הקצין נסחט ונכנע – ואזרח הוכנס לשוטט חופשי בעזה

בלילה שבין 9 ל-10 בינואר 2026 ניצב קצין בצה"ל בפני אחת ההכרעות הקשות בחייו. מצד אחד עמדו הפקודות, האחריות המבצעית והמחויבות לערכי צה"ל. מן הצד השני, לטענתו, ניצבו איומים הולכים ומחריפים מצד גורמים עברייניים, חוב כספי בשווי מיליוני שקלים שלטענת ארגון פשיעה יוחס לו – ואזהרות מפורשות כי המשפחה שלו תשלם את המחיר, אם לא יפעל בהתאם לדרישותיהם ולא יעביר את המשאית של העבריינים לתחומי עזה.

"אל תחשוב שאתה חופשי או בטוח. אנחנו נגיע אליך הביתה", נכתב לו באחת ההודעות. בהודעה אחרת כבר לא נשאר מקום לדמיון. כמה שעות קודם לכן, מספרים חומרי החקירה, התפוצץ מטען חבלה סמוך לבית משפחתו בביר אל-מכסור: "מה שהיה אתמול זו רק ההתחלה", נאמר בהודעה שנשלחה לו.

האיש שבמרכז הפרשה הוא רב-סרן אחמד חוג'יראת, המכונה חוג'י, לשעבר סגן מפקד גדוד (סמג"ד) הסיור הבדואי (גדס"ר 585), קצין קרבי ולוחם ותיק, שמואשם כיום בעבירות ביטחוניות חמורות במסגרת פרשת הברחת סחורות לרצועת עזה בזמן מלחמה. על פי כתב האישום, הוא ניצל לכאורה את סמכויותיו ואת תפקידו כדי לאפשר את מעברן של משאיות לרצועה.

אלא שלטענת חוג'יראת, ופרקליטיו עו"ד אילן כץ וחן יצחק, הסיפור רחוק מלהיות פשוט כפי שהוצג בתחילת הדרך. לדבריהם, חומרי החקירה, העדויות והמסמכים שנאספו בתיק מצביעים על תמונה מורכבת יותר, שבמרכזה קצין שדיווח בזמן אמת כי הוא נתון לסחיטה ולאיומים מצד ארגון פשיעה. לטענתם, הוא התריע שוב ושוב בפני מפקדיו על הסכנה הנשקפת לו ולבני משפחתו, אך לא זכה למענה מספק. מנגד, מערכת הביטחון מייחסת לו עבירות חמורות ורואה במעשיו פגיעה בביטחון המדינה בזמן לחימה.

בין שתי הגרסאות הללו מתנהל כעת מאבק משפטי טעון. מעבר לשאלת אחריותו הפלילית של הקצין, שעליה יכריע בית המשפט, מרחפת מעל הפרשה שאלה רחבה יותר: האם גורמי הצבא והביטחון היו מודעים למצוקה שעליה דיווח הקצין? ואם כן, כיצד בחרו להתמודד עמה? זו השאלה שמלווה את המאבק שמנהל כיום חוג'יראת בניסיון לשנות את האופן שבו מתוארת הפרשה ואת סעיפי האישום המיוחסים לו. גרסת הסמג"ד נחשפת

חוג'יראת בכתבה של ניצן שפירא בעזה, אוגוסט 2024:

האישום החמור: "הציג את ההברחה כפעילות מבצעית סודית"

על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בחיפה בחודש מרץ, חוג'יראת היה לכאורה חלק מרשת הברחה מאורגנת שפעלה להעביר סחורות מישראל לרצועת עזה במהלך המלחמה. לפי הנטען, ברשת היו מעורבים גם ארבעה אזרחים ישראלים – אמין אבו לטיף, עדנאן אבו לטיף, ג'ית גדיר ואמיר גדיר, חלקם קרובי משפחתו. על פי ממצאי חקירת השב"כ וימ"ר דרום, הרשת גרפה לכאורה רווחים של כ-4.5 מיליון שקל משתי הברחות עיקריות.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

לפי כתב האישום, השיטה התבססה על יצירת מצגי שווא בפני כוחות הביטחון, שלפיהם המשאיות נכנסות לרצועה במסגרת פעילות ביטחונית לגיטימית. אחת ההברחות המרכזיות, כך נטען, בוצעה בנובמבר 2025 וכללה סיגריות, מוצרי טיפוח ואופניים בשווי מיליוני שקלים שיועדו לשוק העזתי. על פי האישום, שניים מהמעורבים קיבלו לכאורה מאות אלפי שקלים בעבור חלקם במבצע.

הפרקליטות טוענת כי חוג'יראת, ששימש באותה תקופה בתפקיד מפקד הגזרה בפועל באזור כרם שלום, לאחר פציעת מפקד הגדוד, מילא לכאורה תפקיד מרכזי בהעברת אחת המשאיות. על פי הנטען, הוא ליווה אישית משאית שהובילה ציוד טכנולוגי רגיש, ובה מחשבים, נתבים, טלפונים ניידים, מטענים ומצברים. בכתב האישום נטען כי מדובר בציוד שהיה עשוי לתרום ליכולותיו הכלכליות והלוגיסטיות של חמאס בזמן מלחמה. עוד נטען כי כאשר לוחמים וחיילים העלו חשד וביקשו לבדוק את המטען, הורה להם חוג'יראת לכאורה שלא לעכב את המשאית. לפי האישום, הוא אף הציג בפניהם מצג שלפיו מדובר ב"פעילות מבצעית סודית" הקשורה למערך המבצעים המיוחדים, ובכך מנע את בדיקת הסחורה.

מאז תחילת שנת 2026 חשפו חקירות משותפות של שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, רשות המיסים והמשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) שורת פרשות הברחה רחבות היקף של סחורות מישראל לרצועת עזה במהלך הלחימה – ובאחת מהן מעורב חוג'יראת. על פי החשדות והאישומים אזרחים ישראלים, חיילי מילואים ואנשי קבע בדרגות שונות ניצלו את מערך הסיוע ההומניטרי, את קשריהם הצבאיים ואת נגישותם לצירי התנועה כדי להחדיר לרצועה סחורות אסורות ולא מפוקחות.

לפי חומרי החקירות, כלל המשלוחים בפרשות השונות – ולא רק בזו שחוג'יראת מואשם בה – כללו מאות אלפי סיגריות ומוצרי ניקוטין, אמצעי תקשורת, טלפונים סלולריים ומחשבים ניידים בשווי מיליוני שקלים, שהניבו למעורבים לכאורה רווחים ניכרים. בעקבות החקירות הוגשו שורה של כתבי אישום לבתי המשפט המחוזיים ולבתי הדין הצבאיים, המייחסים לנאשמים עבירות ביטחוניות וכלכליות חמורות, ובהן סיוע לאויב בזמן מלחמה, לקיחת שוחד, הברחת טובין בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה ועבירות מס. גורמי הביטחון טוענים כי חלק מהסחורות שהוברחו הגיעו, במישרין או בעקיפין, לידי חמאס ותרמו ליכולתו הכלכלית והתפעולית של ארגון הטרור במהלך המלחמה.

אזרח ישראלי שהה בעזה, אכל במסעדות ועבר מחסום של חמאס

אחד הנאשמים בפרשה הוא עדנאן אבו לטיף. על פי הנטען, הוא נכנס לרצועת עזה באחת המשאיות שהעבירו את הציוד הטכנולוגי, ושהה במשך שלושה ימים באזור דיר אל-בלח, שבאותה עת היה בשליטת חמאס. לפי כתב האישום, במהלך שהייתו ברצועה הסתובב אבו לטיף באופן חופשי, אכל במסעדות מקומיות, הצטלם ואף עבר במחסומי חמאס מבלי שזוהה כאזרח ישראלי. עוד נטען כי בתום שלושת הימים הוחזר לישראל באמצעות רכב צבאי, בסיוע חייל נוסף מגדוד הסיור הבדואי.

בעת הגשת כתב האישום הדגישה הפרקליטות את חומרת האירוע: "לו היה הנאשם נחטף על ידי ארגוני הטרור, מדינת ישראל הייתה נאלצת לצאת למבצע צבאי לצורך חילוצו או לחתור לעסקת חילופי שבויים לשחרורו, על כל המשמעויות ההרסניות לביטחון המדינה", נכתב בבקשת המעצר.

"אינשאללה, אולי זה ייגמר בפיצוץ"

מנגד, חוג'יראת וצוות סנגוריו, עורכי הדין אילן כץ וחן יצחק, מציגים גרסה שונה בתכלית מזו המתוארת בכתב האישום. לטענתם, מאות תמלילי חקירותיו במצ"ח ובשב"כ מעידים: הקצין הבכיר כי לא פעל מתוך מניע כלכלי – אלא לאחר שנקלע לכאורה למסכת סחיטה באיומים מצד גורמי פשיעה אלימים, שלפי גרסתו היו קשורים למעורבים האחרים בפרשה.

לטענתם, שורשי הפרשה נעוצים דווקא בניסיונותיו לסכל הברחות קודמות בגזרה. לדבריהם, לאחר שסירב לשתף פעולה עם גורמים שונים ופגע באינטרסים שלהם, החלו אותם גורמים לטעון כי הוא חייב להם כביכול 6 מיליון שקל בגין נזקים שנגרמו להם. בחקירותיו חזר חוג'יראת שוב ושוב על הטענה כי מעולם לא היה חלק מרשת הברחה. "אני לא מבריח, מעולם לא הייתי כזה", אמר לטענתו באחת הפניות למפקדיו. "תעזרו לי, הם ירצחו את הילדים שלי".

לידי מגזין N12 הגיעו הודעות איום שנכללות, לפי ההגנה, בליבת חומר הראיות בתיק. באחת מהן, שנשלחה לכאורה בתחילת ינואר 2026, נכתב: "חאג', תבין דבר אחד: להגיע לפה זו לא בחירה שלך, זו ההזדמנות שלך. אם תבחר לא לבוא, אתה מוזמן להישאר בבית. אנחנו כבר נגיע אליך. נבוא לבקר אותך אצלך בסלון, ונפתור את העניין הזה בדרך שלנו. אינשאללה, אולי זה ייגמר בפיצוץ".

לטענת ההגנה, שעות ספורות לאחר שמטען חבלה התפוצץ סמוך לרכב משפחתו בביר אל-מכסור, התקבלה בטלפון הנייד של חוג'יראת הודעה נוספת: "תכינו 6 מיליון שקל. 3 מיליון עכשיו במזומן. מה שהיה אתמול, זו רק ההתחלה. ההמשך יגיע".

"הייתי חייב, הנסיבות והלחץ והפחד הכריעו אותי"

מתמלילי חקירתו של רס"ן חוג'יראת, שהגיעו לידי מגזין N12, משתקף כי הוא פעל תחת איומים ולחצים כבדים מצד גורמים שאותם זיהה כ"אבראהים" ו"גיית'". לאורך חקירתו חזר וטען כי לא פעל ממניע כלכלי ולא ביקש להיות חלק מרשת ההברחות. "הם הציעו כסף, אני אמרתי לא רוצה", אמר לחוקרים.

לדברי הקצין, החשש המרכזי שלו היה לשלום בני משפחתו, לאחר שלטענתו הובהר לו כי נשקפת להם סכנה ממשית. "בפגישה השנייה הסבירו לי כמה אני מאוים וסקרו בפניי כמה שיחות הם עשו בשביל לבלום פגיעה באחי באותו לילה", מסר בחקירתו. כאשר נשאל על מעורבותו ברשת ההברחות השיב: "זו הפעם הראשונה שאני נפגש איתם ואני לא חלק מהרשת הזו וזה מתוך פחד ואיומים עליי ועל המשפחה".

במהלך החקירה תיאר חוג'יראת, לטענתו, מסכת של איומים וסחיטה שנועדה להביאו לשתף פעולה בהעברת משאיות לרצועת עזה. כאשר הציגו לפניו החוקרים הקלטה שבה נאמר כי המשאיות "יילכו למצ"ח או לא", השיב: "הוא איים עליי שילך למצ"ח". לצד זאת טען כי דיווח על האיומים לגורמי ביטחון שונים. כשנשאל מדוע לא פנה למשטרה, השיב: "לא, דיווחתי לקציני השב"כ והימל"ם" (היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ"ח). בהמשך אמר כי דיווח גם ל"רכז מודיעין של מצ"ח". מנגד, במהלך החקירה הוטח בו כי לא פנה למשטרה או למפקדיו הישירים בשרשרת הפיקוד בזמן אמת, והוא הודה כי באותו שלב לא עדכן את מפקדיו הישירים.

