"ב-7.10 לא הופתעתי": יוצר "נוטוק" והקמפיינר לשעבר של נתניהו לא אופטימי

הפעם האחרונה שבה נושא גלגול הנשמות קיבל ביטוי על המסך במשבצת השידור היוקרתית של הפריים טיים (או בכלל) הייתה לפני 20 שנה. זה קרה בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת". חבר הכנסת אחמד טיבי היה אז האורח המיוחד של "אומלטה" - טייק אוף וולגרי וציני על תוכניתה של אודטה, כוהנת הלייף סטייל הגדולה של ישראל. במערכון נחרדת אומלטה לגלות כי הפוליטיקאי הערבי ("תחליט, אתה רופא או ערבי?") אינו דרוזי ואינו מאמין בגלגול נשמות - אלא מוסלמי שבא לדבר על הכיבוש והמצוקות בחברה הערבית. קאט ל-20 שנה קדימה, ובאותו ערוץ בדיוק עלתה השבוע "נוטוק", הדרמה החדשה של קשת 12, שעוסקת בתופעת גלגול הנשמות בחברה הדרוזית.

הצפייה בפרק הראשון מעלה בין היתר את התהייה מה הביא את התסריטאי רועי עידן, אחד משני היוצרים, לכתוב סדרה שעוסקת באמונה הדרוזית. כשהוא מתחיל לספר על הילדות בחיפה בבית ספר עם ילדים בני העדה הדרוזית, היה ברור ששנינו למדנו באותו תיכון בעיר. "למדתי בריאלי, וזה אומר ששנינו מכירים קצת יותר טוב מהישראלי הממוצע את האוכלוסייה הדרוזית", פותח עידן. "בנוסף, יש לי חבר ילדות שדרכו נחשפתי לסיפור כזה ברמה הכי אישית שאפשר, ומאז ממש ריתקה אותי התופעה הזאת. ככל שהשנים עברו נחשפתי לזה יותר ויותר דרך אנשים נוספים שהכרתי, קראתי על זה הרבה, ותמיד אמרתי לעצמי שזה רעיון טוב לסדרה". התסריט לסדרה, שנכתב בידי עידן ושותפו נהד בשיר, בן העדה, אולי כולל מרכיבים מציאותיים ונוצר בהשראת סיפורים אמיתיים, אך העלילה לדבריו "מומצאת לחלוטין". 

"יש לי חבר ילדות שדרכו נחשפתי לסיפור כזה ברמה הכי אישית שאפשר, ומאז ממש ריתקה אותי התופעה הזאת"

"הגניבה אותי המיסטיקה הזאת"

הסדרה מגוללת את סיפורו של דניאל פארס (ג'וד חטיב), ילד בן 6 שמתחיל לדבר על "חייו הקודמים" ו"משפחתו השנייה". שני סיפורי החיים הללו מערערים שתי משפחות - זו שבעולם הזה, הכוללת את ההורים מיה ורמי (לוסי איוב ואמג'ד בדר), והמשפחה שלדבריו היה חלק ממנה בעבר, הכוללת את אחיו במשפחה ה"קודמת" סולימאן (נהד בשיר, הפעם כשחקן).

עידן בן ה-47 חתום על "מנאייכ" המצליחה, שעוסקת במשטרה מסואבת בראשות מפכ"ל מושחת, ואשר זיכתה אותו בפרס האקדמיה לטלוויזיה לתסריט בסדרת דרמה. מאחוריו עוד שורה של סדרות שונות שיצר או כתב, ביניהן "נויורק", "אבודים באסיה", "כפולה" ו"פאנץ'".

כשהוא נשאל על המעבר המפתיע מ"מנאייכ" ועיסוק במנגנונים של כוח ושחיתות לסיפור דתי-רוחני כמו "נוטוק", הוא משיב: "יש לזה בסיס מאוד מעניין בתור מנגנון דרמטי - אדם שנושא זיכרונות מחיים של מישהו אחר הוא סוג של עד, וזה פותח לך כל מיני כיוונים שאפשר לקחת אותם בתחום המתח והמסתורין. זה סוג של מדע בדיוני ועל-טבעי שאפשר להציג אותו בצורה פשוטה ויעילה בתוך סדרה. הגניב אותי להיכנס למיסטיקה הזאת, שהיא גם חלק מהמקום שבו אנחנו חיים. עשיתי תחקיר, קיימתי המון שיחות עם אנשים, שמעתי סיפורים מהעדה. יש על זה לא מעט חומר וקראתי ספרים ומחקרים מדעיים על הנושא שקיימים בעיקר אצל הדרוזים. אנשים מדברים על זה בלי בעיה ולא מסתירים. בחברה הדרוזית זה משהו מאוד פתוח, חלק מהחיים ואפילו כמעט אגבי".

