא מספר. "כשקיבלתי את מצלמת הווידאו הראשונה שלי, אז הייתי מצלם איתה כל מיני שטויות בבית".

"תמיד היה לי איתה איזה מין שפה סביב משחק", הוא ממשיך. "הייתי אומר לה 'את צריכה לעשות ככה', 'את צריכה לעשות ככה', והיא ישר זורמת, מה שצריך.

"הייתי יושב ברחוב, מסתכל על אנשים, וחוזר הביתה ועושה חיקויים של האנשים שהייתי רואה ברחוב. כל מיני טיפוסים".

"לא האמנתי בעצמי"

בגיל צעיר היה לו ברור שהבמה מחכה לו, ועם זאת לא ניסה אפילו להתקבל ללהקה צבאית, כי לא חשב שיש לו באמת סיכוי. "לא הלכתי לנסות בכלל", הוא אומר.

לא האמנת בעצמך?

"לא האמנתי... כן. כנראה לא האמנתי בעצמי. אני חושב שהיה בי איזשהו רעד כזה שהסתובבתי איתו, וחוסר של ביטחון".

הוא החליט להגשים את החלום שלו והתקבל לבית הספר למשחק בית צבי, ולמד יחד בכיתה עם איתי טיראן. "גרי בילו אמר כזה: 'הכיתה הזאת תהיה הכיתה של איתי טיראן'. ואז אמרתי לו, 'רגע, גרי, כאילו, חכה. אולי יום אחד אתה תגיד גם הכיתה של עומר עציון'", הוא מספר.

בשנים שאחרי הלימודים, הוא הבין מהר מאוד שכישרון משחק זה חשוב, אבל לא מספיק. גם כשעבר סוף סוף אודישן והתקבל לסדרה, גילה שאפשר להיפטר ממנו גם אחרי שהסדרה צולמה.

האודישן הראשון שעברתי, לתפקיד של נתן הנביא בסדרה תנ"כית שקראו לה חברים מהתנ"ך, זה שודר בערוץ תכלת. אני שמח, מצטלם לתפקיד, ואני פותח את הטלוויזיה ביום שהפרק משודר, ורואה שמישהו אחר משחק את זה. משחק את התפקיד שלי. הם טענו שהייתי נתן הנביא סקסי מדי בתוך האנרגיה שהבאתי לתפקיד. זה נורא, אבל הופך אותך לקשוח יותר".

איך מצליחים לשרוד בשנים האלה שזה לא קורה?

"הרבה אמונה ואהבה למלאכה הזאת. גם אם אני פתאום מברמן בין חבר'ה בני 20 ואני בן 38, ואני אומר 'איפה החיים שלי' כזה? אבל אני גם צוחק מהסיטואציה".

"אני אבא מתוק"

עומר גרוש כבר שש שנים והוא אבא לילדה בת 11. "היינו ביחד 14 שנה, באהבה גדולה עד שהאהבה נגמרה", הוא אומר על נישואיו. "אני בטוח שגם אם נגיד לא היה לנו את טוני, הילדה שלנו, אז גם היינו נשארים בקשר. יש לה חלק גדול בזה שנשארתי שחקן. היא תמיד הייתה המנוע כזה שתמך בי".

איזה מין אבא אתה?

"אבא מתוק".

כן?

"נראה לי".

עושה צחוקים?

"לא מספיק דווקא".

אחרי אינספור עבודות מזדמנות ותפקידים לא מספקים, החליט לקחת את עצמו בידיים. הוא נרשם ללימודי תסריטאות והתחיל לשגר לרשת סרטונים ויראליים עם שלל דמויות שהמציא.

"גיליתי את עצמי כשלא הייתי תלוי באף אחד", הוא מספר. "גיליתי את הקול שלי, מצאתי את הקול שלי, והשמעתי אותו".