חוג'יראת אף הודה בחקירתו בביצוע המעשים המיוחסים לו, אך טען כי פעל תחת כפייה. כאשר נשאל מדוע העביר מידע וביצע פעולות אף שידע כי הדבר אסור, השיב: "הייתי חייב". בהמשך הוסיף: "איימו על חיי ועל חיי משפחתי", ואישר כי פעל, לדבריו, "תחת כפייה". כאשר הציגו לפניו החוקרים את החשש שהסחורות עשויות לסייע לאויב בזמן מלחמה, השיב במילה אחת: "לחץ".

בסיום חקירתו שב חוג'יראת והודה במעשים המיוחסים לו, אך חזר על טענתו כי פעל בשל פחד ואיומים. "אני עשיתי זאת בכורח הנסיבות כי איימו על המשפחה שלי ועליי", אמר לחוקרים. לצד זאת הדגיש כי במהלך שירותו הצבאי סיכל, לדבריו, ניסיונות הברחה רבים, והביע חרטה על מעשיו: "אני מביע חרטה גדולה על מה שעשיתי ויכולתי לפעול אחרת, אבל הנסיבות והלחץ והפחד הכריעו אותי".

הטענות הללו הן חלק מרכזי בקו ההגנה של חוג'יראת ופרקליטיו, וצפויות לעמוד במוקד ההליך המשפטי המתנהל נגדו. סנגוריו טוענים כי חוג'יראת לא הסתיר את מצוקתו ואף פעל באופן עקבי כדי לערב את גורמי הביטחון והמפקדים הרלוונטיים: לדבריהם, הוא התריע פעם אחר פעם בפני מפקדיו, בפני גורמי מצ"ח ואף בפני גורמים מהשב"כ כי הוא נתון תחת איומים חמורים על חייו ועל חיי בני משפחתו. לטענתם, הוא ביקש לקבל הגנה למשפחתו, והתריע כי יש להרחיקו מהגזרה הרגישה בכרם שלום כדי למנוע מצב שבו יהיה נתון ללחצים מצד גורמים עברייניים. אחת מטענות המפתח של ההגנה היא שגרסתו של חוג'יראת אינה נשענת רק על דבריו שלו: לטענת פרקליטיו, חלקים משמעותיים ממנה מקבלים חיזוק גם בעדויותיהם של מפקדים בכירים שנחקרו במסגרת הפרשה.

עדויות הקצינים הבכירים

לפי חומרי החקירה שאליהם מפנים הסנגורים, תת-אלוף במילואים ברק חירם, לשעבר מפקד אוגדת עזה שימונה בקרוב לראש חטיבת המבצעים, אישר בחקירתו כי חוג'יראת פנה אליו כשבועיים לפני מעצרו, שיתף אותו בטענותיו על מסכת הסחיטה – ואף מסר לו, לטענתו, את שמותיהם של הגורמים שאיימו עליו.

"שבועיים לפני מעצרו הוא ביקש לשוחח איתי, סיפר לי שהוא נסחט בידי גורמים עברייניים, הנחתי שהסיפור מורכב יותר. וידאתי שהגורמים המעורבים בחקירה החשאית המתנהלת מכירים את הסיפור, בנוסף פעלנו גם כדי להבטיח את ביטחונו האישי בשל טענותיו שהוא מאוים", העיד חירם.

מבחינת ההגנה, מדובר בנקודת מפתח במאבק המשפטי שמנהל הקצין כיום, שכן לטענתה היא מלמדת כי גורמים בכירים במערכת הביטחון היו מודעים בזמן אמת לטענותיו על איומים וסחיטה, עוד לפני שנפתחה החקירה הפלילית נגדו. אלא שמנגד, רשויות האכיפה והפרקליטות סבורות כי חומר הראיות מצביע על מעורבותו לכאורה בעבירות המיוחסות לו. המחלוקת הזו, שבין גרסת התביעה לבין טענות ההגנה, עומדת כיום בלב מאבקו של חוג'יראת לשנות את האופן שבו נתפסת הפרשה ואת סעיפי האישום החמורים המיוחסים לו.

עדות מפקד אוגדת עזה בזמן האירועים תא"ל חירם

בעדותו מתאר תא"ל ברק חירם את תופעת ההברחות בגזרת עזה ומציין כי לאורך התקופה היו "הרבה מאוד ניסיונות הברחה", שלדבריו חלקם בוצעו בידי גורמי חוץ וחלקם, להערכת גורמי הביטחון, תוך מעורבות של גורמי צבא. בהתייחסו לרס"ן חוג'יראת העיד חירם כי לצד מילוי משימותיו המבצעיות התקבלו דיווחים שעוררו סימני שאלה. "היו מספר אירועים לאורך התקופה, שבהם היו דיווחים מחשידים על משאיות חשודות, ועל הגעת הסמג"ד חוג'י לנקודת ההברחה, ואחר כך דיווח שהכול תקין... זה פשוט נראה מוזר", אמר. עם זאת, חירם הדגיש כי אינו זוכר את מועדי האירועים במדויק.

לדבריו, הקצין סיפר כי בתחילת הדרך סבר שהוא פועל במסגרת משימה הקשורה לגורם בשב"כ, ובהמשך, לטענתו, המשיך לפעול בשל איומים על חייו ועל חיי בני משפחתו. בעקבות אותה שיחה פנה חירם לשב"כ והורה על העברת הגדוד מגזרת כרם שלום לגזרת כיסופים. "השיקול להעביר את הגדוד היה כדי להרחיק את הגדוד ואת הסמג"ד ספציפית מהפוטנציאל להיות נתונים לסחיטה ולאיומים", העיד.

בהמשך התייחס חירם לאחד האירועים המרכזיים בפרשה, שבמסגרתו שהה אזרח ישראלי ברצועת עזה במשך שלושה ימים בלי שהאוגדה ידעה על כך בזמן אמת. לדבריו, מדובר באירוע בעל פוטנציאל סיכון: "את הסיפור שמעתי מהשב"כ... לא הצלחתי להתחקות אחרי המיקום או הזמן של האירוע. אזרח ששהה בצד השני וחזר בחופשיות לשטח ישראל גם יכול להבריח אמצעי לחימה, גם להוציא אמצעים לשטח ישראל ולקיים קשר בין גורמים עוינים, ואין ספק שזה עלול לסכן מאוד את ביטחון המדינה". חירם הוסיף כי בעקבות הפרשה הוחמרו נוהלי הבקרה, ובהם שינוי מדיניות הכנסת המשאיות, חיזוק הבדיקות בשערים וחיוב ליווי צמוד לקבלנים הנכנסים לרצועה או יוצאים ממנה.

עדות מפקד החטיבה הדרומית

גם מפקד החטיבה הדרומית אל"ם גיל ורנר העיד כי בתקופה הרלוונטית התרחשו בגזרה "אירועים מחשידים" הקשורים להעברת סחורות במסגרת מנגנון הסיוע ההומניטרי. לדבריו, כבר בשלבים הראשונים של הפעלת המנגנון החלו להתגלות הברחות, והמערכת נדרשה בהמשך לשיתוף פעולה עם השב"כ, יהל"ם, המכס והמשטרה כדי להתמודד עם התופעה.

בעדותו תיאר ורנר את רס"ן חוג'יראת, ששימש סמג"ד ולעיתים כממלא מקום המג"ד, כקצין שניהל קשר שוטף והדוק עם גורמי השב"כ ופעל, לדבריו, "בצורה רצינית ואיכותית". המח"ט אישר כי לחוג'יראת היה מרחב פעולה רחב מול גורמי הביטחון ובהם השב"כ.

חלק ניכר בעדותו של ורנר עסק בפגישה שקיים עם חוג'יראת ב-10 בינואר השנה. לדבריו, הקצין סיפר לו כי הוא נתון לאיומים מצד חמולת פשע מהצפון. "חוג'י התוודה בפניי ואמר לי, 'תשמע, איימו עליי שאם לא אבריח, יהרגו לי את המשפחה'. 'חוג'י' טען שמי שאיים עליו הוא חמולת פשע מהצפון, כולל שליחת תמונות של משפחתו בארוחה. הוא אמר לי שלנוכח האיום הוא הבריח פעם אחת לתוך הרצועה. הוא אמר לי שמאיימים עליו, דיווחנו שנינו לשב"כ ולימל"ם, ואז בעצם הוא הגיע והתוודה על האירוע, כמה ימים לאחר מכן בוצע המעצר".

