כשהציפורניים נשלפות: כך הפכה טלי גוטליב לאיום על צמרת הליכוד

יחיאל חזן זוכר היטב את הרגע. זה היה בכנס פעילים של צחי הנגבי, שבועות לפני הפריימריז של הליכוד בשנת 2022 – הראשונים של טלי גוטליב. היא עמדה בכניסה לאולם, מוקפת עשרות פעילים, ועברה אחד-אחד: "אני רוצה שתצביע לי". כשעצרה מול חזן, חבר מרכז ותיק וחבר כנסת לשעבר, הוא לא התחמק. "בשבילך אני לא אצביע", אמר לה בפנים, מול כולם. גוטליב הופתעה. "למה?" שאלה. "כי את ביביסטית", השיב. "ואני ליכודניק, לא ביביסט".

זו הייתה לא רק עקיצה, אלא שיעור: הליכוד הוא לא איש אחד. מאז, הוא טוען, היא הבינה שליכודניקים מכבדים את מי שמצליח לאתגר את בנימין נתניהו בלי לבזות אותו – ולא פחות חשוב מכך, את מי שמסרב להיות "בובה". "יכול מאוד להיות שהפעם אצביע לה", הוא אומר. "אנשים אוהבים את הדוגריות שלה, את המאבק שלה על הרפורמה ואת זה שהיא לא מפחדת להגיד את מה שהיא חושבת – גם כשזה נוגע לראש הממשלה. היא מדברת בלי פחד, ולכל הכיוונים".

ואולי זה כל הסיפור. לאן שלא תסתכל בליכוד, כולם מדברים על טלי גוטליב. בתוך המפלגה היא הולכת וצוברת אהדה, עד כדי כך שגם סקרים פנימיים וגם פעילי שטח מרכזיים כבר מהמרים עליה כעל מועמדת לצמרת הרשימה בפריימריז המתקרבים. מתחת לפני השטח הקרבות בעיצומם, ואחד המרכזיים שבהם נוגע לשאלה מי תהיה האישה הבכירה בליכוד: השרה מירי רגב, שבמקום 8 כיום, מול גוטליב, ששובצה במקום ה-25 במסגרת הבטחת ייצוג לאישה חדשה – אך כבר מזמן אינה שחקנית שוליים, אלא כוח משמעותי במפלגה הגדולה בישראל.

הווליום הוא המסר

הזינוק של גוטליב אינו תוצר של רגע אחד או אמירה יחידה, אלא של ה-DNA הליכודי של 2025. הליכוד של השנים האחרונות היא מפלגה דרוכה, חשדנית, כזו שאנשיה טוענים בכל פעם מחדש שלא נותנים להם למשול; שהם מנצחים בבחירות, אבל לא יכולים לקיים את מה שהבטיחו: במערכת המשפט, בביטחון הפנים, בביטחון המדינה, בכלכלה. לתוך הוואקום הזה נכנסה גוטליב – לא כמי שמבקשת לפשר, אלא כמי שמבקשת להסיר את המסכות.

"גוטליב לא התעכלה לי בהתחלה, אבל היא הדוברת הכי ראויה": מה באמת חושבים בבייס של הליכוד

מי שמתעקשים לזלזל בה עושים הנחה לא רק לה אלא גם לעצמם. התיוג "קולנית" מפספס את הנקודה: עוצמת הקול איננה תופעת לוואי – היא התוכן. היא נכנסה לכנסת בלי ועדי העובדים הגדולים, בלי דילים ישנים עם ראשי ערים ובלי קבלני קולות. במקום זאת היא הגיעה עם נוסחה אחת, בולטת בפשטותה: לזהות את העצב החשוף של הבייס – וללחוץ עליו שוב ושוב.

"זה מה שקורה בשטח", אומר שמעון בוקר, חבר מרכז ליכוד ותיק ולשעבר סגן ראש עיריית באר שבע. "הסקרים הפנימיים קולעים בדיוק למה שכולם חושבים". בעיניים שלו, גוטליב היא כוח שאי אפשר "להנדס" מלמעלה. וחשוב לא פחות: היא לא בנויה על אותם 35%–40% של הפוליטיקה המאורגנת – ועדי העובדים והמפקדים הגיאוגרפיים. כדוגמה לכך מצביע בוקר על ראש עיריית נתיבות הוותיק יחיאל זוהר, שמתחזק אלפי מתפקדים והפך את העיר למוקד עלייה לרגל בליכוד.

במקום זאת בונה גוטליב על "המצביעים החופשיים", אלה שלא מגיעים לקלפי עם רשימות שהונחתו עליהם מלמעלה. הם בוחנים את עבודת הח"כים ובוחרים לפי ראות עיניהם. "הליכודניקים הם לא ביביסטים כמו שמציגים בתקשורת", הוא אומר. "הם יודעים מה הם רוצים".

"היא תגמור כמו אורן חזן, יחסלו אותה"

"אין לי דילים ולא יהיו לי דילים", מצהירה הח"כית שוב ושוב, "יהיו דילים על הראש שלי". גורם פוליטי ותיק ובכיר בליכוד, שמאגד אלפי מתפקדים שלא יצביעו לגוטליב, מסביר: "היא באמת מאמינה בזה. זו גם אסטרטגיה. אל תתבלבל, היא לא הייתה מתנגדת שהוועדים הגדולים יתמכו בה בהמוניהם, אבל היא אומרת: אני לא פועלת עבור אף אחד, אם אתם אוהבים את ה'מוצר' – קחו אותו. קשה שלא להעריך את זה".

אבל בליכוד, שבה כל עלייה של מועמד היא ירידה של מישהו אחר, זה גם איום. "העובדה שהיא לא מוכנה להתחבר תפגע בה בוודאות", אומר אותו גורם. "האם זה יוציא אותה מהרשימה? לא. לדעתי היא תהיה האישה הראשונה".

אחרים ספקניים יותר. "הסקרים משקפים הלך רוח", אומר שר בליכוד, "אבל בלי דילים ובלי מתפקדים קשה מאוד להגיע לצמרת. היא אהודה, אין ספק. השאלה היא אם זה מתורגם למקום ראשון או אפילו לחמישייה – וזה כבר הרבה פחות סביר".

חזן מסכים: "לדעתי הקולות החופשיים לא יספיקו לה בשביל להיכנס לעשירייה הראשונה. אם זה יקרה – היא תעשה משהו נגד כל הסיכויים". הוא מזכיר כיצד קיבל בנו אורן חזן אלפי קולות חופשיים, אך בדילים לא קיבל דבר. "כולם רימו אותו", הוא אומר, "גוטליב תסיים לדעתי כמו אורן חזן, יחסלו אותה".

גם גוטליב עצמה משוכנעת שהכתרתה המוקדמת ל"אישה הראשונה" לא עושה לה טוב. בעיניה, זה רק מזמין עליה אש: דילים נגדיים, קמפיינים, תדרוכים ואפילו פעילות נגדה ברשתות. "הרבה מאוד מחברי הכנסת והשרים פשוט לא ייתנו לה להגיע לצמרת", אומר חזן. "הם לא יכניסו אותה לשום דיל, גם אם יגידו שכן. זו תחרות על מקום ועל מיקום".

למה זה עובד

איך יכולה חברת כנסת שמצהירה בגלוי שהיא לא במשחקי הדילים, שמכעיסה את מוקדי הכוח, ושלא פעם גם שורפת גשרים – להמריא בסקרים הפנימיים? התשובה הראשונה היא התוכן: המלחמה במערכת המשפט. התשובה השנייה היא הסגנון: ההתפרצויות, הפרובוקציות וההליכה על הקצה. התשובה השלישית היא ההתעקשות שלא להתכופף מול מנגנון העסקנות המפלגתי.

"זה ממחיש כמה הקול החופשי והרצון של הבוחרים בתיקון אמיתי, ולא רק בטובות הנאה ועסקנות, גדולים ממה שחושבים", מתאר חה"כ עמית הלוי, חבר מפלגתה, שרק לאחרונה רשם הישג מפתיע מול הסניף הירושלמי הוותיק של ניר ברקת ודודי אמסלם. "ראית איך אנשים מגיעים לקלפי, מנשקים ומחבקים את השרים, ואז עוברים לידי ולוחשים לי ולעוזר שלי: 'תמשיך עד הסוף, תילחם על הדברים, אנחנו איתך'".

לשיטתו, הדרישה שמגלמת גוטליב חורגת בהרבה מהסגנון או מהפרובוקציות. "זו תביעה לדמוקרטיה קלסית", הוא אומר, "שלא להשאיר את ההכרעות לשופטי העליון, ליועמ"שית או למערכות שפועלות בחוסר שקיפות וקובעות בעצמן מה האינטרס הציבורי. זו דרישה להחזיר את הכוח לעם ואת הסמכות לציבור – לא בערך ולא בחצי".

מכאן גם נובע רצף ההתבטאויות שהפך לסימן ההיכר שלה: האשמות חריפות כלפי מערכת המשפט, תגרות מילוליות בדיונים, וטקסטים ברשתות שמגבירים את הווליום גם כשהמפלגה מבקשת להנמיך. כך היה כשהאשימה את נשיאת העליון באותה עת אסתר חיות בפיגוע דריסה; כשאמרה ש"כל חטוף שחוזר הוא שטוף מוח מחמאס"; כשכינתה מאבטח בבית המשפט "בהמה" ו"יודנראט"; וכששיבחה ברשתות החברתיות פעילי ימין שניפצו את שמשת רכבו של חה"כ איימן עודה.

אבל השיא היה כאשר הדהדה גוטליב תאוריית קונספירציה ולפיה גופי מודיעין אמריקניים יירטו שיחה בין בן זוגה של שקמה ברסלר ובין יחיא סינוואר ימים לפני 7 באוקטובר, ושראש המוסד דוד ברנע קיבל התרעה על כך מה-CIA. הדברים התגלגלו לתביעת דיבה ולהודעת היועמ"שית כי בכוונתה להעמיד את גוטליב לדין כפוף לשימוע – הודעה שעליה הגיבה בהצהרה לקונית: "אין בכוונתי להתייצב".

בפוליטיקה של פעם, רצף כזה של שערוריות אמור היה למחוק מועמד. בפועל, בליכוד קרה ההפך. פעילי המפלגה ששוחחנו עימם מתארים פוליטיקאית שדווקא בזכות הבוטות, הסירוב להתנצל והעימות החזיתי עם "הממסד", ביססה לעצמה מעמד של קול אותנטי ולא מתפשר בימין. "אנשים רוצים מישהו שאומר את מה שהם חושבים", אומר בוקר. "לא בובה שמרימה יד ומורידה יד. זה מה שעובד היום בשטח – ומי שלא מבין את זה, מפספס את הליכוד של השנים האחרונות".

מצליפה בכולם, גם בנתניהו

גוטליב מצהירה שוב ושוב על הערצה לנתניהו, ויחד עם זה לא מהססת להצליף בו בפומבי – בעיקר בכל הנוגע למהפכה המשפטית, שלטעמה נבלמה בגלל חולשה. "נתניהו לא יכול לגעת במערכת המשפט, הוא צריך להעביר את השרביט ללוין", זעקה כשהרפורמה הוקפאה. גם בזמן המלחמה לא הורידה את הרגל מהגז: "סינוואר כבר הבין שאפשר לסמוך על דבר אחד – שאתה תבטיח לתקוף ולא תקיים", כתבה, והבהירה שגם מול ראש הממשלה אינה מתכוונת להנמיך את הווליום.

הקרע הפך גלוי כבר ביוני 2023: סירובה להסיר את מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים סלל, בעקיפין, את הדרך לבחירת נציגת האופוזיציה, חה"כ קארין אלהרר מיש עתיד. בליכוד ראו בכך חציית קו אדום. העיצומים שהוטלו עליה – שלילת תפקידים בוועדות, מניעת הצעות חוק ודיבור בשם הסיעה במליאה – סימנו לה ולכולם שיש גבולות. היא, מצידה, איימה לעתור לבג"ץ, באירוניה שקשה לפספס, תוך הסתמכות על עילת הסבירות שבוטלה במסגרת אותה רפורמה.

"תמיד כיבדו את ראש הממשלה ולא יצאו נגדו חזיתית", אומר חזן, "אבל במקביל היו גם אחרים שטענו לכתר, התווכחו והתמודדו". הוא מזכיר את הליכוד של יצחק שמיר, דוד לוי ומשה ארנס, תקופה שבה ריבוי קולות לא נתפס כאיום אלא כחלק מה-DNA של התנועה. המציאות כיום שונה בתכלית: כמעט שאין מי שמעז להביע עמדה עצמאית, בוודאי לא כזו שסותרת את הקו המזוהה עם ראש הממשלה. בהקשר הזה נתפסת גוטליב כחריגה. "הרבה חברי כנסת אומרים, 'אם אני אעשה משהו, יעיפו אותי מהכנסת'. הם מעדיפים לשתוק. אתה לא רואה היום שרים או חברי כנסת שמדברים כמוה באופן חופשי", הוא אומר – ומוסיף: "מה שהיא עושה מביא לה קולות".

ועדיין, גם כשהיא "נענשת", היא מתנהלת כמו מישהי שכבר הבינה שהתקוטטות היא חלק מהמותג. היא תקפה את חזרתו של גדעון סער לליכוד, הגדירה את מינויו לשר כהכנסת "סוס טרויאני" ונאמה בצעקות נגד המהלך מול קריאות בוז במרכז הליכוד. גם יריב לוין לא חמק ממנה, ובאחת מהתקפותיה החריפות אמרה: "נתניהו לא מעיף אותו בגלל 'מערכה מדינית מורכבת' – אבל אם לא היינו בעיצומה, הוא כבר מזמן לא היה שר".

"מצביעים יברחו, הרבה סולדים ממנה"

בינתיים, בתוך הליכוד מתנהלת מלחמה שקטה על השאלה אם גוטליב היא נכס או נטל. מצד אחד, יש מי שמתרגמים את השערוריות שלה לחשיפה ולשיח. מצד שני, יש מי שמסתכלים על הציבור הרחב וחוששים. כך, כפי שפורסם בחדשות 12, ראש הממשלה ושר המשפטים דנו לאחרונה – בתום אחת מפגישותיהם – בשאלה מה עושים עם טלי גוטליב.

לפי אותו פרסום, נתניהו טען כי על פי הערכות שבידיו מפלגת הליכוד מאבדת שלושה עד ארבעה מנדטים בגללה – טענה שלא התקשתה למצוא אוזן קשבת אצל לוין, שמצוי בעימות סוער עם גוטליב נוכח מתקפותיה החוזרות על תפקודו במשרד המשפטים.

"יש פער ברור בין המתפקדים למצביעים", טוענים בסביבת לוין. "הרבה ממצביעי הליכוד סולדים ממנה וחושבים שהיא גורמת נזק. גם הסקרים מראים שחלק מהמצביעים יברחו אם היא תהיה במקום גבוה ברשימה. לפי הנתונים שאנחנו רואים, היא מביאה לירידה במנדטים".

ואז מגיעה גם שאלת ה"בלימה". לא צריך להיות פרשן כדי להבין שכל מי שמטפס מהר מדי בפריימריז הופך מיד למטרה. "היא מאיימת על הרבה מאוד ח"כים בליכוד – ובעיקר על הצמרת", אומר גורם בליכוד. "לא רק על מירי רגב כאישה הראשונה. לכן רבים מאוד ירצו לחסל אותה פוליטית, כל אחד מהסיבות שלו".

במשפט הבא הוא מוסיף שכוח מושך שנאה לא פחות משהוא מושך הערצה. "אף אחד לא באמת אוהב אותה, לא כי היא לא פופולרית – אלא כי אף אחד לא אוהב אנשים חזקים. זה לא אומר שהיא לא תצליח, זה אומר שהרבה מאוד ינסו לחסל אותה פוליטית ולכן יהיה לה קשה מאוד להתברג למקומות הראשונים, ולא סביר שזה יקרה".

"נתניהו לא ייתן לה תיק, בוודאי לא בכיר"

היעד של גוטליב ברור: משרד המשפטים. אלא שפעילים ותיקים מזהירים שלא לבלבל בין זינוק בפריימריז ובין כוח אמיתי ב"יום שאחרי". בוקר מצנן את ההתלהבות: "המקום ברשימה לא מבטיח כלום. ראינו לא מעט מי שסיימו גבוה ונשארו בלי תיקים משמעותיים. בסופו של דבר ראש הממשלה מסתכל על התמונה הכוללת – מי יכול לשרת את הקואליציה, מי מביא שקט, ומי יודע לעבוד בתוך המערכת".

חזן מחדד את אותה נקודה: "גם אם היא תגיע למקום גבוה מאוד, זה לא אומר שתקבל תיק, ובוודאי לא תיק בכיר. הפררוגטיבה היא של ראש הממשלה, והוא לא מחויב לתוצאות הפריימריז". לדבריו, במקרה של גוטליב עלול הפער להיות חריף במיוחד: "היא יכולה לקבל הכרה אדירה מהמתפקדים, אבל זה לא מבטיח לה כוח ביצועי. מי שלא יודע או לא מוכן לשחק לפי הכללים – גם אם הוא נבחר גבוה – עלול להיתקע".