"כשהצילומים נדחו בגלל הקרבות בסוריה, ניצלנו את הזמן כדי להגיב תסריטית לאירועים שעקפו את הסיפור המקורי"

מכאן ועד השיבוץ בשעת פריים טיים על נושא לא מדובר, כשהסדרה ברובה דוברת ערבית, זה לא בהכרח מובן מאליו.
"רוב האנשים יודעים כמובן מה זה גלגול נשמות, אבל בוודאי שלא שולטים בדקויות. כאן מגיע הקרדיט לערוץ שלקח את הריזיקה הזאת, ונקווה שההימור ישתלם".

כשאתה ניגש לתופעה של גלגול נשמות, אתה מתייחס אליה באמונה, בספק או רק כסמל סיפורי?
"ברמה האישית אני די מאמין בזה, נראה לי שבטוח יש שם משהו שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף. אבל כמובן שבסדרה גם מיוצג הצד הסקפטי. בתוך העדה הדרוזית יש גישות שונות לנושא ולא כולם מקבלים את זה. יש על זה דיבייט פנימי, אבל זו כן תופעה שמאמינים בה מאוד ברמה הבסיסית. רוב הדרוזים הם לא דתיים, אבל עוד לא יצא לי להכיר אחד שלא מאמין בזה גם אם אורח החיים שלו חילוני לחלוטין".

"זה היה הפחד הכי גדול שלי"

לפי האמונה הדרוזית, גלגול נשמות הוא תופעה שמתרחשת בדרך כלל בגיל צעיר. "בסדרה יש כמה נקודות מבט, אבל זה תמיד סיפור של ילד בהכרח כי זה קורה לרוב בין גיל 3 ל-8 ואז נעלם לגמרי. זה גם מגובה במחקרים", אומר עידן. "מעטים מאוד ממשיכים לחוות את זה בגיל מתקדם יותר. לשם כך היה צריך ללהק ילד שגם יודע לשחק, גם דובר ערבית וגם יתאים לסיפור. בהתחלה זה היה הפחד הכי גדול שלי - מאיפה נביא ילד כזה", הוא משתף, "בדיעבד, זה היה החלק הקל".

"האמונה בגלגול נשמות עוזרת להתמודד עם אבל ואובדן. אומרים שבגלל זה הדרוזים מתגייסים לשירות קרבי, כי הם לא מתים אף פעם"

"בסוף הדבר הכי קל בתהליך היה למצוא את הילד", הוא מפרט "והקרדיט בעניין הזה הולך לבמאי אדם סנדרסון ולמלהקת רותי בלום. הם פתחו את הליהוק, היו כמה ילדים, חלקם היו ממש טובים, וג'וד היה הכי טוב. חשבתי שזה יהיה הכי מסובך, ובסוף זה היה הכי פשוט".

מה כן היה מאתגר?
"הכול. בעיקר כל מה שקשור למלחמה - לצילומים, לשינויים מטורפים בלו"ז ולבעיות שנוצרו כתוצאה מהמלחמה", הוא מספר. "נוטוק" כבר הייתה אמורה לעלות לשידור ביוני האחרון, אך נפלה קורבן למלחמה עם איראן. "היו הפסקות צילומים, הגבלות, אירועים גיאופוליטיים שהשפיעו על התסריט - או שהתסריט התחבר אליהם בעצמו. כל מה שקרה בסוריה, למשל", מזכיר עידן את הקרבות העקובים מדם שהתלקחו בסוריה ביולי האחרון בין המשטר המקומי למיעוט הדרוזי ולבדואים בדרום המדינה.

איך אתה התמודדת עם זה ברמה היצירתית?
"בכל פעם שנדחו הצילומים כי קרו דברים, ניצלנו את הזמן כדי להגיב לזה. הדברים שקרו במציאות עקפו את התסריט ואי אפשר היה להתעלם מהם. אז הדחייה בזמן נתנה לנו יכולנו להגיב אליהם תסריטית ולצלם את זה בסשן שנדחה".

יש לך גם תפקיד קטן בסדרה.  
"כן, אני מאוד נהנה לפעמים בסדרות שלי לשחק איזה תפקיד קטן. ב'נוטוק' אני משחק את קמ"ן צפון וזה נחמד גם לכתוב את הסדרה וגם להיות חלק מאשכרה מהדבר הזה שמצלמים. רק אסור להגזים עם זה", הוא צוחק.

