"השתחלה לתוך מנהרה של שקר, התבצרה והתחפרה בה"
בשבוע האחרון יפעת תומר-ירושלמי הפכה לאישה הכי מדוברת במדינה, אבל מה אנחנו באמת יודעים עליה? איך דווקא הפרקליטה המצטיינת, האלופה השנייה בתולדות צה"ל, הסתבכה בכאלה שקרים - והפכה גם לראשונה שנעצרת בדרגת אלוף?


"היא הייתה כזה סיפור של הבטחה, הייתה יכולה להגיע להיות שופטת של בית משפט עליון", אומר עו"ד אילן בומבך, קצין מילואים בסניגוריה הצבאית. "אני לא בטוח שהיא מבינה לגמרי בשלב מוקדם לתוך מה היא נקלעת, היא מוצאת עצמה בקרב התגוננות שהיא לא מוכנה אליו", מתאר עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", ובומבך מוסיף: "יש פה כרוניקה של הידרדרות שלא תוכננה מראש". לפי דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו, "היא פשוט השתחלה לתוך מנהרה של שקר והתבצרה בה, והתחפרה עוד ועוד".
יפעת תומר-ירושלמי הגיעה לתפקיד הפרקליטה הצבאית הראשית כמעט כאלמונית גמורה. נולדה בנתניה לפני 51 שנים, הצטיינה בתיכון, הצטיינה בעתודה, הצטיינה בפרקליטות הצבאית, התחתנה עם רופא גינקולוג, שלושה ילדים, תואר שני בהצטיינות, עוד תואר שני בהצטיינות יתרה. "מאוד יסודית, מקצועית, רצינית. אני חושב שכל הקריירה שלה התבטאה בחותם של מצוינות", מדגיש בומבך.
הפצ"ר האלוף מנחם פינקלשטיין זיהה אותה כעילוי ומינה אותה לעוזרת המשפטית שלו, תפקיד שמקבלים הטובים ביותר, אלה שיגיעו רחוק. אלה היו ימי האינתיפאדה השנייה ודיבורים על משפטיזציה, כביכול, של הצבא. "מתנהל הדיון על הפרקליטים, 'יושבי הנאונים', שהימין מתאר אותם כמי שתוקעים סכין בגב הלוחמים האמיצים", נזכר הראל. "כמעט תמיד היה מתח כזה בין הלוחם בשטח, שיש לו תנאים בלתי אפשריים והנחיות פתיחה באש נוקשות, לבין הפרקליט שיושב בקרייה ובודק מתחת לנאון אם הוא פעל נכון או לא נכון".
"אזריה הוא הפרומו של הפרשה הזו"
במרץ 2014 התפוצצה פרשת אלאור אזריה. עשו את זה לפניו ועשו את זה אחריו, אבל אזריה צולם וההוצאה להורג שודרה בכל העולם. "אזריה הוא הפרומו של הפרשה הנוכחית. שדה תימן הוא וריאציה מטורללת וקיצונית במיוחד של פרשת אזריה", חורץ הראל. הפצ"ר שרון אפק עמד אז מול לחץ פוליטי כבד מימין לשחרר את החייל והורה על העמדה לדין. בשולי הקריה ליד אזריה עמדו פעילי לה פמיליה וצעקו לרמטכ"ל איזנקוט "גדי גדי תיזהר, רבין מחפש חבר".
הפרקליטות הצבאית, ובה גם אלוף משנה יפעת תומר-ירושלמי, אז ראש מחלקת הייעוץ והחקיקה, יוצאת חבולה מהפרשה ומבינה שהיא מסומנת. "הלוחמים שלנו פוחדים יותר מהפרקליט הצבאי מאשר מיחיא סינוואר", אמר נפתלי בנט כשהתמודד עם איילת שקד.

הפרקליטות המצולקת לוקחת מאז צעד אחורה. במאי 2021 מתחילים אירועי שומר החומות. תא"ל יפעת תומר-ירושלמי, שכבר הוכרזה אז כפצ"רית הבאה, עוסקת בקביעת מגבלות והנחיות איך לנהוג בהפצצות ברצועה, למשל נוהל "הקש בגג". במקביל היא אוספת חומר כהכנה לוועדת החקירה שמינה האו"ם בראשות גולדסטון. "אם היא מראה באמת חזית נחושה כנגד הפרות חוק זה עשוי לעזור לנו במוסדות אחרים, בהאג ובמקומות אחרים", מסביר בומבך.
בספטמבר 2021 נכנסת יפעת תומר-ירושלמי לתפקיד הפצ"רית אחרי שרון אפק. האישה הראשונה בתפקיד, האישה השנייה בצה"ל שנושאת דרגת אלוף.