גורם בכיר בליכוד מבקש להבהיר: "גם אם תגיע למקום השמיני בפריימריז – זה לא שנתניהו ייתן לה תיק. בוודאי לא תיק בכיר. למעט הכרה שהיא תקבל מהמתפקדים, אני לא רואה איך זה יכול להוביל אותה להשפעה אמיתית". גורם אחר במפלגה מוסיף: "המיקום ברשימה חשוב פחות מהשאלה איך אתה יכול לשרת את הקואליציה ואת העומד בראשה. זה לא שבוחרים את השר הכי ראוי מקצועית לתפקיד".

הקרב האמיתי

מי שמנסה לצייר את האהדה לגוטליב כתופעה של הרשתות החברתיות בלבד – מפספס את השטח. בוקר, למשל, לא רק מאשר שהשם שלה עולה שוב ושוב; הוא גם מתעקש שהרעיון שמועמדת "בלי דיל" לא יכולה להצליח הוא בעצמו הנחת יסוד מתנשאת. כששואלים אותו אם זה ריאלי בכלל, הוא עונה: "אתה שואל שאלה אפילו קצת מעליבה. הליכודניקים הם לא איזשהו עדר".

גם חזן, שפתח את הסיפור בסטירה מצלצלת, מתעקש שההתרשמות שלו ממנה אינה רק רעש. הוא מספר שכמעט שלא פגש אותה מאז אותו כינוס, אבל מודה שהערכתו כלפיה דווקא גדלה. "אני מעריך את העבודה שלה, את היושר הציבורי שלה, את האומץ שלה. היא נאבקת על ערכים שגם אני רוצה לקיים".

ההערכה הזו היא חלק מהקסם: גוטליב מצליחה להיראות גם "משלנו" וגם "לא שייכת". מצד אחד היא מדברת את שפת הליכוד העכשווית – משילות, פקידות והרבה דיבורים על "דיפ סטייט", מדינת צללים; מצד שני היא פועלת כמו פרילנסרית, לא כמי שמבקשת אישור. לא תמיד זה נוח למפלגה, אבל זה מדבר למתפקדים שמרגישים שכולם אותו דבר.

ההכחשות בעקבות הפרסום על השיחה בין נתניהו ללוין והטענות על "איבוד מנדטים" הגיעו במהרה, אבל השועלים הוותיקים בליכוד יודעים להקשיב לא רק למה שנאמר, אלא גם למה שנשאל. עצם העובדה שהנושא עולה לשולחן בכיר מלמדת שהמפלגה עדיין לא החליטה אם גוטליב היא פרויקט שצריך לחבק, או בעיה שצריך לנהל.

מול כל זה, הקרב על "האישה הבכירה" הוא לא באמת קרב מגדרי; הוא קרב על סגנונו של הליכוד. מירי רגב מייצגת את המנגנון הישן של הדילים והוועדים הגדולים. גוטליב מייצגת אנרגיה של שטח, שפה של מאבק, ותחושה שאפשר לדלג מעל מי ש"כבר סגרו את המקומות". אם תמשיך לטפס, זה לא רק בגלל שהיא צועקת – אלא משום שיותר ויותר מתפקדים מרגישים שגם הם צועקים, כבר שנים, ואף אחד לא באמת שומע.

בסופו של דבר, זה הסיכון וזה הסיכוי: אם מפלגת הליכוד משתנה, גוטליב עשויה להיות הפנים החדשות של השינוי. אם המפלגה נשארת נאמנה למנגנון, גוטליב עלולה להיתקל בקיר. בינתיים, גוטליב ממשיכה לדבר. בקול רם. בלי פילטרים. ולכל הכיוונים. גם השרים הבכירים כבר הבינו: אי אפשר להתעלם ממנה. עכשיו נשאר לראות עד לאן תצליח להגיע ואם תצליח לנצח את "רשימות החיסול".

חברת הכנסת טלי גוטליב מסרה בתגובה על הכתבה: "אני חיילת מסורה מאוד לעם ישראל בארץ ישראל, נחלת אבותינו. עם ישראל חכם ונבון ויודע לבחור את נציגיו לכנסת. אינני פוקדת לליכוד ואין לי דילים. ככל שאקבל את אמון הבוחרים, כך אעמוד על זכותי וחובתי לכהן כשרת המשפטים ולא שום תפקיד אחר. ובאשר לקולות המלעיזים אשיב כי רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".