"אחרי שבוע מולי שגב התקשר"

בגיל 40 פלוס, עומר עציון התחיל להפסיק לפחד והתחיל להאמין בעצמו - והתפקידים התחילו לזרום באמת. באחד התפקידים האחרונים שלו, בעונה הראשונה של בלאדי מורי, הכיר את נעמי לבוב. הם היו יחד שנתיים, ובשנה שעברה נפרדו.

ואז הגיעה ארץ נהדרת.

איך אקטיבית החלטת שאתה עושה את הצעד?

"לא החלטתי, היה מינוס בבנק".

מותר לשאול כמה?

"היה 60 אלף מינוס. אתה יודע, אני מגדל ילדה. שוכר דירה בלב תל אביב. ואז אמרתי, 'רגע, אני ראוי. אני כבר מספיק שנים פה בשביל לנטוש את הסיפור ה... ה-unworthy הזה'.

"ואז אני אומר, 'או-קיי, אני רוצה גם לחגוג, וגם משהו שיכניס לי כסף'. ישבתי ואמרתי, 'אני רוצה להיות בארץ נהדרת'. אחרי שבוע מולי שגב התקשר".

הוא שמע? הוא גר לידך? או שזה פשוט הגיע אליו...

"זה הגיע בתדר. זה עבר בתדר. והוא אמר לי: 'בוא, יש לי כמה דברים להציע לך'".

אבל תוכניות לחוד והחיים עצמם לחוד. רגע לפני הצילומים, פרצה המלחמה. "פותחים לך את השער לאיזה מקום שאתה אומר 'יאללה, הנה, זה עכשיו... יאללה, נתחיל לעשות כסף, נתחיל לעשות כיף'. ואז... ואז לא. רק שנה אחר כך הוא התקשר שוב ואמר 'יאללה, בוא'", הוא מספר.

הדרך לארץ המובטחת נסללה

טראמפ סידר לעומר הזדמנות נוספת. אחרי הסרטון ששלח למולי שגב, עורך ארץ נהדרת, היה ברור שהדרך לארץ המובטחת נסללה.

"זה היה פאן לא נורמלי, ככה, באמת להכיר את כולם ו... ולפגוש כל כך הרבה אנשים שיש לי איתם שפה משותפת", הוא אומר על ההגעה לסט של ארץ נהדרת.

הצלחה בגיל מאוחר היא הצלחה מתוקה יותר?

"מאמין שכן. זה מקום שלוקח כל חוויה בפרופורציה הנכונה ואפשר ליהנות ממנה באמת".

סידר לך את המינוס בבנק?

"אה... אני יודע. עוד יש עבודה. אנחנו בכל זאת בישראל, אתה יודע, יוקר המחיה וכאלה".

לפני חודשיים, רגע אחרי שטראמפ הכריז על סיום המלחמה, נשלח עומר עציון בדמות טראמפ לכיכר החטופים. הקטע צולם לארץ נהדרת ולא שודר.

"זה מקרה יפה של איך מגלומניה ואגו פוגשים דווקא את ההגשמה של הציבור הרחב", אומר עומר על טראמפ. "וזה דבר מדהים שקרה".

הוא חוזר לביקור שלו בכיכר בדמות של הנשיא: "היו מלא נשים מעל גיל 60-70 שבאו אליי והסתכלו עליי בעיניים מצועפות מאהבה ואמרו לי, תודה. הייתה אווירה כמעט סמי מינית".

כשרואים אותו בכיכר, נואם: "נובל פרייז. חשוב. נובל פרייז. חשוב", קשה לפקפק בעוצמה שיש בחיקוי לאיש החזק בעולם. גם עומר עציון מבין שזאת לא עוד דמות.

כמה אתה כזה בחיים?

"יש עוד דרך ארוכה. וואו. איזה... באמת, הרשעות והשימת ז**ן על כולם, זה וואו".

השראה?

"במקומות מסוימים אני אומר, 'וואלה, תהיה קצת יותר טראמפ'".