"יצאתי ל-100 דייטים, כבר הכירו אותי ברחוב מהאפליקציות": הרווקים שחוזרים לשידוכים

ה-Swipe ששבר את גב הגמל: ש', בת 31 מתל אביב, החלה להתארגן ולהתאפר - מבלי לדעת שהיא מתכוננת לדייט הנורא בחייה. היא הגיעה לבית קפה וציפתה לבחור החמוד שאיתו התכתבה באפליקציה. אלא שאז היא הבחינה שהוא לא מגיע לבד. "חשבתי שהיא רק מלווה אותו", היא מספרת. "אבל היא התיישבה איתנו". אחרי לחיצת יד וכמה משפטים ש' כבר הבינה: "לא האמנתי, הוא הגיע לדייט עם אימא שלו".

במשך רבע שעה סיפרה האם על ילדותו, על אופיו ועל מעלותיו. דבר הגיוני ונפוץ, אך ממש לא בפגישה הראשונה. "היא ממש עשתה לו יחסי ציבור", סיפרה ש' - שכיום כבר צוחקת על הסיפור. "באותו ערב התקשרתי לכל החברות שלי וסיפרתי להן. אבל בפנים כבר הייתי מותשת. זה לא היה הדייט עצמו, זו הייתה ההבנה שאני כבר שנים אוספת סיפורים במקום להתקרב לזוגיות".

זו אולי סיפור ביזארי, אבל קולה של ש' הוא למעשה קולו של דור שלם של רווקים. דור ה"סווייפים" שהותש מלהמר על הדייט הבא - ולתלות את תקוותיו באלגוריתם. "בסוף הבנתי שלא חסרים לי דייטים, חסרה לי איכות", מסבירה ש'. "רציתי לפגוש אנשים שבאו מאותה נקודת מוצא כמוני. אנשים שמחפשים קשר אמיתי. בגלל זה פניתי לשידוך. הכירו לי כמה גברים, והיום אני יוצאת עם מישהו שאני מאוד מקווה שאפגוש את אימא שלו בקרוב - אבל בנסיבות קצת אחרות".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"פתרון הרטרו" של דור ה-Z

אז מה אפשר לעשות כשפשוט נמאס מהגלילה הבלתי נגמרת? מהתחושה שתמיד מחכה מישהו טוב יותר בהחלקה הבאה, ומהשיחות שמתחילות בהתלהבות ונגמרות בהיעלמות; מהדייטים שחוזרים על עצמם כמו פס ייצור? במקומם צומחת בשנים האחרונות תופעה חדשה: "קהילות של היכרויות" - מיזמי שידוך מודרניים, ערבי היכרות, ריטריטים, קבוצות וואטסאפ ושדכנים מהדור החדש. לא כאלה שיושבים מאחורי שולחן עמוס כרטיסיות, אלא יזמים, אנשי קהילה ומאמנים שמנסים להחזיר את האנושיות לתהליך ההיכרות.

אם יש מישהי שמכירה את עולם הדייטים מקרוב, זו אורטל האורסטוק, שהיא ובעלה ג'וני ממייסדי מיזם "היכרות עם מחויבות" ומסלול "דוך שידוך". אחרי שהתגרשה כשהייתה צעירה, נכנסה אורטל בכל הכוח לעולם ההיכרויות. "יצאתי לדייטים כמעט כל ערב, באמת", היא מדגישה. "אם נשארתי ערב אחד בבית, השותפה שלי הייתה שואלת אם הכול בסדר. אנשים כבר זיהו אותי ברחוב מהאפליקציות".

"בשיא התקופה יצאתי ל-100 דייטים בשנה", היא משתפת, "לא פספסתי הזדמנות. סילבסטר, מוצאי חג, אמצע שבוע, סוף שבוע. מבחינתי כל ערב היה הזדמנות למצוא אהבה. הכרתי אין-ספור גברים. היו דייטים מצוינים, היו אכזבות, היו קשרים שהמשיכו כמה חודשים והיו כאלה שנגמרו לפני שהגיע החשבון".

אבל אחרי שנים של דייטים, היא הגיעה למסקנה מפתיעה. "הבנתי שאני טובה מאוד בדייטים ראשונים", היא אומרת. "ידעתי ליצור חיבור, להצחיק, לגרום לצד השני להרגיש בנוח. הבעיה התחילה אחר כך. בדייט השני, השלישי והרביעי. איך הופכים היכרות לקשר? איך יוצרים חיבור רגשי? איך מפסיקים לחפש כל הזמן את הדבר הבא?". השאלות האלה, היא אומרת, הובילו להקמת המיזם.

"אנשים חושבים שחסר להם עוד דייט. הרבה פעמים חסרה להם דווקא עצירה. מקום ללמוד את עצמם, להבין מה הם מחפשים, לקבל פידבק אמיתי על ההתנהלות שלהם. לפעמים הפתרון הוא לא עוד עשרה דייטים אלא להבין למה חמשת האחרונים לא התקדמו", היא מסבירה.

היזם, המצגת - וכל האמת בפרצוף

ואכן, אחת הסיבות שבגללן אנשים פונים למיזמי היכרות ושידוך היא האפשרות לקבל פידבק אמיתי. אלון (שם בדוי), יזם נדל"ן בן 35, הגיע לאחד המיזמים אחרי שנים של דייטים שלא התקדמו. "על הנייר לא הייתה לי שום בעיה", הוא מספר. "אני מצליח, נראה טוב, מכיר אנשים כל הזמן. אבל משום מה כל קשר נגמר אחרי שניים או שלושה דייטים".

במשך תקופה ארוכה הוא לא הבין למה. ואז הגיע הפידבק. מתברר שבכל דייט ראשון הוא היה שולף אייפד ומציג מצגת על עצמו. "לי זה נראה יצירתי", הוא צוחק היום. "חשבתי שזה מראה השקעה. הכנתי שקפים, תמונות, תחביבים, מטרות בחיים".

"באפליקציות נשים פשוט היו נעלמות, כאן אחד המנהלים של המיזם עצר ואמר לי: 'תקשיב, זה לא עובד'", הוא מספר. "כשהציגו לי את הפידבק הייתי בהלם, מבחינתי עשיתי משהו מיוחד. מבחינת הנשים שיצאתי איתן זה היה מוזר ברמות". לדבריו, זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו אמר לו בצורה ישירה מה באמת קורה.

ומהצד השני, התכתבויות באפליקציות או ברשתות החברתיות עלולות לגרום לקצרים בתקשורת - ואפילו להסוות מניעים נסתרים. דביר (שם בדוי), מאמן טניס ממרכז הארץ, מספר על דייט שהתחיל כמו קומדיה רומנטית - והסתיים כפגישה עסקית. "היא פנתה אליי ברשתות, הייתה כימיה - ודיברנו הרבה. הפגישה הראשונה הייתה מוצלחת בהתחלה, הזמנתי אותה למשחק טניס. אבל אז פתאום היא הודיעה לי שהיא בכלל נמצאת בזוגיות".

"בנקודה הזאת התברר שהיא ניסתה לקבוע אצלי אימון טניס ולא היה מקום", הוא נזכר. "אז היא מצאה דרך אחרת להגיע". בסוף הדייט, הוא מספר, היא אפילו ניסתה לשלם לו במזומן על השיעורים: "לא ידעתי אם לצחוק או להיות בהלם".

"בדיעבד זה מצחיק, אבל זו בדיוק הייתה הנקודה שבה הבנתי שנמאס לי להסתמך על מה שהאפליקציות זורקות לי או על מי שמחליטה לשלוח לי הודעה באינסטגרם", הבהיר. "אני בררן, אין לי בעיה להודות בזה. אני יודע איזה אופי אני מחפש, איזה ערכים חשובים לי ואיזה סוג חיים אני רוצה לבנות עם בת הזוג שלי".

"אנשים לא מחפשים עוד דייט, הם מחפשים לצאת מהלופ. המוח האנושי לא בנוי להתמודד עם כל כך הרבה אפשרויות"

האפליקציה רוצה שתישארו

גם רוני קום (40) שהקים את קהילת השידוכים "השדכן המאוזן" מכיר היטב את התחושה. אחרי פרידה מזוגיות ארוכה הוא מצא את עצמו חוזר הביתה בסוף כל יום עבודה ומיד פותח את אפליקציות ההיכרויות. "זה הפך לטקס קבוע", הוא מספר. "הייתי מסיים יום עבודה, מתיישב על הספה ופותח את האפליקציה כדי לראות מה חדש. מי עשתה לי לייק, עם מי יש התאמה, מי נכנסה למערכת". בהתחלה זה הרגיש מרגש. "אבל עם הזמן הבנתי שאני לא באמת מתקדם. אני עסוק בהיכרויות כל הזמן, אבל לא באמת מתקרב לזוגיות".

"אנשים לא מחפשים עוד דייט", הוא מסביר. "הם מחפשים דרך לצאת מהלופ". לדבריו, הבעיה אינה מחסור באפשרויות אלא דווקא עודף שלהן. "אנחנו חיים בעולם שבו אדם נכנס לאפליקציה ונחשף למאות ואפילו אלפי אנשים. זה נשמע כמו יתרון, אבל המוח האנושי לא בנוי להתמודד עם כל כך הרבה אפשרויות".

הוא מכנה זאת "פרדוקס הבחירה": "כשיש יותר מדי אפשרויות, קשה לבחור. כל אדם הופך לעוד פרופיל. תמיד יש תחושה שאולי האדם הבא יהיה קצת יותר מתאים. קצת יותר מצחיק. קצת יותר יפה. קצת יותר חכם. וככה ממשיכים לגלול". לדבריו, זה גם המקום שבו נוצר ניגוד אינטרסים מובנה: "המשתמש רוצה למצוא זוגיות ולעזוב את האפליקציה. האפליקציה רוצה שהוא יישאר. זה המודל העסקי שלה".

דור הסווייפים מותש

תחושת המיאוס מהאפליקציות אינה ייחודית לישראל. בשנים האחרונות מתרבים בעולם הדיווחים על מה שמכונה Dating App Fatigue - עייפות מאפליקציות היכרויות. אחרי שנים של סווייפים, מאצ'ים והתכתבויות, משתמשים רבים מדווחים על שחיקה, תסכול ותחושה שהשפע העצום אינו מוביל בהכרח לתוצאות טובות יותר. לדברי ד"ר ליאת יקיר - ביולוגית, סופרת, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית, לתופעה הזאת יש גם הסבר ביולוגי.

"מבחינה ביולוגית, מה שאפליקציות ההיכרויות עושות למוח זה בדיוק מה שמכונות הימורים עושות - הן מנצלות את מנגנון הדופמין של ה'אולי הפעם זה יהיה זה'. הבעיה היא שהמוח שלנו לא בנוי לסנן כמויות כאלה של גירויים חברתיים, המוח אוהב מבחר ולא אוהב לבחור ואז ה'שפע' הזה לא מרגיש כשפע, הוא מרגיש כאין-סוף ובמקביל מגביר ריקנות וייאוש.

"מה שאנשים מחפשים כשהם עוזבים את האפליקציות הוא לא בהכרח 'פחות אפשרויות' - הם מחפשים תחושת ביטחון ומשמעות בתהליך עצמו. שדכנים אנושיים מחזירים לאדם את התחושה שמישהו רואה אותו, לא את הפרופיל שלו, אלא אותו. וזה צורך ביולוגי עמוק מאוד".

הדברים של יקיר מתחברים היטב למה ששומעים היום יותר ויותר מפעילי קהילות היכרויות ושידוכים. רבים מהרווקים שפונים אליהם אינם מתלוננים על מחסור באפשרויות, אלא דווקא על עודף האפשרויות. על תחושת הצפה, על עייפות מהחלקות בלתי נגמרות ועל הקושי להרגיש שמישהו באמת רואה אותם מעבר לתמונה, לגיל ולכמה שורות בפרופיל.

