שוויון בנטל בלי חרדים: המהלך שיעצב מחדש את גוש השינוי?

בזמן שהמוני ישראלים נתקעו בפקקים השבוע בשל הפגנות החברה החרדית, תנועה ערה נרשמה בגזרה אחרת: הדיון על השוויון בנטל - דיון שמאז 7 באוקטובר העסיק בעיקר את היהודים - הובא לקדמת הבמה אצל הערבים.

‏‎במפלגתו של גדי איזנקוט, המועמד המוביל כרגע מטעם גוש השינוי, הציגו השבוע תוכנית מקיפה לחברה הערבית. אותה תוכנית מתמקדת במיגור הפשיעה והאלימות ובשילוב האזרחים הערבים בשירות הלאומי-אזרחי. על פי המתווה, יוקם קבינט לאומי למאבק בפשיעה בראשות ראש הממשלה הנבחר, והוא ירכז את פעילות משרדי הממשלה וגופי האכיפה. נוסף על כך, צוין בתוכנית, הממשלה תנקוט צעדים משמעותיים לחיזוק המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט כדי שיטפלו בפשיעה המאורגנת, בדגש על תופעת גביית דמי החסות (פרוטקשן), שהפכה למכת מדינה בשנים האחרונות. אך המרכיב המרכזי בתוכניתו של איזנקוט לערבים הוא הרחבת השירות האזרחי לצעירות ולצעירים הערבים כך שיוכלו להשתלב במסלולים שונים במוסדות המדינה. במפלגת "ישר!" הדגישו כי התוכנית לא תונחת על החברה הערבית בכפייה, אלא תגובש בשיתוף פעולה עם הנהגתה.

‏‎במקרה או שלא, מסרים דומים מאוד נשמעו השבוע מפי יו"ר רע"ם מנסור עבאס, שביטא עמדה חסרת תקדים בעניין, בטח בהשוואה לשאר ראשי המפלגות הערביות. "בממשלה הבאה נגבש מתווה לשוויון בנטל, שיענה על צורכי החברה הערבית וישלב צעירות וצעירים ערבים במסגרות התנדבות ותרומה לחברה הישראלית, ללא כותרות פופוליסטיות ותוך הידברות עם הנהגת הציבור הערבי והנהגת הממשלה", הצהיר בוועידת השלטון המקומי MUNI EXPO בתל אביב. גורמים ברע"ם המעורים בפרטים מסבירים שהדברים לא נאמרו בחלל ריק, אלא בשיתוף ראשי המחנה ובתיאום עימם.

חשוב לציין שהציבור הערבי והמפלגות המייצגות אותו שרויים במחלוקת ארוכת שנים בנושא השירות הלאומי. מצד אחד, האוכלוסייה הערבית צמאה לתרום, להתנדב ולהשתלב בכל תחומי החיים במדינה. מצד שני, במשך עשרות שנים, ובמיוחד בשנים האחרונות, ההדרה והאפליה יצרו תחושת ניכור עמוק כלפי מוסדות המדינה, פחד מפני גזענות במרחבים משותפים - ותחושה שגם אם החברה הערבית תיתן, היא לא בהכרח תקבל. נוסף על כך, השירות הלאומי מסונף כיום לגופי ביטחון, מה שמקנה לו אופי אזרחי פחות, ויותר שנוי במחלוקת בקרב הערבים.

למרות המחלוקת בציבור הערבי על דברי עבאס, הוא נחוש לקדם עד הבחירות מתווה רציני - לא רק של רע"ם, אלא מהלך שיוכל לרתום אליו גם את כל הגופים הייצוגיים של החברה הערבית בישראל, מוועד ראשי הרשויות הערביות ועד ועדת המעקב, שנחשבת לגוף העליון המאגד את כל הזרמים הפוליטיים והמפלגות של הציבור הערבי. מי שעומד בראש ועדת המעקב היום הוא יו"ר בל"ד לשעבר ג'מאל זחאלקה, דבר שעלול לעכב או לטרפד את היוזמה של רע"ם, כך חוששים במפלגה.

‏‎יוזמת ה"שוויון בנטל" הערבית של יו"ר רע"ם תנסה להתאים עצמה לצרכים ולדרישות של החברה הערבית - למשל להוציא את ההתנדבות מכל הקשר או גוף ביטחוני, ולאפשרה באותם מוסדות שחסרים באופן משמעותי כיום בתוך היישובים הערביים, כמו בתי חולים, סניפי דואר וקופות חולים - דבר שייטיב עם האוכלוסייה הערבית, הסובלת מאפליה רבת שנים ומפערים לעומת היישובים היהודיים בתחום הזה.