איזה טון רצית ליצור בסדרה? מי שיצפה בה יראה דרמת מתח או אלגוריה רוחנית?
"הבסיס הוא דרמה משפחתית עם נגיעה על-טבעית, כשבמקביל ובמשולב איתה רצה דרמת מתח וריגול. שתיהן משפיעות אחת על השנייה".

מה האתגר הגדול בסדרה על נושא שכמעט בלתי ניתן להוכחה? הרי יש נטייה לציניות ולספקנות.
"אני לא חושב שיש כזה אתגר. כשעובדים על יצירה טלוויזיונית או קולנועית, יש מושג שנקרא Suspension of disbelief - זאת אומרת, כשאני מתיישב מול המסך אני משעה את הספק שלי. אני משתכנע בדבר שמוצג מולי לפחות ברמה הבידורית. דווקא המדיום הטלוויזיוני טוב להעביר נושאים כאלה. הסדרה, בעיניי, לא מציגה את הנושא בצורה שיפוטית. בחרתי בפוינט אוף וויו לא שיפוטי כלפי התופעה הזו. אני לא מתווכח אם זה נכון או לא, אלא משתדל להציג את זה כמו שזה וכמו שראיתי שזה קורה גם בחיים האמיתיים. מי שרוצה, שיאמין, מי שלא, לא חייב, אבל הוא עדיין רואה ומבין את הסיפור. אין כאן הטפה".

ואולי יכול להיות לסדרה גם רובד נוסף על חברה שמתקשה להשתחרר מהעבר שלה? אנחנו הרי חיים בתקופה כזאת.
"אז בהיבט החברתי והסוציולוגי, האמונה בגלגול נשמות היא תופעה שמאוד עוזרת להתמודד עם אבל ואובדן. אנשים שאומרים שבגלל זה הדרוזים מתגייסים לשירות קרבי, כי הם לא מתים אף פעם. זה משהו שקל לתפוס אותו יחסית לתיאוריות אחרות של חיים אחרי המוות, וגם יש משהו מאוד מנחם בידיעה שאתה מת וחוזר לחיים אחרים, למשפחה אחרת, ושיש לך עוד הזדמנות. חווינו הרבה מאוד אבל בשנתיים האחרונות, וזה יכול להיות קונספט מנחם עבורנו כציבור בשלב שבו אנחנו נמצאים בחיים שלנו במדינת ישראל".

"אני לגמרי בצד הימני של המפה" 

עידן שימש גם כתסריטאי קמפיין הליכוד ב-2015 ובשני סבבי הבחירות של 2019 שימש כתסריטאי ואיש קריאייטיב בקמפיין "כחול לבן" של בני גנץ. לקראת שנת בחירות, הרגשנו מספיק בנוח לשאול אותו אם להערכתו ישראל המותשת ממלחמה מוכנה למערכת בחירות מלוכלכת. זאת בזמן שהקואליציה מחממת מנועים עם הצעת חוק שנועדה לאפשר את עיכובו של משפט נתניהו, לצד הצעת חוק נוספת שמטרתה לסכל את הקאמבק של נפתלי בנט - שבו עידן תמך בעבר. עידן גם התנצח לא מעט ברשת עם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, אך אין לזה שום קשר להיותו איש ימין שלא עושה הנחות לביביסטים. "אני חושב שאנחנו נקבל את מערכת הבחירות בין אם אנחנו מוכנים לזה או לא - ככה זה ואין לנו הרבה ברירות", הוא אומר.

"לא הופתעתי ב-7 באוקטובר. ידעתי שמשהו כזה מתישהו יקרה. רק לא האמנתי כמה יתפסו אותנו עם המכנסיים למטה"

כזכור, בחירות 2015 עוררו ציפייה למהפך שרבים בגוש המרכז והשמאל ייחלו לו, ושבגוש הימין חששו ממנו. אחד מסרטוני התעמולה הבולטים באותה מערכת בחירות היה ה"ביביסיטר", שבו היה מעורב עידן כתסריטאי הקמפיין. בסרטון מגיע נתניהו לבית של זוג הורים ומפתיע אותם בתפקיד הבייביסיטר ("הזמנתם בייביסיטר? קיבלתם ביביסטר") ויורד על היריבים הפוליטיים ("תראו, זה או אני או ציפי ובוז'י"). 

בישראל של 2025 - כאשר שליחיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, הגיעו להשגיח מקרוב על נתניהו שלא יפר את הסכם הפסקת האש - התייחסו לזה בעיתונות העולם לא אחת כאל בייביסיטר לנתניהו, ואף השתמשו בכינוי "ביביסיטר". "זה מה שקורה לקריאייטיב טוב - אתה מאבד עליו שליטה, ולפעמים הוא חוזר מכיוונים אחרים", אומר על כך עידן.

