הלילה שישראל לא תשכח – ומה שהתרחש מאחורי הקלעים: בלילה שבין שבת לראשון עמד צה"ל בפני מה שהיה נראה כמו הלילה הכי משמעותי ודרמטי לביטחון המדינה, זה שבו האיומים האוויריים כבר יצאו לכיוון ישראל מאדמת איראן. יותר משבוע שרר במדינת ישראל כולה המתח הזה – מתי טהראן תגיב ותתקוף את ישראל: באותו לילה עמד מערך ההגנה הישראלי למבחן שלא ידע כמותו.

בתוך דקות ספורות ביצעה איראן יותר מ-350 שיגורים – טילים וכלי טיס – לעבר ישראל. כ-60 טונות של ראשי קרב עם חומר נפץ עשו את דרכן ארצה, בניסיון לחולל נזק עצום. מול מרחב אווירי צפוף ומלא במטוסי קרב, כטב"מים, מסוקי קרב וכלים אחרים עמדו אנשי מערך הבקרה האווירית של צה"ל וניהלו את תמונת הקרב: הם זיהו את המטרות בקצב מסחרר וסיפקו תמונת מודיעין מדויקת בזמן אמת כדי להשאיר את המרחב האווירי נקי מאיומים.

בצה"ל, בחיל האוויר וביחידות הבקרה האווירית התכוננו במשך שנים למקרי קיצון במיוחד לרגעים כאלה. "הבנו שזה הולך ומגיע, המתח היה גבוה מאוד, אבל אנחנו מתכוננים לתגובה הזו כבר תקופה לא קצרה בכלל", משחזר מפקד מערך הבקרה האווירית, אל"ם א'. "המערך שלנו נחשב גוף בעל חשיבות מכרעת בהפעלה ובסנכרון של חיל האוויר".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"הצלחנו להיות מוכנים מאי-פעם"

"כשהבנו שבאמת יצאו שיגורים לכיוון מדינת ישראל ריכזנו את האנשים הטובים ביותר והתחלנו לבנות את תמונת הקרב בשמיים, זו 'התמונה האווירית' – היכן נמצאות המטרות, כמה רחוקות הן והיכן נמקם כל מטוס ומטוס", מספר הקצין. "בלילה התחלנו לראות את המטרות מתחילות לעלות ולהצטבר, אבל התחלנו לעבוד כמו שאנחנו מתורגלים ומיומנים", הוא מוסיף. "בשקט מופתי ובאמת במקצוענות, בזכות ההכנות המקדימות לאורך השנים, הצלחנו ליישם בזמן קצר מאוד ולהיות מוכנים מאי-פעם לאיום הזה שהגיע אלינו".

"אני לא זוכר אירוע כזה עשרות שנים", מצהיר אל"ם א' במבט לאחור על הלילה שזכה לשם "מגן ברזל". "כל מטרה שנשלחה לישראל הייתה איום בשכבה אחרת באוויר, מה שדרש מאיתנו כוננות גבוהה לאיומים בכל הרבדים, עם כל המערכים. כולם היו מוכנים במכלולי הבקרה, בתאים בבור ובכל הטייסות וסוללות ההגנה האווירית". המתקפה החריגה בהיקפה סוכלה באופן חסר תקדים: כ-99% מהשיגורים לא הגיעו ליעדם, ורק טילים אחדים הצליחו להיכנס לתחומי ישראל. עוד מתגאים בצה"ל שבזמן סיכול המתקפה האיראנית, הצבא פעל גם בעזה וגם בלבנון.

תיעוד מרגעי היירוט הראשונים בתא השליטה (צילום: דובר צה"ל)
תיעוד מרגעי היירוט הראשונים בתא השליטה | צילום: דובר צה"ל

המתקפה האיראנית – סיקור נרחב:

המסמך שפירט מה צפוי לקרות

אחד הגורמים המכריעים הוא התכנון של הפעלת השכבות השונות של ההגנה – איזו שכבה מתמודדת עם איזה איום: ליירוט הטילים הבליסטיים, שנועדו להגיע לישראל בתוך 12 דקות, נדרש טיל חץ 3, שמגיע אל מחוץ לאטמוספרה; את טילי השיוט שנועדו להגיע בתוך שעתיים יירטה מערכת קלע דוד; ואיום הכטב"מים הוצב לפתחן של מערכות הפטריוט וכיפת ברזל, שהיו צריכות ליירט את הכטב"מים בתוך תשע שעות לכל היותר.