ולא רק בתוך רע"ם: בתקופה האחרונה גם ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל, שמאגד בתוכו את כל ראשי המועצות והעיריות בחברה הערבית, הקים פורום מיוחד כדי לדון בנושא. "אין קשר בין היוזמה של עבאס ובין השיחות והדיונים שאנחנו מובילים", טענו בוועד, אך גורמים המעורים בפרטים מתארים את ההתרחשויות האחרונות, בקרב חברי כנסת או ראשי רשויות, כמהפכה שקטה שרוחשת מתחת לפני השטח בציבור הערבי.

‏‎ולמרות ההתפעלות מכל היוזמות הללו, האתגרים הניצבים בפני יישומן גדולים מאוד. רוב המפלגות הערביות ומנהיגי הציבור יסרבו לתמוך במתווה כזה, בשל המחלוקת הפוליטית עם עבאס, ובשל פערים אידיאולוגיים. כידוע, בשנים האחרונות רק החמירו כל הסוגיות הבוערות שהציבור הערבי סובל מהן, בעידוד הממשלה והאווירה הציבורית במדינה – שבחרה לנקוט צעדים קשים נגד אזרחים ערבים.

נוסף על כך, הציבור הערבי מביט הצידה, לאוכלוסייה לא רחוקה ממנו, ולא מתרשם באופן חיובי במיוחד. לאחר עשורים של שילוב הצעירים הדרוזים בשירות הצבאי, "צעיר דרוזי מקבל כיום שני צווים: צו גיוס, וצו הריסה לבית" - כפי שמתארת האמירה שהפכה שגורה בפיהם של מנהיגי ציבור רבים בחברה הדרוזית. האחרון שבהם הוא ג'בר חמוד, ראש מועצת סאג'ור וראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות לשעבר. חמוד התריע פומבית לאחרונה על המצב בחברה הדרוזית: "יש כאלה שאומרים 'נמות ולא נתגייס'. אנחנו הדרוזים אומרים 'נתגייס, גם אם נמות'. עם ישראל צריך לדעת שהממשלה מחלקת תקציבים במיוחד בצפון – וגם ליישובים הערביים, שאני שמח שהם מקבלים – אבל ליישובים הדרוזיים לא". חמוד אף הוסיף: "הזלזול שהעדה הדרוזית עוברת בשנים האחרונות כבר בלתי נסבל, אם לא יתעוררו ומהר, אני דואג לקשר בין הדרוזים למדינת ישראל".

‏‎עם רושם חיובי או בלעדיו, גורמים בהנהגת הציבור הערבי טוענים שהרכבת כבר יצאה מהתחנה - ועצם הדיון על הצורך בנשיאה בנטל המדינה בידי הציבור הערבי, גם אם בפורומים סגורים, יפתח דלת לשינויים משמעותיים יותר בבחירות הקרובות. אם עד היום החסם המרכזי, לפחות פומבית, מצד גוש מתנגדי נתניהו לקבלת השותפות של מפלגה ערבית בקואליציה העתידית היה שהערבים אינם חלק מ"ברית המשרתים", דווקא היוזמה של עבאס יכולה להיות הזדמנות לשותפיו הקדומים בממשלת השינוי.

אמירתו ההיסטורית של עבאס בשנת 2021, שהיוותה לראשונה הכרה של ראש מפלגה ערבית בישראל במדינת ישראל כיהודית, עשויה להצטרף למהלך היסטורי לא פחות בשנת 2026, עם הכרזה על הצטרפות הצעירים הערבים לשירות האזרחי ולשוויון בנטל. "בזמן ש'ממשלת הימין על מלא' מתקשה לשכנע 14% יהודים מאזרחי המדינה להתגייס, האלטרנטיבה תהיה שאנחנו נצליח לשלב 20% דווקא אזרחים ערבים בשוויון בנטל", כך חושבים ברע"ם. במפלגה בטוחים שהם יהיו חלק מהפתרון לשינוי ולתיקון בבחירות הקרובות, לא רק למען הציבור שלהם, אלא למען כל הציבור בישראל.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן