נברנו בכל נתוני ההצבעות לישראל באירוויזיון מאז 1973 ומצאנו: מהפך דרמטי אחרי 7 באוקטובר, השינוי בגישת השופטים, הקהל שהצטרף והנאמנות הצרפתית שלא נשברת


4,002. זה מספר הנקודות שקיבלה ישראל ממדינות העולם ב-40 שנות ההשתתפות שלה בגמר האירוויזיון, מאז הופעת הבכורה ב-1973. לאורך חצי המאה הזו, 74 פעמים החליטה מדינה להעניק לישראל את הציון הגבוה ביותר – 12 נקודות, דוז פואה. ארבע פעמים הספיק הניקוד הזה כדי להביא לניצחון.
אספנו את כל נתוני ההצבעות לישראל מאז 1973 ועד לאירוויזיון 2025, ניתחנו אותם לפי מדינות, לפי שנים, לפי שופטים ולפי קהל. הממשקים האינטראקטיביים בכתבה הזו מאפשרים לשחזר כל שנה בנפרד ולהבין לעומק: מי תומך בנו, מי התרחק, מה קרה אחרי 7 באוקטובר – ומה המשמעויות שעולות מהנתונים.
אחרי 7 באוקטובר: תהום בין השופטים לקהל
שלוש השנים האחרונות (2023, 2024 ו-2025) נחשבות לטובות ביותר של ישראל מבחינת הניקוד הגולמי: 362, 375 ו-357 נקודות (בהתאמה). אולם מאחורי המספרים המרשימים מסתתר פער חסר תקדים. מתברר שמאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר השתנה דפוס ההצבעה מקצה לקצה.
ב-2024, כשעדן גולן נשלחה עם Hurricane והייתה למתמודדת הישראלית הראשונה על הבמה הגדולה באירופה אחרי פרוץ המלחמה, הציבו חברי השופטים המקצועיים את ישראל בתחתית הטבלה: 52 נקודות בלבד. מנגד, הקהל בבית ברחבי אירופה שלח לישראל 323 נקודות. משנת 2016 מוכרזים ניקוד השופטים וניקוד הקהל בנפרד במהלך השידור – והפערים בין שני אפיקי הניקוד החלו להתגלות. באותה שנה היה הפער צורם.
"מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים הימנעות מכוונת של שופטים מניקוד ישראל", מסביר אבי זייקנר, מנהל האתר יורומיקס (EuroMix) ומומחה אירוויזיון. "הסיבה פשוטה: הצבעת השופטים אינה אנונימית. מדובר באנשי תעשייה, זמרים ומפיקים ששמם מתפרסם לאחר התחרות. הם חתומים על זה. מי שמעניק נקודות לישראל מסתכן בגל של שנאה והודעות נאצה, ולכן רבים מהם מעדיפים לדלג עלינו מראש".
גם באירוויזיון שנערך בשנה שעברה, כשיובל רפאל ניצולת הטבח בפסטיבל נובה שרה את New Day Will Rise – נרשם פער של ממש: כ-78% מ-357 הנקודות שהוענקו לישראל – הגיעו מהקהל.
הנאמנות הצרפתית שלא נשברת
צרפת העניקה לישראל 247 נקודות לאורך כל השנים – יותר מכל מדינה אחרת בהשוואה למספר הפעמים שהשתתפה. והיא גם המדינה היחידה שנתנה לישראל 12 נקודות שש פעמים: בשנים 1985, 1998, 2019, 2023, 2024 ו-2025. חצי מהן הגיעו מהצבעת הקהל, מה שמלמד על תמיכה עמוקה ועקבית.
"הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה נמצאת בצרפת. זו קהילה יהודית שמחוברת לישראל, והיא גם זו שמצביעה לנו באופן קבוע", מסביר זייקנר. אבל צרפת לא לבדה. אזרבייג'אן, גרמניה, בריטניה, פינלנד וספרד – כל אחת מהן העניקה לישראל לפחות ארבע פעמים את הציון המקסימלי: 12 נקודות. אזרבייג'אן, שהצטרפה לתחרות רק ב-2012, מנקדת את ישראל בממוצע 9.5 נקודות בכל גמר – שיעור גבוה בהרבה משל כל מדינה ותיקה.
העשור האבוד
הזיכרון הקולקטיבי של שנות ה-2000 כולל בעיקר אכזבות. בין השנים 2000 ל-2010 (למעט ההצלחה של שירי מימון ב-2005) קיבלה ישראל בממוצע פחות מ-10% מהניקוד האפשרי. שנת 2006 נרשמה כשפל היסטורי: 4 נקודות בלבד.
הסיבה, לפי זייקנר, היא שילוב של תקציב נמוך ובחירת שירים לא מדויקת. "זה קשור לרמת ההשקעה של רשות השידור ולאופן בחירת השירים. לא היה התקציב הדרוש. אחרי המעבר לבחירת הנציג באמצעות התוכנית 'הכוכב הבא' נרשמה השקעה גדולה הרבה יותר, וזה מוכיח את עצמו. האירוויזיון הגיע ללב המיינסטרים, פתאום היה תקציב. אם פעם היית רואה במה כחולה ישנה וזמרת עומדת על הבמה – היום יש הרבה יותר דגש על ההפקה, הריקוד, אורות הלד, הפירוטכניקה. אלה דברים שעולים כסף".
שופטים vs קהל
לאורך רוב ההיסטוריה של התחרות הייתה ישראל חזקה יותר אצל השופטים מאשר אצל הקהל – זה אחד הממצאים הבולטים שעולים מהנתונים. "זה משהו שנשמע קצת מוזר בהתחלה", אומר זייקנר. "רק בשנתיים האחרונות אנחנו רואים את המהפך הזה (מהשופטים לקהל)".
ב-2023, לפני פרוץ המלחמה, 9 מדינות בלבד מ-34 נתנו לישראל אפס נקודות שופטים. ב-2024 קפצה הספירה ל-25 מ-36. כלומר, כשני שלישים מחברי השופטים לא הכניסו את ישראל לטופס הניקוד שלהם כלל. מדינות כמו איטליה, אזרבייג'אן, ארמניה ופולין – כולן נתנו 12 נקודות שופטים לישראל ב-2023 ואפס ב-2024. באותה שנה הקהל בבית באותן מדינות שלח לישראל יותר ויותר נקודות.
"בגלל כל השנאה, אנחנו כישראל מצליחים לגייס הרבה מאוד יהודים, חברים, משפחה וכו' שגרים בחו"ל ללא קשר", אומר זייקנר ומוסיף: "למלחמה הייתה השפעה. חד-משמעית. לדעתי יש גם עניין של אסטרטגיית יחסי הציבור – הם מאוד בונים על הנושא הזה של אחרי 7 באוקטובר".
הקהל במדינות המחרימות דווקא איתנו
בעקבות המלחמה החליטו כידוע חמש מדינות להחרים השנה את האירוויזיון, לאות מחאה על השתתפותה של ישראל. ולמרות הקריאות נגד ישראל בכלל ובאירוויזיון בפרט, אירלנד, הולנד ואיסלנד הציגו בשנתיים האחרונות דווקא את נתוני התמיכה הגבוהים ביותר שלהן בישראל.
באירלנד נרשם שיא: הקהל האירי העניק לישראל 10 נקודות ב-2025 וב-2024. תמונה דומה עולה מהולנד: שם, למרות הצהרות החרם והסערות סביב המשלחת, שלח הקהל לישראל דוז פואה שנתיים ברציפות. גם בספרד ובסלובניה, מדינות שבאופן מסורתי כמעט שלא מנקדות את ישראל (סלובניה העניקה אפס נקודות ב-18 מ-20 שנות השתתפותה), נרשמה קפיצה דרמטית בקרב הקהל בבית דווקא אחרי 7 באוקטובר.
ישראל הפכה ממדינת שופטים למדינת קהל. הניקוד הכולל עולה, אבל הפער בין מי שמצביע לה ובין מי שנמנע מכך הוא הגדול ביותר שנרשם אי-פעם באירוויזיון. וזה לא רק מספרים – זו מפת דרכים פוליטית שמשתנה בזמן אמת. קהילות יהודיות בחו"ל מצד אחד, לחץ ציבורי ופוליטי על אנשי תעשייה מהצד השני. מסקנה אחת ברורה – המספרים מוכיחים: האירוויזיון הוא כבר מזמן לא רק תחרות שירים.