כשליש מהשיגורים, יותר ממאה במספר, היה של טילי קרקע–קרקע, ששוגרו במטח מתוזמן ומורכב. רצף השיגורים גרם לנזק בבסיס נבטים – וגם לפציעתה של אמינה אל-חסוני בת ה-7 מרסיסים בנגב – אך לא פגע בתשתיות משמעותיות או במטוסים, כפי שבוודאי קיוו בטהראן: התוכנית למתקפה רב-זירתית מתוזמנת לא הניבה את הנזק ה"רצוי" מבחינת הרפובליקה האיסלאמית. ישראל הותקפה, אך לא הופתעה: צה"ל הצליח לדעת מראש מה מתווה ותוכנית המתקפה. איך זה קרה?

במשך זמן רב הצליחו מומחים בחטיבת המחקר לחקור את הכוונות והתכנונים האיראניים, בפעולה רבת תושייה. בצה"ל מספרים כי עשרות אנשים השקיעו ימים ולילות, ו"העלו הילוך" לאחר חיסול הבכיר בדמשק. המידע הרב שנאסף הוביל לניתוח וממנו לדפ"א – מסמך "דרכי פעולה אפשריות" – שפירט את מגוון האפשרויות לתקיפה.

כאן נכנס לתמונה גם שיתוף הפעולה המודיעיני ההדוק עם ארה"ב ושאר השותפות לתוכנית סיכול השיגורים. מדובר בפאזל מרובה חלקים, שמדי יום השתנה בהתאם למידע – וממנו "נולדה" תמונת מודיעין מסונכרנת לישראל ולשותפותיה למבצע. העברת המידע המסווג בכל הרמות, השיתוף המודיעיני העמוק ומעורבות המומחים הובילו להערכה מגובשת.

"כמו לחימה כתף אל כתף"

המומחים של חיל האוויר, חטיבת המחקר, החטיבה הטכנולוגית וגופים אחרים התאספו באופן שוטף כדי לנתח את המידע על כוונותיה של הרפובליקה האיסלאמית. גם השותפים למבצע נכנסו לתהליך, וכל גורם חזר מהמפגשים הללו עם שאלות ו"שיעורי בית" להמשך. הקווים הפתוחים המודיעיניים בין חיל האוויר, אמ"ן ושותפיה של ישראל יצר מנגנון יעיל להעברת המידע ולסנכרון מהיר בין כל הצדדים.

הנתונים החדשים נחשפו כל העת, והובילו להגנה המוצלחת שהדפה 99% מהשיגורים. מערכת ההגנה הרב-שכבתית פעלה גם מחוץ לאטמוספרה, ובצה"ל מספרים כי הפעילות הייתה כה אינטנסיבית שמטוסים שטסו בשעה 23:00 בלילה בשבת, עם הודעת איראן על תחילת המתקפה, טסו גם בסוף המטח ועד ארבע לפנות בוקר. בצה"ל מסבירים כי שיתוף הפעולה היה דומה ל"לחימה כתף אל כתף" – גם אם הפעם נעשה התיאום הרחק משדה הקרב. בישראל שבו והודו לאמריקנים על שיתוף פעולה יוצא דופן אל מול האיום האיראני.

את פעולת ההגנה ההיסטורית בשמי המזרח התיכון ניתן לזקוף גם לטובת שיתוף הפעולה המודיעיני-אסטרטגי, שמוביל אמ"ן בצה"ל עם השותפים השונים. שיתוף הפעולה עם ארגוני הביון השונים, לרבות האמריקנים והבריטים וכן המדינות באזור, סייע בהבנת תמונת המצב המודיעינית המלאה טרם השיגורים של איראן – ובשיקוף חומרת המצב למקבלי ההחלטות בארץ ובעולם.