עוד העיד המח"ט כי באותה שיחה הודה לפניו חוג'יראת שלטענתו, בשל האיומים, ביצע הברחה אחת לתוך הרצועה. עם זאת, ורנר הדגיש כי הדברים לא דווחו לו בזמן אמת. "הוא לא עדכן אותי שהוא מבצע פעילות אסורה, רק אחרי האירוע הוא בא והתוודה", אמר בעדותו. לדבריו, חוג'יראת גם "לא תמיד היה מעדכן את החמ"ל" על פעילותו.

מעדויות הבכירים עולה תמונה של מערכת בירוקרטית כבדה, שראתה מול עיניה בעיקר "מצוקה אישית" של קצין, ולא אירוע בעל פוטנציאל ביטחוני-פלילי מתגלגל בעל השלכות אסטרטגיות על ביטחון המדינה. תא"ל חירם אף הודה בחקירתו כי למד על עצם העובדה שנהג ישראלי נשאר בתוך עזה במשך שלושה ימים רק שבועות ארוכים לאחר שהאירוע הסתיים, וזאת באמצעות מידע שהגיע מהשב"כ. גורם ביטחוני מדגיש בשיחה עם N12 כי מפקד האוגדה לשעבר ומפקד החטיבה לשעבר עודכנו על טענות הקצין בדבר האיומים והכנסת האזרח לשטח רצועת עזה - אך רק לאחר פתיחת החקירה.

עדותו של קצין השב"כ מהגזרה

נוסף על עדויותיהם של חירם וּורנר, העיד לפני חוקרי מצ"ח גם ת', קצין השב"כ שהיה אחראי לגזרת כרם שלום. מעדותו עולה כי הקשר בינו ובין רס"ן חוג'יראת החל בשלהי 2025, לאחר שחוג'יראת דיווח לו על אירוע חריג. לדברי הקצין, חוג'יראת סיפר כי העביר שתי משאיות לרצועת עזה במסגרת פעילות שבוצעה עבור השב"כ, ולאחר מכן החל לקבל פניות מגורם בלתי מזוהה שניסה, לטענתו, לסחוט אותו. על פי העדות, אותו גורם דרש ממנו שיעביר משאיות נוספות לרצועה ואיים כי אם יסרב – ידווח עליו למצ"ח. הקצין העיד כי בעקבות אותן פניות הבין חוג'יראת למי עליו לדווח, וכי "חוגי הבין שאני הכתובת ובפעמים הבאות פנה גם אליי וגם לקצין הימל"ם".

בהמשך תיאר הקצין באוזני החוקרים שורה של איומים וניסיונות סחיטה שעליהם דיווח לו חוג'יראת. באחד המקרים, כך לפי העדות, קיבל חוג'יראת הודעת וואטסאפ שכללה תמונה של בני משפחתו יושבים במסעדה. זמן קצר לאחר מכן התקשר אליו אותו גורם ואמר: "או שאתה מביא לנו 5 מיליון שקל או שאחיך יהיה בלי רגליים, ובפעם הבאה לא יהיה לך אח". כאשר השיב כי אין ברשותו סכום כזה, נטען כי הוצבו בפניו שלוש אפשרויות: "אחת – להיפרד מאחיו, שתיים – להעביר 5 מיליון, שלוש – להכניס עבורנו משאית לרצועת עזה".

מעדותו של קצין השב"כ עולה עוד כי המידע שהעביר לו חוג'יראת תועד והועבר לגורמי הביטחון הרלוונטיים. לדבריו, באחד השלבים הונחה חוג'יראת להגיע לנקודה מסוימת ולאסוף טלפון שבאמצעותו תואמה העברת משאית לרצועה. הקצין העיד כי לאחר מכן דיווח על האירוע בשרשרת הפיקוד: "בשיחה זו למעשה תיאמו עם חוג'י העברה של משאית לרצועת עזה שתתבצע ביום המוחרת. לאחר מכן עדכנתי את הגורמים הרלוונטיים בשירות, וסגן מפקד האוגדה דיווח בשרשרת הפיקוד הצה"לית. אני עדכנתי את אבישי מהימל"ם".