היא הייתה פוליטית?
בומבך: "תראה, אני אגיד לך, השאלה למה אתה קורא פוליטית? אני יודע שבכל מה שקרוי 'המהפכה המשפטית' אז הייתה לה כנראה עמדה, כי עובדה שהיא אפשרה לקצינים ללכת ולהגיע להפגנות האלה".
מ-7.10 ועד לפרשת שדה תימן
ואז הגיע שבעה באוקטובר. "הצבא נכנס לעזה, חדור רגשות של לפחות התחשבנות, ובחלק מהמקרים גם נקמה, וההתנהלות שם הייתה לפרקים פרועה", מצהיר הראל, "בין אם זה שאלה של פגיעה באזרחים פלסטינים שנמצאים במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, בין אם זה הוראות נז"א - נזק אגבי - מרחיבות שמאפשרות תקיפות גם במחיר של פגיעה באזרחים רבים, הרס שיטתי של בתים, הצתת בתים.יש הרבה אירועים שנראים רע מאוד בהיבטים של הדין הבין-לאומי".
אבל היא אישרה אותם.
הראל: "היא אישרה את חלקם".
היא אישרה דברים, צה"ל עשה דברים שקודם הוא לא עשה.
הראל: "היא אישרה את חלקם".
בומבך: "אני חושב שזהירות היתר, האופן שבו הרבה פעמים חיל האוויר לא יכול היה לפעול באופן שהוא יכול היה, בוא נאמר, לזהות כל מיני הזדמנויות, אלא היא הייתה יותר זהירה - זה כמובן גורם לסיכון מיותר לחיילי צה"ל".
ביולי 2024 תועדו חיילי מילואים מכוח 100 במצלמות האבטחה של מתקן שדה תימן, מתעללים בעציר פלסטיני כפות במשך 15 דקות. הדוח הרפואי היה מפורט מאוד וקשה, הפצ"רית מורה לעצור. "אני חושב שהיא פעלה לא נכון", טוען בומבך. "אני חושב שבנסיבות האלה לא צריכים לבוא אנשים רעולי פנים, לבוא ו'לחטוף אותם', לתפוס אותם, כאילו אתה תפסת שודדים באמצע שוד..."

אז לעצור בשקט, אתה מדבר על הדרך.
בומבך: "קודם כול, הדרך זה גם כן משהו שיוצר כלפי לוחמים שלנו, כלפי אנשים שהם בכוח 100, ישר תדמית של אשמים".
העצורים קראו מיד לבייס להגן עליהם. ח"כים עם חסינות ואזרחים בלי פרצו לבסיס צה"ל. "שמים אותה על הכוונת, היא כמעט מתחילת המלחמה כבר מואשמת בדברים", מציין הראל. "אבל מהשלב הזה זה מאוד-מאוד ברור - הפגנות מול הבית, טענות לשחיתות, טענות שהיא תופרת תיקים לחיילים, ממש בחרו שעיר לעזאזל".

"סיפרה על קשרים של שתיקה"
אמרו עליה שהיא כובלת את ידי הלוחמים, אמרו שגם אם צה"ל יאתר אנשי נוח'בה שחטפו ישראלים, הפצ"רית לא תאפשר לחסל אותם. ובניהו משתף: "אני לקחתי את עצמי לפני שנה לפצ"רית, אמרתי 'תשמעי, אני יש לי קצת ניסיון מדובר צה"ל, מלשכת שר הביטחון - אתם חייבים לצאת לתקשורת ולהגיד מה מותר ומה אסור, אתם צריכים לתת כלים'".
"והיא סיפרה לי בין היתר על מקרים של קשר של שתיקה אצל חיילי מילואים מיחידות טובות סביב אירועים מאוד-מאוד חריגים שחלקם הסתיימו במוות, במוות אני מתכוון בהוצאה להורג. היא צריכה לחקור את זה, ולא מצליחים, לא מצליחים בגלל איזו תת-תרבות שהתפתחה בתוך צה"ל, תת-תרבות שגם היא נפלה אליה".
מול מסע הלחץ הגובר ומכונת הרעל, האלופה תומר-ירושלמי שקלה להדליף לתקשורת את סרטון מצלמות האבטחה משדה תימן, כדי להוכיח שאין פה תפירת תיק, אלא אירוע מתועד. המהלך תואם בקבוצת וואטסאפ של עשרה קצינים בפרקליטות הצבאית. הרל"שית יכולה לספק את השמות שלהם בתוך דקה, והוואטסאפ הרי זוכר הכול.
"בדרך כלל כשמישהו עושה עבירה, זה נעשה במחשכים, במסתרים, יחד עם אדם נוסף מקסימום", מציין בומבך. "פה יש שמונה אנשים לפחות ששותפים לוואטסאפ הזה, והיא בטוחה שסגן הפצ"ר לא יחקור ושאף אחד מהקצינים שחברים בקבוצת הוואטסאפ לא ידווח ולא יספר ולא יגיד שנעשו פה עבירות פליליות, כיוון שיש פה ביטחון כזה בלכידות החברתית".