אתה עדיין מרגיש שייך לצד הימני של המפה הפוליטית או שההגדרות האלה איבדו משמעות בעיניך?
"הן קצת איבדו משמעות. לא שהייתה להן כל כך משמעות גם לפני כן, אבל אני לגמרי בצד הזה של המפה".

 7 באוקטובר חיזק את זה מבחינתך?
"לא חיזק, תשמע, אני הייתי מהאנשים שלא היו כל כך מופתעים ב-7 באוקטובר. ידעתי שמשהו כזה מתישהו יקרה. רק לא האמנתי עד כמה יתפסו אותנו עם המכנסיים למטה. אבל זה לא שינה לי את תפיסת העולם. זה תמיד הרגיש לי כמו משהו שיכול לקרות ושאנחנו לא עושים מספיק כדי להיערך לזה. אני חושב ככה גם עכשיו, דרך אגב. ש-7 באוקטובר הבא זה רק עניין של זמן. 

"הכוח שלנו עזר לנו להתמודד עם 7 באוקטובר הזה, שהוא להיות מאוחדים לפחות ברמה קיומית. עדיין יש לנו הרבה הרגלים רעים בתחום הביטחון שנשארנו איתם וחלקם אף התגברו. לא החלפנו דיסקט, כמו שהקלישאה אומרת". 

אתה חושב שאנחנו עדיין בשיח של 6 באוקטובר?
"יש כמה דברים שקצת השתפרו, אבל בהרבה מובנים, כן. יש אנשים שכבר ירדו מהארץ אחרי שיחה איתי. מתישהו אנחנו נלמד את הלקח".

"כמו שזה נראה כרגע יש לנתניהו סיכוי לא רע בבחירות. אנחנו צריכים להחליף דור שלם של פוליטיקאים"

לא למדנו את הלקח?
"לא מספיק. אנחנו עדיין עושים טעויות של 6 באוקטובר. אנחנו מכילים דברים, נותנים לשחקנים גרועים להיכנס לשטח ולקבל המון כוח, וזהו".

ולקראת שנת הבחירות אתה חושב שאנשים יצביעו יותר מהרגש? מפחד? מתסכול?
"אנשים תמיד מצביעים מהרגש ומפחד. כל מי שאומר שהוא מצביע למשהו אחר כנראה משקר".

אז אני מבין ממך שנתניהו והליכוד לוקחים שוב.
"כמו שזה נראה כרגע יש לו סיכוי לא רע. אבל אני מאוד מקווה שבבחירות האלה יהיו דברים חדשים. כי זה לא רק ביבי - אנחנו צריכים להחליף דור שלם של פוליטיקאים. נצטרך משהו חדש לגמרי. זה לא הגיוני שבסוף, בבחירות, נראה שוב את אותה חבורת פרצופים מוכרים שהביאה אותנו עד הלום. מכל הצדדים".

ומה לגבי התקווה שחלקים בציבור תולים בבנט?
"אני פחות מחובביו… אני גם לא רואה שיש לו איזו בשורה מהפכנית כרגע".

מה בעיניך התפקיד של קמפיינר בתהליך החלמה או איחוי של חברה?
"וואו, אני כל כך שמח שאני לא בתפקיד הזה. אין לי מושג. אני אגיד לך יותר מזה - אם מערכת הבחירות הזאת תהיה עם שחקנים שאנחנו מכירים - היא תהיה נוראית. ידממו לנו העיניים כשנסתכל על המסכים ונראה את הקמפיינים והתוכן".

כיוצר אתה מרגיש חופשי לומר את דעתך הפוליטית או שהאווירה התרבותית מקשה על זה?
"בטח שאני מרגיש חופשי. לי זה אף פעם לא הפריע וגם לא אכפת לי. אני תמיד אומר את דעתי וגם לא ממש נתקלתי בחרמות או משהו כזה. אני לא מכיר. אני לא מאלה שטוענים שיש סתימת פיות, אני ממש לא בנרטיב הזה".

בתקווה שהפסקת האש תחזיק מעמד, אם היית צריך לבחור את הסדרה הבאה שלך בישראל של אחרי המלחמה, על מה היא הייתה?
"תמיד רציתי לעשות קומדיה, אבל אני מודה שאני פשוט לא כל כך טוב בזה".

הפרק הבא של "נוטוק" ישודר ביום שני בקשת 12