"דווקא במלחמה אנשים מחקו את האפליקציות"

ג'וני בן זוגה של אורטל שהקים יחד איתה את מיזם השידוכים מספר על התגובות שהוא מקבל: "בחצי השנה האחרונה, אנחנו מדברים עם עשרות רווקים ורווקות ביום ורובם מספרים לנו שהם מחקו את האפליקציות. זה תהליך, בזמן המלחמות אנשים היו באטרף בטלפון וגם הצורך בזוגיות עלה. אלא שעודף האפשרויות במסכים דווקא יצר את האפקט ההפוך. בזמן המלחמה כמעט כל רווק או רווקה שדיברנו איתם אמרו לנו שהם החליטו דווקא בתקופה הזאת למחוק את האפליקציה. מאז אנחנו שומעים את זה יותר ויותר. יש חזרה וחיפוש למפגשים פנים מול פנים לשידוכים, להבנה שהאפליקציות מרוויחות מההישארות שלנו שם".

לצד זאת, הנתונים מצביעים על חוסר איזון מובנה בפלטפורמות עצמן. בטינדר, למשל, גברים מהווים רוב משמעותי מהמשתמשים. מחקרים וניתוחים שונים מצביעים על כך שגברים מבצעים הרבה יותר החלקות ימינה מנשים, בעוד נשים מקבלות כמות גדולה יותר של פניות ונאלצות לסנן הרבה יותר אפשרויות. התוצאה היא שני סוגים שונים של תסכול. הגברים מתמודדים עם דחייה ושקט. הנשים מתמודדות עם עומס ורעש. "יש תחושה של שפע אין-סופי", אומר רוני. "אבל הרבה פעמים השפע הזה משאיר אנשים בדיוק באותו מקום".

הטרנד הישן שעושה קאמבק

איריס סלומון היא לא רק פסיכולוגית חיובית ומאמנת כפי שהיא מגדירה עצמה, היא גם מארגנת אירועי ספיד דייט בכל הארץ. דווקא בעידן הטינדר, סלומון מתעקשת שבשטח הצעירים רוצים חוויה אחרת. אישית ואנושית יותר: "אנשים אומרים לי שנמאס להם. שזה מוריד להם את האנרגיה והביטחון, את השמחה של ההיכרות וההתאהבות".

איריס גם מספרת על לקוחות שבמבט ראשון פסלו אחד את השנייה, אך לאחר שנפגשו בספיד דייט התאהבו - ואפילו התחתנו: "הקריאה שלי לכולם זה פשוט צאו לעולם האמיתי. יש לאנשים יותר נכונות להיפגש בשטח. נשים שואלות אותי למה גברים לא מתחילים איתי, וגברים שמגיעים אליי לאימון רוצים להתחיל עם נשים בים או במסיבה".

אז למה ספיד דייט?
"חוק המספרים הגדולים", היא מסבירה. "כשמגיעים למפגש גדול לא צריך שכולם ימצאו חן, אלא רק אחד. הייתה אחת שיצאה עם 7 התאמות, אבל לא מצאה זוגיות. ואז באירוע אחר היה רק אחד שהתאים לה - והיום הוא בעלה. אני מאמינה בזה כאשת מקצוע, והחלום שלי הוא שאנשים ייצאו לשטח ויהיה להם מקום חברתי משלהם שבו הם יוכלו להיפגש ולהיות עם אנשים אחרים ולדבר".

לא סתם שידוך: כוחה של קהילה

אבל מה שמייחד את המיזמים החדשים, לדבריהם של המפעילים, אינו רק החיבור בין אנשים. זו הקהילה. קבוצות וואטסאפ פעילות, מפגשים חברתיים, הרצאות, סדנאות ושיחות על זוגיות. "אנשים מגיעים כי הם רוצים להכיר", אומר רוני. "אבל נשארים כי הם מגלים שהם לא לבד". לדבריו, רבים מהמשתתפים מתביישים בתחילה להצטרף. "יש עדיין סטיגמה מסוימת. אבל אחרי כמה ימים הם מבינים שכל האנשים סביבם בדיוק באותו מקום". הוא מתאר קהילה שבה מאות רווקים ורווקות משוחחים על זוגיות, גבולות, תקשורת וציפיות. "יש אנשים שמבינים בפעם הראשונה שהם בכלל לא יודעים להסביר מה הם מחפשים".