המידע המשותף והסנכרון בין הכוחות באוויר

יחידת מש"ב (המחלקה לשיתוף בין-לאומי) באגף המודיעין היא הגוף שתפקידו לקחת את חלקי הפאזל המודיעיניים, לתאם לגביהם עם המדינות השותפות האסטרטגיות – וכך להרכיב תמונת מודיעין שמובילה לתוכניות המבצעיות. בחצי השנה האחרונה, כך אומרים בצה"ל, הכפילה יחידת מש"ב את יכולות האיסוף של אמ"ן – באמצעות העמקת החיבור עם השותפים. אותו הקשר עמד למבחן כאשר האירו מאות הטילים, שלוו בנחילי כטב"מים, את השמיים, ובתוך זמן קצר התגלה עד כמה הקשר עם השותפים חזק ויציב: המודיעין שעבר אל השותפים ומהם אפשר מאות יירוטים מוצלחים, שהושגו בזכות סנכרון מלא.

בישראל מבינים כי בלימת המתקפה מאיראן מאפשרת חופש פעולה מבצעי ואסטרטגי להמשך, לאחר שהוכחה העליונות האווירית. מעבר לכך, בצה"ל מרוצים מכך שאירועי השבת צובעים את האזור בצבעים עזים – טובים מצד אחד ורעים מנגד, באופן מובהק. ללא שיתוף הפעולה המודיעיני, התוצאה המבצעית לא הייתה מגיעה לממדים המרשימים הללו. שיתוף הפעולה הבין-לאומי, כך מספרים בצה"ל, נבנה גם על החיבור האישי בין מפקדים ישראלים וזרים שטסים יחד באימונים.

מדובר ברמת תיאום ובשיתוף פעולה טקטי שלא נראו עד כה, גם עם האמריקנים וגם עם הבריטים ועם כוחות באזור: השמיים היו מלאים ב"ניצוצות" של כלים אוויריים שונים, ונדרש סנכרון מלא של מערך הבקרה ובין מרכיבי ההגנה השונים כדי להשמיד את מאות הפריטים ששוגרו מאיראן. מערך הבקרה יודע להסתכל על התמונה האווירית בצורה מיקרו-טקטית, ולתת לכל כטב"ם ולכל טיל שיוט (טל"ש) את המענה הנכון, תוך הקפדה על התמונה הרחבה – הגנה מלאה לצד הבטיחות באוויר.

קל להסתכל על יירוטים כעל מערך טכנולוגי בעיקרו, אך בצה"ל מזכירים כל העת כי בקצה השרשרת ניצב מי שמחמש את המטוס, הטייס שיוצא לבצע יירוט בגובה נמוך – ומספר גדול של אנשים שמעורבים בכל החלטה בדרך. המערך כולו נועד ליירט במרחבים של מאות קילומטרים, ואחרי אותן שעות מותחות ניתן להגיד שהוא עמד באתגר בהצלחה. "אני מלא גאווה מהאנשים שלי, נעשתה פה עבודה מתואמת ומאוד יפה, קבוצת אנשים איכותיים שבסופו של דבר שמרו על הבית שלהם", אומר אל"ם א'.

על הלחימה המשותפת נגד המתקפה האיראנית עוד ידובר רבות גם בעתיד, אך כבר עכשיו מספרים בצה"ל ששיתוף הפעולה עם המדינות השותפות הגיע לשיא מבצעי – ישראלים, אמריקנים, בריטים וגורמים אחרים נלחמים כתף אל כתף נוכח איום איראני גלובלי. ההבנה בישראל ברורה: גם בתום קרב המהלומות הנוכחי, איראן תמשיך להיות איום שמטריד אותנו ואת השותפות האסטרטגיות. לצד מימון שלוחות הטרור, אימונן וחימושן, הרפובליקה האיסלאמית הראתה שהיא מוכנה גם לתקוף באופן ישיר – ובישראל צריכים להמשיך להיות ערוכים גם לכך כל העת.

הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.