חוג'יראת ובני משפחתו לא זכו להגנה

העדות אינה מכריעה בשאלת אחריותו הפלילית של חוג'יראת, אולם היא מלמדת כי טענותיו בדבר איומים וסחיטה הובאו, לפחות בחלקן, לידיעת גורמי ביטחון עוד קודם למעצרו. לטענת חוג'יראת ופרקליטיו, כאן עולות השאלות המרכזיות שבלב מאבקו המשפטי. לדבריהם, אם גורמים בצה"ל, בשב"כ ובמערכת הביטחון נחשפו בזמן אמת לטענותיו של הקצין בדבר סחיטה באיומים מצד גורמי פשיעה – היה מקום לבחון אם ננקטו הצעדים הנדרשים כדי להרחיקו ממוקדי החיכוך ולמנוע את המשך הפעלת הלחצים עליו. לטענת ההגנה, חומרי החקירה ועדויות המפקדים הבכירים מלמדים כי סימני אזהרה שונים היו מוכרים לגורמים הרלוונטיים עוד לפני חשיפת הפרשה.

סנגוריו של חוג'יראת מעלים גם שאלות בנוגע לאופן הטיפול בטענותיו ולמעטפת ההגנה שניתנה לו ולבני משפחתו. לטענתם, חרף האיומים החמורים שעליהם דיווח לכאורה, בני משפחתו בביר אל-מכסור לא זכו להגנה מספקת, והוא עצמו המשיך לשרת בתפקיד רגיש בגזרת כרם שלום. שאלות אלו, מדגישים פרקליטיו, אינן נוגעות רק לאחריותו האישית של הקצין למעשים המיוחסים לו, אלא גם להתנהלות הגורמים שפנה אליהם בבקשת עזרה.

גם חבריו ללחימה, החיילים ששירתו איתו במעבר כרם שלום, נחשפו מצד חבריו ליחידה לאיומים החריגים שהופעלו עליו מצד גורמים עבריינים. טענות ההגנה צפויות להתברר במסגרת ההליך המשפטי המתנהל.

משפחה שכולה שהאמינה במדינה וחשה שהופקרה

מאחורי הפרשה המטלטלת עומדת משפחה מהצפון שברגע אחד התרסקה לחתיכות. בני משפחתו של חוג'יראת בביר אל-מכסור מתארים אותו כקצין מצטיין, בן למשפחה שכולה שאיבדה את היקר לה מכול בשירות המדינה, משפחה שכל בניה ללא יוצא מן הכלל משרתים ומילאו תפקידים קרביים בצה"ל. עבורם, האשמתו של אחמד בסעיפים ביטחוניים חמורים היא בגדר בגידה כפולה: ראשית מצד העבריינים שסימנו אותם, ושנית מצד המדינה.

א', דודו של "חוג'י", שיתף: "אנחנו מתקשים לעכל את המציאות שנכפתה עלינו. הוא הקדיש שנים מחייו להגנה על המדינה ועל אזרחיה, שירת במסירות, סיכן את חייו ופעל מתוך תחושת שליחות עמוקה. דווקא כעת, בשעה הקשה ביותר בחייו, אנו חשים בכאב גדול כי מי שעמד תמיד בחזית כדי להגן על המדינה, נותר ללא ההגנה והתמיכה שלהן הוא ראוי. אנחנו בטוחים כי האמת תתברר במסגרת ההליך המשפטי".

"מרשנו הוא קצין מצטיין, בעל תעודות הערכה והצטיינות, אשר לאורך שנות שירותו פעל במסירות למען ביטחון המדינה", הוסיפו פרקליטיו של חוג'יראת, עורכי הדין כץ ויצחק. "הפרשה החלה על רקע איומים חמורים שהופנו כלפיו בעקבות הצטיינותו בתפקידו ובשל פעילותו למניעת הברחת סחורות לעזה. בזמן אמת פנה מרשנו לגורמים בכירים בצה"ל, בשירות הביטחון ובמשטרה הצבאית, והתריע על הסכנה הנשקפת לחייו, אך לא זכה למענה מספק. הוא פעל תחת פחד ממשי לחייו ולחיי בני משפחתו.