"מאחורי המסך אנשים קרים יותר", הוא מסביר. דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפורו של איתן (שם בדוי), הייטקיסט בן 39. "היא הייתה חכמה, יפה ומעניינת", הוא נזכר בדייט שלא ישכח לעולם. "הייתי בטוח שזה אחד הדייטים הטובים שהיו לי". ואז הגיעו השאלות: "איך אתה מתפקד תחת לחץ? איך אתה מנהל קונפליקטים? איך אתה מוביל עובדים? מה סגנון הניהול שלך?"

"בהתחלה זרמתי", הוא אומר. "אחר כך הרגשתי שאני במרכז הערכה". לקראת סוף הערב היא הודתה שהיא עובדת בתחום משאבי האנוש. "ואז התברר שהדייט היה גם סוג של גיוס עובדים". מבחינתו, זאת הייתה נקודת מפנה. "פתאום הבנתי שאני לא רוצה להיות עוד פרופיל במערכת. לא עוד מועמד. לא עוד משתמש. אני רוצה לפגוש אנשים באמת".

פחות ריחוק - יותר חום אנושי

אחד הדברים שמבדילים את הפלטפורמות החדשות מהאפליקציות, לדבריהם, הוא סדר הפעולות. באפליקציות רוב המשתמשים רואים קודם תמונה. אחר כך מחליטים אם לקרוא. בקהילה של רוני, למשל, זה עובד הפוך. "המשתתפים קוראים קודם סיפור. תיאור אישיות. ערכים. מי האדם. רק אחר כך רואים תמונה". הרעיון הוא לנסות לעקוף את מנגנון השיפוט המהיר שנוצר בתרבות הסווייפ.

"אנחנו מפספסים המון אנשים מדהימים בגלל שתי שניות של רושם ראשוני", הוא אומר. "כל מה שהם צריכים לעשות זה למלא שאלון ערכים על עצמם והמערכת AI שלנו מוצאת להם 5 התאמות, כאן אני נכנס לתמונה כמאמן מנטלי ומי שעושה את זה כבר שנים ומסנן להם את האפשרות הכי טובה בעיני עבורם. הם מקבלים אפשרות אחת לשידוך וצריכים להגיב אליה עד 5 ימים".

יש הרבה אלטרנטיבות - לכל אחת היתרונות והחסרונות שלה, אבל מה שבטוח הוא שהן יכולות בסבירות גבוהה למנוע סיפורים מביכים - כפי שקרה למיכל (שם בדוי) בפגישה המשונה בחייה. "אני כבר חשבתי שראיתי הכול", היא נזכרת. "כמה דקות אחרי שהוא התיישב, הוא הניח על השולחן קופסה - ומתוכה הציץ אוגר. הוא הסביר לי שהוא לא יכול להשאיר אותו לבד בבית, כי הוא בתקופת הסתגלות וחשבתי שזאת בדיחה. אבל לא".

"הוא הסביר לי ברצינות גמורה שהוא לא יכול היה להשאיר אותו בבית, כי הוא חושש שזה יפגע בו רגשית", היא ממשיכה. במשך שעה שלמה, היא מספרת, רוב השיחה נסבה סביב האוגר: "באיזשהו שלב הרגשתי שאני האדם השלישי בדייט. במשך שעה שמעתי על ההרגלים של האוגר, על שעות השינה שלו, על הרגישויות שלו ועל תהליך הקליטה בבית החדש".

"באיזשהו שלב הרגשתי שאני האדם השלישי בדייט. במשך שעה שמעתי על ההרגלים של האוגר"

למרות סיפורים הזויים כאלה ורבים אחרים - עדיין מוקדם לדעת אם אפליקציות ההיכרויות באמת בדרך החוצה. מיליוני אנשים ברחבי העולם עדיין משתמשים בהן מדי יום, וזוגות רבים ממשיכים להכיר דרכן. אך נראה כי משהו משתנה, "אנשים לא מחפשים עוד אפליקציה. הם מחפשים להרגיש שרואים אותם באמת". מסכם רוני.