"נגררה לתוך תרבות של שקר"
ואז מגיעה הטעות השנייה. הפצ"רית מתעקשת להכחיש קשר להדלפה. היא מינתה ועדת בדיקה למציאת המדליף האלמוני, הוועדה הייתה כמובן פיקטיבית. המצטיינת הסדרתית שכולם העריכו, שהייתה ישרה כמו קרן לייזר וניבאו לה שתגיע לעליון, שיקרה בתצהיר לבג"ץ. אין הרבה דברים יותר חמורים מזה. "היא מבוהלת", אומר בכיר שהיה פעם בנעליה, "אין יועץ רע כמו הבהלה".
"זה חיפוי על חיפוי על חיפוי ועל טיוח ואתה כבר לא יכול לסגת, אתה כבר נמצא בשלב שאתה עמוק-עמוק בתוך הביצוע של העבירה ואתה כבר לא יכול לחזור אחורה", מתאר בומבך. ובניהו מדגיש: "אם היא הייתה באה אליי כדובר צה"ל ואומרת 'תשמע, יש אירוע כזה וכזה, תגן עליי', יכול להיות שהייתי אוסף את כל הכתבים הצבאים ואת כל כתבי המשפט לסרט, ומראה להם את הסרט הזה, ואולי עוד כמה סרטים שישנם".
והוא מוסיף: "יכול להיות שהייתי מציע לה - 'נדרוש ללכת לוועדת החוץ והביטחון ונראה להם את הסרט, אנחנו נדרוש ללכת לוועדת חוק, חוקה ומשפט ונראה להם את הסרט, הרמטכ"ל יבקש להראות את הסרט בישיבת הקבינט, בממשלה'. יש דרכים, יש ארגז כלים לדובר צה"ל. היא שגתה בשיקול דעת לא נכון ב'מלצרות' של ההסברה. פה היא הייתה צריכה לעצור, להגיד 'חבר'ה, אתם מחפשים, כל העולם מחפש איפה, מי הדליף את הסרטון? זה אני הדלפתי, האלופה תומר-ירושלמי, אני הדלפתי, טעיתי, שגיתי, תעמידו אותי לדין, תנו לי סטירה'. במקום לעשות את זה, היא הלכה והסתבכה אל תוך עצמה ונגררה לתרבות של שקר ואחרי זה הגנה על השקר".
מהר מאוד היא אולצה להתפטר: במכתב ההתפטרות הודתה - "אישרתי הוצאת חומר לתקשורת בניסיון להדוף את התעמולה השקרית נגד גורמי מאכיפת החוק בצבא. אני נושאת באחריות מלאה". לפי בומבך, "אני חושב שברגע שאתה כל כך הרבה שנים במערכת, אתה מרגיש שאתה המערכת. אתה לפעמים לא עושה הפרדה, אתה כבר בטוח שאתה זה החוק, אתה כתבת את החוק, אתה יכול גם לשנות את החוק, ואם עשית משהו ששונה מהחוק, כנראה שזה בסדר. זה גורם לך לאבד בלמים".
העימות עם השר, ההיעלמות - והטלפון
ביום ראשון אחר הצוהריים היא נעלמה. השאירה מכתב מדאיג למשפחה - "אל תביטו לאחור", כתבה בו, והסלולרי היה כבוי. הרכב נמצא בחוף הצוק ובמשך שלוש שעות כולם היו בטוחים שהתאבדה בטביעה. בשבע בערב התקשרה לבעלה. המדים היו ספוגים מי ים, הסלולרי שלה נעלם, הועלם, איננו. עכשיו כבר מדובר על שיבוש מהלכי חקירה: האלופה השנייה בצה"ל נלקחה למעצר.


"הפצ"רים עמדו במוקד סערות, מאמנון סטרשנוב שהיה הפרקליט הצבאי הראשי באינתיפאדה הראשונה", מגולל הראל. "היו עימותים, היו כותרות, היו דרמות. הפגנות מול הפרקליטות הצבאית של פעילים כאלה ואחרים יש משנות ה-80 וטענות בעניין הזה של הפקרת הלוחמים ופגיעה בלוחמים. המקרה של תומר-ירושלמי הוא קיצוני לאין שיעור, כי 'הממזרים שינו את הכללים': החוקים, חוקי המשחק, האופן שבו הציבור תופס את הבעיות הללו - כל אלו שונים לחלוטין".

הבוקר היא שוחררה למעצר בית, כשחלק גדול מצמרת הפרקליטות הצבאית קורס יחד איתה. אל תוך הוואקום בקצה הקריה ייכנס פצ"ר חדש מהניילונים, למרות הסתייגויות של ה"מסתדר הציוני ממיאמי" (יאיר נתניהו). הוא כבר מבין היטב את המאזן החדש.