"בתחילת הדרך ביקשה התביעה הצבאית לייחס למרשנו עבירה של סיוע לאויב בזמן מלחמה לפי סעיף 99, מהעבירות החמורות ביותר בספר החוקים. ואולם, לאחר עבודה משפטית מורכבת של צוות ההגנה, ירד סעיף זה לחלוטין מהפרק ולא נכלל בכתב האישום. אנו בטוחים כי ההליך המשפטי יחשוף את מלוא העובדות ואת הרקע המלא לאירועים, ויוביל לניקוי שמו של מרשנו".

סנגוריו של רס"ן חוג'יראת פועלים כעת ביתר שאת לפרק את הנרטיב הביטחוני הלאומני: חוג'יראת וקרובי משפחתו אינם משתפי פעולה אידיאולוגיים עם האויב והם לא פעלו ממניע לאומני נגד המדינה – אלא מדובר לדבריהם בקורבנות של סחיטה אלימה וברוטלית, שהמערכת הצבאית והמשטרתית נכשלה כישלון חרוץ בלהגן עליהם ובלהציל אותם בזמן אמת".

תגובות

תגובת דובר צה"ל: "כנגד הקצין הוגש כתב אישום חמור בגין עבירות שעניינן הברחת סחורות מישראל לרצועת עזה, והכנסת אזרח ישראלי לתוך רצועת עזה. לפי כתב האישום וחומר החקירה שעמד בבסיסו, הקצין נטל חלק פעיל בתכנון מוקדם של ההברחה לפני מעשה, לרבות הצעת מועד חלופי לביצועה לשם צמצום הסיכוי שתסוכל. הוא אומנם דיווח למפקדו על אודות ההברחה בבוקר שבו אירעה, לאחר שהחלה לצאת אל הפועל, אך למרות שהונחה 'לנתק מגע' מהאירוע בעת שניתן היה למנוע אותו, יזם את השלמתה של ההברחה תוך שהוא נמנע מלדווח על כך למפקדו גם בדיעבד.

"לאחר שהמפקד עודכן על ההברחה, הוא דיווח ישירות. הקצין אף הכניס בעצמו את האזרח הישראלי לתוך רצועת עזה, הסתיר זאת ממפקדו ולא דיווח על כך לאיש. הנאשם נמנע מלנקוט כל פעולה לבירור מצבו של האזרח ולהוצאתו מהרצועה בה שהה במשך כמה ימים עד אשר הוצא משם על ידי גורם אחר. כתב האישום מייחס לקצין שורת עבירות חמורות ובהן: עזרה לאויב, לקיחת שוחד, הברחת טובין בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות.

"על פי כתב האישום, הנאשם ביצע את המעשים כשהוא יודע, גם מתוקף תפקידו, כי הסחורה מוכנסת לרצועת עזה באופן בלתי מורשה וללא פיקוח, וכי היא עלולה להגיע לידי ארגוני טרור ובהם חמאס ולעזור לפעילותם. בשאילתה מצוטטים באופן מסולף, מגמתי ומנותק מהקשר חומרי חקירה גולמיים. מקומן של הטענות להתברר בהליך המשפטי המתנהל נגד הקצין. צה"ל, השב"כ, משטרת ישראל ורשות המיסים רואים בחומרה רבה את תופעת ההברחות לרצועת עזה, המגלמת סיכון לביטחון המדינה בכלל, וביתר שאת מקרים בהם מעורבים משרתי צה"ל בשירות סדיר או מילואים. כל גופי האכיפה ימשיכו לפעול לחקירת אירועים מעין אלו ומיצוי הדין עם המעורבים במעשים מסוג זה".

ממשטרת ישראל נמסר: "עם קבלת הדיווח על אודות הפיצוץ, נפתחה חקירה ובמסגרתה מבוצעות כל הפעולות הנדרשות כדי להגיע לחקר האמת ולאיתור החשודים במעשה. החקירה נמשכת".

כל הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.